דאנו, בייל, הטואטה - ארוך מאוד
המאמר הבא לקוח מתוך "קלטיקה ישראל" (אתר שכבודו במקומו מונח...
, וכבר הרבה זמן) כבר מקובל בקרב אנשים המתעניינים בתרבות הקלטית שהאלים הקדם נוצריים של אירלנד היו הטואט´ה דיי דאנאן – "אנשי האלה דאנו". בקרב הנאו-פגאנים כבר קיים תיאור ברור של האלה הזו, כך שישנם אנשים המתארים את עצמם כעובדי האלה דאנו. גם נפוצה הדעה או הטענה שבן זוגה של דאנו הוא בייל (Bile, בל, בלי מוור, בלנוס), ושהוא אביהם של האלים ובני האדם גם יחד, ולכן גם מעין אדון עולם המתים, או כיוון שפירוש שמו הוא "עץ", הוא מייצג את עץ העולם שהוא הציר של היקום ושל כל מרחב מקודש הנוצר בעת טקסים. ננסה לבחון את הרעיונות האלו עכשיו, ונתחיל בדמותה של דאנו עצמה. תחילה, עלינו לדעת שדאנו היא צורה בנויה מחדש. השם דאנו אינו מופיע בשום מקור אירי. אם נניח שדאנאן (Dannan כמו בטואט´ה דיי דאנאן), היא צורת קניין (לשוני), כלומר ה-n בסוף מסמלת שייכות, אזי היינו מצפים לראות צורת קניין כזו גם בשמות אחרים, למשל האלה אריו (Eriu) היתה הופכת לארן (Erenn), אך צורת שייכות כזו, או בשמות אחרים, אינה מופיעה כמעט בטקסטים, ובמקום שהיא כן מופיעה, היא מופיעה רק בשמות של זכרים. דבר שני, יש לציין שב"ספר הכיבושים של אירלנד", שהוא המקור העתיק ביותר למידע על הטואטה דיי דאנאן, דאנו, או אפילו בצורתה השנייה, דאנאן, לא מופיעה אפילו פעם אחת בתור האימא הקדומה. הדמות המופיעה בטקסט בתור אם, ויש דמיון בין שמה ובין השם דאנו היא דאנאנד (Dannand), או דונאנד (Donnand), בת דלבית´ בנו של אויימה. דונאנד שוכבת עם אביה ונולדים לה שלושה בנים, בריאן, לוכאר ולוכארבה (Brian, Luchar and Lucharba). שלושת אלה נודעו בשם "שלושת האלים של דאנאנד", ונאמר שכל הטואט´ה דיי דאנאן קיבלו את שמם משלושת אלה. אולם, בסיפור שנכתב עוד לפני "ספר הכיבושים" שלושת האחים האלו רוצחים את אביו של לוך (Lug), והופכים בעצם לאויבי הטואט´ה דיי דאנאן. במקום אחר ב"ספר הכיבושים" מוזכרים שוב "שלושת האלים של דונאנד" אך הפעם שמותיהם הם טריאל, בריאן וקט (Triall, Brian and Cet), והם בניו של ברס (Bress), השליט החצי-פומורי ואויבו הגדול של לוך בקרב מויטורה השני. נראה שאפילו כותבי "ספר הכיבושים" לפני יותר מאלף שנה לא היו בטוחים מי הם בדיוק "שלושת האלים של דונאנד". עוד מסופר לנו על דונאנד שיש לה ארבע בנות – אירגדין, באראנד, בי כויילה, ובי ט´דה (Airgdean, Barrand, Be Chuille, Be Thedhe). במקומות אחרים בטקסט הן נזכרות כאחיותיה ולא בנותיה, ואז הן כולן בנותיו של פלידייס (Flidais). מתוך כל בנותיה, או אחיותיה, דונאנד קשורה ביותר לבי כויילה, ובכמה מקומות הן מופיעות יחד בתואר "שתי הנשים בעלות האדמה" (di bantuathaig). אולם, בקרב מויטורה השני קורא לוך לבי קאלדה ודינאנד (Bi Culde and Dinand), שהן ללא ספק בי כויילה ודונאנד, לשמש בתור הבאנטואנטייד (Bantuathaid), תואר שפירושו מכשפה המשתמשת בכוחות ההרס. וכדי להוסיף לכל הבילבול, מספר לנו ספר הכיבושים שהמוריגו (אלת המלחמה והחורבן) היא האימא של שלושת האלים של דאנאן, ושדאנאד הוא בעצם שם נוסף שלה, ולמרות כל זאת, במקום אחר באותו הספר, מסופר לנו שהמוריגו ודאנאד הן בכלל אחיות, ושתיהן בנותיה של אירנמאהס (Earnmhas) שהיתה בעצמה בנטואט´ה, כלומר מכשפה המשתמשת בכוחות ההרס. ככל הנראה הכותבים של "ספר הכיבושים" נאלצו להתעסק עם כמות עצומה של אגדות אזוריות, שרבות מהן דומות זו לזו אך יש בהן הבדלים בשמות ובתפקידים. בנסיון לתפור את כל האגדות האלו למיתולוגיה אחת עקבית, הם לא הצליחו להימנע מיצירת בלבול מסוים באילנות היוחסין של גיבורי המיתולוגיה ובתפקידיהם. אי לכך "ספר הכיבושים" אינו יכול לשמש כמקור אמין להבנת שמות האלים הקדם נוצרים של אירלנד והיחסים ביניהם. במקרה של דאנו\דונאנד\דאנאן ישנו אלמט נוסף שיכול למשוך את תשומת ליבנו. שתי גבעות במערב מחוז מונסטר שנקראות "שדיה של אנאן" (Dha Chioch Anann), ובאמת נראות כמו שדיה של אישה ענקית שגופה הוא הארץ עצמה. בלשנים רבים מאמינים שאנאן, כמו דאנאן, היא צורת הקניין של השם אנו. ב"ספר הכיבושים" לא מופיעה לא אנו, ולא אנאן. אך מופיעה אנאנד שגם היא בתו של אירנמאהס. במקום אחר בספר הכיבושים כתוב עליה שהיא זהה גם לדונאנד וגם למוריגו, וכן שעל שמה קרויות גבעות "שדיה של אנאן" ועל שם בניה קרואים הטואט´ה דיי דאנאן. במאה ה-17 הוציא ג´פרי קיטינג את "אנציקלופדית הבסיס לידע האירי". באנציקלופדיה זו הוא מדגיש את הקשר בין דאנאן ובין שתי הגבעות הנקראות "שדיה של אנאן" במונסטר (שהוא מחוז לידתו). הוא מסביר את הכינוי האלוהי לשלושת בניה בגלל מצוינותם באומנות הכישוף הפגאנית (I gceardaibh gintli), דבר שהוביל את כל אנשיהם להעריץ אותם כאלים ולקרוא לעצמם על שמם - "טואט´ה דיי דאנאן". עוד הוא מוסיף כי השם אנאן הוא פשוט עיוות של השם דאנאן, האות ד´ פשוט נשמטה (השמטת האות ד´ מתרחשת בתנאים מסוימים גם באירית המודרנית). אולם, שתי הגבעות נקראות "שדיה של אנאן" כבר במקורות הספרותיים הראשונים בתקופה בה לאות ד´ היה צליל אחר ולא הייתה סיבה להשמטתה. דבר המרמז שהשם אנאן יכול להיות המקור, ולא דאנאן. בנוסף, בדרום בריטני שבצרפת רווחת האמונה ב"אנה הקדושה", שמקורותיה הם אלה קדם-נוצרית או אולי אפילו קדם קלטית. אלת אדמה זו, יתכן ושמה היה אנה, וכבר בימי הביניים מלומדים עשו בינה ובין דאנאן הקבלה, אך לא הצליחו להגיע להסכמה מי קדמה למי. יתכן והשם דאנאן הגיע לאירלנד מן היבשת כיוון שבשפות הקלטיות של היבשת (כמו הבלגית), השורש דאן, פירושו אדמה נמוכה או אדמה לחה, ולכן אפשר שהוא יהיה חלק משמה של אלת אדמה. מאחר ואנו מתקשים למצוא את המקור המדויק לאלה דאנו או דאנאן, נפנה וננסה לבחון את משמעות השם "טואט´ה דיי דאנאן". ב"ספר הכיבושים" נהוג להפוך קבוצות אתניות מסוימות לעמים מיתולוגיים, אך עדיין ניתן לזהותם על פי השם. הפיר-בולג לדוגמא היו בוודאי הבלגים, הפיר דומנאן היו הדומנאנים (מחבל דומנאן שבקורנוול), והפיר גילואין היו בוודאי הגאלים. יתכן מאוד שהטואטה דיי דאנאן היו קבוצה אתנית נשכחת בעברה של אירלנד, שכנראה סגדו לאותה אלה שניסינו להבין מקודם. אין בכך כדי לרמוז שהשם טואט´ה דיי דאנאן כשם לאלים האירים הומצא על-ידי כותבי "ספר הכיבושים" כיוון שהשם מושרש מדי בסיפורי העם האירים מכדי שיומצא בימי הביניים. עם זאת, יתכן שמשמעותו היתה שונה לפני כתיבת "ספר הכיבושים". יתכן ומשמעות השם היתה קשורה לעם שבנה את כל המבנים הגדולים שמנקדים את האי האירי. לקלטים נראו בוני המבנים האלו כעם עם יכולות אלוהיות, ולכן קל היה לצרף את האלים של הדת שהובאה מיבשת אירופה אל העם הקדום שבנה את האתרים, ובעצם "להוריד" את האלים הישנים לדרגת בני אדם בעלי כוחות על. כך למעשה ראו בהם כותבי "ספר הכיבושים" לא אלים (פרט לשלושת "בניה של דאנאן" הטואטה אינם מכונים אלים ב"ספר הכיבושים") אלא עם עתיק שהיה בעל ידע עצום שאפשר לו לבנות את המבנים המגאליתיים, והקשר בינו ובין גבעות השי (תלי הקבורה) איפשר לעשות את השילוב בין היותם בעלי כוחות על ובין היותם אבותיהם של בני אירלנד.
