טבע האדם???

[TaLoLaaaA]

טבע האדם??? ../images/Emo35.gif ../images/Emo35.gif ../images/Emo35.gif

אני זוכרת איך התווכחנו מלא שנה שעברה עם המורה שלי לתנ"ך על טבע האדם... בידיוק דנו בפרק בו בן האלהים (השטן) מתגלה ומתערב עם אלוהים על זה שאם האדם לא יקבל את מה שהוא רוצה אז הוא כבר לא יהיה נאמן לו... ואז השטן לוקח לאותו איש את הילדים...והאשה...והרכוש...והאיש עדיין נאמן לאלוהים... עדיין מאמין בו...לטוב או לרע... לא יודעת למה...אצלי זה לא ככה... אפשר להגיד ש"אני לא עמדתי במבחן..." לא אחרי כל הדברים שקרו לי ולמשפחתי... לא אחרי הרצח של מיכל... לא אחרי שהייתי בפולין... לא אחרי מה שראיתי מה קרה בארה"ב... אני לא יכולה להאמין שיש שם מישהו למעלה והוא פשוט נותן לכל הדברים האלה לקרות מתחת לאף שלו בלי לעשות כלום. ואז נכנס הקטע של טבע האדם - רע או טוב? וא מגיע העינין שאלוהים נתן לאדם (גם את זה למדתי בשיעור תנ"ך) את האפשרות לבחור בין טוב לרע... זאת אומרת אלוהים סמך על דעת השיפוט של האדם הקטן... לא יודעת מה להגיד על זה... הרי זה ברור שאני לא יכולה לבקר את אלוהים...ובטח שבטח שזה גם לא מקומי...במיוחד כי אני לא מאמינה בו... אבל למה לתת לאדם לבחור??? זה טוב??? הרי עצם הבחירה הזאת של האדם היא זאת שמובילה למצבנו הנוכחי... זאת אומרת...בגלל שיש לכל אדם לבחור בין טוב לרע אז אנשים בוחרים (חלקם) ברע ובגלל זה המצב היום בעולם הוא ככה... בגלל עצם הבחירה שניתנה לנו... זהו ממה שהיה לי להגיד. מחכה לתגובות ממכם.

 

[אורי_ח]

הבחירה בחיים והאלוהים שבלב

ראשית, תודה על החיבוק. מזה אני מחזיר לך בלי חשבון! שאלות נאות לעסוק בהן מצאת לך TaLoLaaaA - טבע האדם. וכי מה שונה אדם מחיה? טהור וזך הוא כל יצור שבא אל העולם. אך מרגע לידתו. משאך הוקא מן הרחם הנוח והחמים אל עולם אכזר, קר ומנוכר (עולם שאוכלוסיו הולכים ורבים אך משאביו הולכים וכלים) הרי נתון הוא, שלא מבחירתו, בתחרות עם בני מינו ועם מינים אחרים הנאבקים על אותה פיסת קרקע ונתח של מזון. ואיזה מותר יש לאדם מן הבהמה, אם מותר לי להתייחס לאותה מליצה שדופה? שהוא היטיב משאר החיות לבנות ולנכס לעצמו תלי תלים של אוצרות חומר ורוח? יד אחת בונה ויד שניה הורסת. הלב הנפעם, הנרגש, האוהב הוא אותו הלב הרוחש שנאה, קנאה ומזימות אפלות. ובין מה למה נותר לנו בכל זאת לבחור? תשובתי: מתוך אותה ידיעה (שאין לבהמות, לדגים, לעופות) שזמננו קצוב, יש לנו אפשרות לבחור ולהחליט איזו משמעות אנו חפצים להעניק לחיים הללו שלא בחרנו בהם. מי שמאמין באלוהים ו/או באפשרות של גלגול הנשמה הריהו פטור משאלת הבחירה. הרי גורלו מוכתב ועליו רק למלא שורת מצוות של עשה ואל תעשה... ולהתפלל ולקוות לטוב. האדם מחפש משמעות. עצם החיפוש נותן תוכן ועניין. כשאמרתי פעם (אחרי שאבי נפטר) שאני בוחר בחיים, הייתי באותו רגע די חלש, מבולבל ולא בטוח, אך בכל זאת זמזמתי את המנטרה ההיא, אולי מתוך תחושת בטן. בחירה בחיים אין עליה ביטוח. את יכולה לאהוב ולקבל את עצמך, גם כשאת יודעת שפישלת, שעשית שטויות בעבר, שאינך "מושלמת". את יכולה לאהוב ולכבד את הזולת, גם כשאינך מצפה ממנו לגמול של אהבה וכבוד. ואפשר לבחור אחרת וההפך מזה. מעניין שככל שאדם לומד לאהוב ולקבל את עצמו, כך הוא אדם "סוציאלי" יותר, חברתי, מקבל אחרים, גם אם הם שונים ומשונים ועולמם שונה משלו והשקפת עולמם שונה משלו. המוח המעוות שתיכנן והיד הרשעה שביצעה את הריגתם של אלפים שייכים לאנשים שבחרו לא בחיים כי אם במוות, כולל מותם שלהם. אלה שכביכול פעלו בשמו של האל - האל המשותף לכל בני אברהם - אלוהים לא היה בליבם, והלב - הוא המקום האמיתי בו עשוי לשכון אלוהים, אם בכלל.

 

[אחת מהצד]

שמת בבת אחת שאלות כל כך מעמיקות

שחשבתי שאי אפשר להתייחס בכמה שורות ולהגיד משהו עם משמעות, כך שאפשר יהיה להבין. והנה קוראת את ההודעה הבאה של אורי ואורות עיני. מנוסח כל כך באומנות. אז קודם כל מסכימה עם כל מלה שכתבת אורי, ורק רוצה לכתוב תוספת למנה העיקרית שהגשת. שאלת על איוב, טל. על המבחן הנוראי שערך לו אלוהים. ואפשר לקחת את זה באמת למקום של איך אלוהים עושה דבר כזה. ואיך הוא כזה "רשע", אם הוא בכלל קיים.. כאחת שחושבת שבתנ"ך מקופל אוצר נדיר של חוכמת חיים עמוקה, אני מציעה לך לקחת את הסיפור למקום אחר, לעולם שלך. קחי את מקרה איוב כמתייחס לבחירה של האדם לדבוק באמונתו. ועד כמה ישאר איתן באמונה הזו, מול מחירים שהוא נדרש לשלם, או מציאות שטופחת על פניו. ואמונה זו יכולה להיות אלוהים, תפיסת עולם, אהבה, ערכים,.. כל מה שהוא בוחר להאמין בו, או דרך ללכת בה. התשובה של הסופר המקראי היא שהאדם לא יכול להבין את אלוהים ולכן התשובה היא להמשיך להאמין למרות ועל אף הקשיים. אותי זה די קומם פעם. ככל שהשנים עוברות מגלה את החוכמה שבתשובה. באמת לא תמיד יש הסבר באותו רגע ואי אפשר להבין הכל. כל הזמן נתקלת בזה בחיים. ואז יש בידך את האפשרות לבחור בהמשך האמונה.. הדרך, למרות הכל. תורידי את אלוהים מהסיפור של איוב ותראי כמה את עושה את זה כל הזמן. אחר כך תחזירי את אלוהים או שימי שם גלגלול נשמות, ישו, תפיסת עולם שטבע האדם טוב מנעוריו, ערכים, אהבה.... וזה רק חלק מהבחירות שאת עושה כאדם, כמו שאורי אמר - "כאדם שמחפש משמעות". ויש בני אדם שאני קוראת להם "לא אדם" מתוך זה שהם איבדו בעיני את הצלם האנושי. או כמו שאורי אמר ואהבתי - "אלוהים לא היה בלבם". יש כאלה. שבאים מהשנאה. ובהמשך למה שאמרתי קודם - האם גם כשאת מודעת לזה שהם חיים בתוכנו ורואה את תוצאות מעשי הזוועה (ולא רק ארוע טרור מפלצתי, זה גם מעשי שנאה יומיומיים) את ממשיכה להאמין ש"טבע האדם טוב מנעוריו" ושהאהבה תנצח. ואם את שואלת איך זה שיש שנאה כזו בעולם. אז אני לא יודעת. רק חושבת שבכל דבר קיים גם ההיפך. זה חלק ממנו. ובמקום שיש אחד, קיים גם השני. זו עיסקת החבילה של החיים. אחת שמאוד אוהבת את התנ"ך אבל עוד לא מבינה מה זה אלוהים

 

[amore]

רובוטים או בעלי חיים

בהלקח מהאדם יכולת החשיבה שלו אין כבר דבר שיפריד אותנו מרובוטים או בעלי חיים.