טבע דפוק שיש לי
היי,
מכירים את האנשים האלה? עם תחביבים/התמכרויות/הנאות של החיים, בדרך כלל כאלו שבונים אותם, ולא מחרבים את חייהם? סתם לדוגמא: ספורט, שח מט, אוכל, סקס ואפילו אקס בוקס(הכל במידה כמובן)
אז זהו שאני בת 22, והגעתי למסקנה- מעולם לא היו לי תחביבים/התמכרויות בונות
כמה שאמא שלי ניסתה לדחוף אותי לחוגי בלט/התעמלות קרקע- בתור ילדה בת 5 ברחתי כבר אחרי השיעור הראשון (ואני לנצח אתמרמר על הבלרינה שיכולתי להיות אילו הייתי ממשיכה באותו היום)
חוג שחיה? היה צריך להתעקש איתי כדי שלא אברח מהמורה לשחיה בקאנטרי(אבל בסוף, בצער רב ויגון קודר, זה הצליח ולמדתי את כל סוגי השחיה)
ספרים? תמיד שנאתי, למרות (ואולי אפילו בגלל) האהבה העזה של אמי לספרים וכמות הספרים המטורפת שיש לנו בבית
ריקוד? הייתי בחוג ג'אז בתור ילדה בערך 5 שנים, למיטב זכרוני הייתי סבירה + ולא יותר מזה, עובדה גם שלא המשכתי עם זה
בישול? בקושי חביתה מקושקשת
אפיה? היתה תקופה שאהבתי אבל כאמור, הפסקתי *גם* עם זה
בעבר אהבתי נורא בעלי חיים ואפילו חלמתי להיות וטרינרית אבל גם מזה ירד לי..כיום אני יותר מרחמת על בע"ח מאשר אוהבת אותם
..וכך זה ממשיך: תקופה שהייתי בפיתוח קול (היה לי קול סבבה אבל לא פיתחתי את זה הלאה), בחוג דרמה (לא המשכתי), מורה פרטית לאורגנית/ גיטרה (ב2 תקופות שונות בחיים) וחוזר חלילה- לא המשכתי
מה שכן, היו לי שלל התמכרויות/התנהגויות הרסניות שהייתי פשוט דבקה בהם ואם הייתי מקבלת את הדבקות הזו גם בתחומים אחרים בחיים, בטח הייתי מצליחה מאוד היום לפחות בחלק מהם
נתחיל מהילדות:
התמכרות ל"ביגבגים" (תוכנית טלויזיה),"לקטנטנות",ל"המורדים", ל"בובה פראית"- וכן אני מדברת איתכם על שעות של צפיה והשתוקקות לדעת מה יהיה בפרק הבא(מזל שהיה תקצירים בפנאי פלוס) לשוקולד, לממתקים, למחשב (היה אז את המשחק "מאריו" ואז יותר מאוחר משהו באותו סגנון "צ'ארלי"- הייתי חולה על זה)
זה המשיך והחריף בהיותי נערה:
1.התמכרות להיות המצחיקנית של הכיתה (ועד היום יש כל כך הרבה אנשים שתופסים אותי כבדרנית בגלל אותה תקופה, למרות שבתוכי עברתי דברים קשים ובאמת- שרציתי פשוט למות, אין לי מושג איך הצלחתי להצחיק כל כך הרבה אנשים שבפנים חשתי את ההפך הגמור)
2.התמכרות לאייסיקיו (כן כן חחחח)
3. הטרדות טלפוניות של גברים (יותר נכון נערים) בגילי דאז... היינו מתאספות כמה חברות ופשוט מטריפות אנשים חייבת להודות זה היה קורע והייתי אחת האלופות בזה חחחח(לפחות זה)
4.התמכרות לדיכאון, למחשבות חוזרות ונשנות על החיים
5. התמכרות לאנשים/לאהבות הרסניות
6.התמכרות לדת(חזרתי בתשובה,הייתי תמימה ומתלהבת, כיום מאמינה אך פחות אדוקה)
רצוי: הייתי שמחה מאוד להתמכר או לפחות להתמיד*** בספורט, שירה, משחק (וגם להתגבר על העובדה שכיום, בשונה מבעבר, אני יותר מתפדחת לעסוק בתחומים אלה בציבור)
מצוי: אני חושבת שהתמכרתי לאתרי הכרויות (זה מעביר את הזמן וגם משעשע) פורומים של תפוז ולפייסבוק, ואולי זו הדרך היחידה לתקשר עם העולם כי אני די מופנמת (נראה לי) רוב הזמן ולא אין לי הרבה חברות (מאילוץ ויש שיגידו מבחירה) , גם כשנמצאת בחברה מרגישה לבד רוב הזמן (like always)
מאוד הייתי רוצה ליצור לעצמי סדר יום/שגרה מסודרת ומבורכת של יצירה והתפתחות כלשהיא!!!
מה אני עושה בנידון? מחפשת אנשים שידרבנו אותי, לעשות ספורט, לגדול ולצמוח בתחום כלשהוא, כי לבד זה לא קורה
(לא סתם אומרים "או חברותא או מתותא")
איכשהוא, בפועל, גם בלימודים בתואר, אני די מרחיקה את עצמי מאנשים ויוצרת לעצמי בדידות (אבל לא לשם כך נתכנסנו)
ההישג הכי "יצירתי" שלי עד היום זה שיש לי בערך 10 מחברות בהן כתבתי ספר על חיי (לא יודעת עד כמה זה מעניין מישהו בכלל), תחושותיי ודברים שעברתי בתוכי
אני מקווה שלפחות ייצא מזה משהו, ואולי זה ייצא לאור ביום מן הימים ויעניין מישהו
אז.. מה התחביבים *שלכם*? האם תמיד הייתם אנשים של תחביבים וטבע בונה? או שמא היה לכם טבע הרסני, כמו שלי?
איך אפשר להתגבר על דברים כאלה?
שמעתי שיש מצב שזה קורה המון לאנשים עם בעיות קשב וריכוז (שלי יש ממש בקטנה ועל רקע רגשי יותר)
סורי על החפירה והמשך שבוע מוצלחחחח =]
היי,
מכירים את האנשים האלה? עם תחביבים/התמכרויות/הנאות של החיים, בדרך כלל כאלו שבונים אותם, ולא מחרבים את חייהם? סתם לדוגמא: ספורט, שח מט, אוכל, סקס ואפילו אקס בוקס(הכל במידה כמובן)
אז זהו שאני בת 22, והגעתי למסקנה- מעולם לא היו לי תחביבים/התמכרויות בונות
כמה שאמא שלי ניסתה לדחוף אותי לחוגי בלט/התעמלות קרקע- בתור ילדה בת 5 ברחתי כבר אחרי השיעור הראשון (ואני לנצח אתמרמר על הבלרינה שיכולתי להיות אילו הייתי ממשיכה באותו היום)
חוג שחיה? היה צריך להתעקש איתי כדי שלא אברח מהמורה לשחיה בקאנטרי(אבל בסוף, בצער רב ויגון קודר, זה הצליח ולמדתי את כל סוגי השחיה)
ספרים? תמיד שנאתי, למרות (ואולי אפילו בגלל) האהבה העזה של אמי לספרים וכמות הספרים המטורפת שיש לנו בבית
ריקוד? הייתי בחוג ג'אז בתור ילדה בערך 5 שנים, למיטב זכרוני הייתי סבירה + ולא יותר מזה, עובדה גם שלא המשכתי עם זה
בישול? בקושי חביתה מקושקשת
אפיה? היתה תקופה שאהבתי אבל כאמור, הפסקתי *גם* עם זה
בעבר אהבתי נורא בעלי חיים ואפילו חלמתי להיות וטרינרית אבל גם מזה ירד לי..כיום אני יותר מרחמת על בע"ח מאשר אוהבת אותם
..וכך זה ממשיך: תקופה שהייתי בפיתוח קול (היה לי קול סבבה אבל לא פיתחתי את זה הלאה), בחוג דרמה (לא המשכתי), מורה פרטית לאורגנית/ גיטרה (ב2 תקופות שונות בחיים) וחוזר חלילה- לא המשכתי
מה שכן, היו לי שלל התמכרויות/התנהגויות הרסניות שהייתי פשוט דבקה בהם ואם הייתי מקבלת את הדבקות הזו גם בתחומים אחרים בחיים, בטח הייתי מצליחה מאוד היום לפחות בחלק מהם
נתחיל מהילדות:
התמכרות ל"ביגבגים" (תוכנית טלויזיה),"לקטנטנות",ל"המורדים", ל"בובה פראית"- וכן אני מדברת איתכם על שעות של צפיה והשתוקקות לדעת מה יהיה בפרק הבא(מזל שהיה תקצירים בפנאי פלוס) לשוקולד, לממתקים, למחשב (היה אז את המשחק "מאריו" ואז יותר מאוחר משהו באותו סגנון "צ'ארלי"- הייתי חולה על זה)
זה המשיך והחריף בהיותי נערה:
1.התמכרות להיות המצחיקנית של הכיתה (ועד היום יש כל כך הרבה אנשים שתופסים אותי כבדרנית בגלל אותה תקופה, למרות שבתוכי עברתי דברים קשים ובאמת- שרציתי פשוט למות, אין לי מושג איך הצלחתי להצחיק כל כך הרבה אנשים שבפנים חשתי את ההפך הגמור)
2.התמכרות לאייסיקיו (כן כן חחחח)
3. הטרדות טלפוניות של גברים (יותר נכון נערים) בגילי דאז... היינו מתאספות כמה חברות ופשוט מטריפות אנשים חייבת להודות זה היה קורע והייתי אחת האלופות בזה חחחח(לפחות זה)
4.התמכרות לדיכאון, למחשבות חוזרות ונשנות על החיים
5. התמכרות לאנשים/לאהבות הרסניות
6.התמכרות לדת(חזרתי בתשובה,הייתי תמימה ומתלהבת, כיום מאמינה אך פחות אדוקה)
רצוי: הייתי שמחה מאוד להתמכר או לפחות להתמיד*** בספורט, שירה, משחק (וגם להתגבר על העובדה שכיום, בשונה מבעבר, אני יותר מתפדחת לעסוק בתחומים אלה בציבור)
מצוי: אני חושבת שהתמכרתי לאתרי הכרויות (זה מעביר את הזמן וגם משעשע) פורומים של תפוז ולפייסבוק, ואולי זו הדרך היחידה לתקשר עם העולם כי אני די מופנמת (נראה לי) רוב הזמן ולא אין לי הרבה חברות (מאילוץ ויש שיגידו מבחירה) , גם כשנמצאת בחברה מרגישה לבד רוב הזמן (like always)
מאוד הייתי רוצה ליצור לעצמי סדר יום/שגרה מסודרת ומבורכת של יצירה והתפתחות כלשהיא!!!
מה אני עושה בנידון? מחפשת אנשים שידרבנו אותי, לעשות ספורט, לגדול ולצמוח בתחום כלשהוא, כי לבד זה לא קורה
(לא סתם אומרים "או חברותא או מתותא")
איכשהוא, בפועל, גם בלימודים בתואר, אני די מרחיקה את עצמי מאנשים ויוצרת לעצמי בדידות (אבל לא לשם כך נתכנסנו)
ההישג הכי "יצירתי" שלי עד היום זה שיש לי בערך 10 מחברות בהן כתבתי ספר על חיי (לא יודעת עד כמה זה מעניין מישהו בכלל), תחושותיי ודברים שעברתי בתוכי
אני מקווה שלפחות ייצא מזה משהו, ואולי זה ייצא לאור ביום מן הימים ויעניין מישהו
אז.. מה התחביבים *שלכם*? האם תמיד הייתם אנשים של תחביבים וטבע בונה? או שמא היה לכם טבע הרסני, כמו שלי?
איך אפשר להתגבר על דברים כאלה?
שמעתי שיש מצב שזה קורה המון לאנשים עם בעיות קשב וריכוז (שלי יש ממש בקטנה ועל רקע רגשי יותר)
סורי על החפירה והמשך שבוע מוצלחחחח =]
