טוב אולי אני צריכה להתחיל מהתחלה
אני חן ואני בת 17 והתחלתי לפני חודש וחצי או חודשיים דיאטה (מבוקרת!). תמיד הייתי שמנה, וגם אני כמו כל הילדים השמנים עברתי מסכת התעללויות שהשאירה בי צלקות עד ימים אלו- חוסר הערכה עצמי גדול שגובל בשנאה עצמית! אני גם מטופלת אצל פסיכולוגית בגלל מה שעברתי בילדות ובגלל עוד דברים. עשיתי פעם דיאטה שהייתי בכיתה ה´ וירדתי 7 קילו. אבל עם השנים השמנתי הכל בחזרה. שנה שעברה החלטתי לעשות את זה לבד וכמו כל בת טיפשעשרה עשיתי את זה בטיפשוט- דילוג על ארוחות ימים שלמים בלי אוכל אבל אל הגעתי להקאות וגם לא לתת משקל. וכמובן שנשברתי בשלב מסויים והעלתי הכל עם תוספות- דבר שהכניס אותי למעגל של שנאה עצמית שבעקבותיו לא יצאתי כמעט מהבית אכלתי בבולמוסים של טריפה ושנאתי את עצמי עוד יותר נכנסתי לדיכאונות עמוקים. הגעתי למשקל של כמעט 80 לגובה של 1.58 (מצב דומה לזה של אילונה) אני לובשת רק בגדים שחורים ומשתדלת שיהיו גדולים. בסביבות ינואר אמא שלי הציעה שניכנס לדיאטה יחד- וכך יהיה קל לשתינו, לקח לי כמעט חצי שנה ליישם את ההצעה אבל בלי אמא... וכפי שכבר אמרתי לפני חודש וחצי חודשיים התחלתי דיאטה מבוקרת אצל דיאטאנית במשקל של 78.600 ועכשיו הגעתי למשקל של 72.300 הורדתי כמעט 6וחצי קילו! אני אוכלת ארוחות מסודרות וצועדת כמעט כל יום שעה ברגל... אני מפחדת עכשיו להפסיק לרדת או שמשהו שוב ישתבש ואני לויודעת מה... כל מה שרציתי זה בסך הכל את התמיכה שלכם, באמת שזה הכל. פשוט קיבלתי את האומץ לעשות את זה כשראיתי שזה לא כ"כ נורא כשאילונה עשתה את זה, אבל כשכתבתי את ההודעה הראשונה בכלל לא קיבלתי תגובה, אני לויודעת אם זה היה נכון לכתוב עוד הודעה- אבל שווה לנסות. בהצלחה לכולכם- למקרה שלא ניפגש שוב...
אני חן ואני בת 17 והתחלתי לפני חודש וחצי או חודשיים דיאטה (מבוקרת!). תמיד הייתי שמנה, וגם אני כמו כל הילדים השמנים עברתי מסכת התעללויות שהשאירה בי צלקות עד ימים אלו- חוסר הערכה עצמי גדול שגובל בשנאה עצמית! אני גם מטופלת אצל פסיכולוגית בגלל מה שעברתי בילדות ובגלל עוד דברים. עשיתי פעם דיאטה שהייתי בכיתה ה´ וירדתי 7 קילו. אבל עם השנים השמנתי הכל בחזרה. שנה שעברה החלטתי לעשות את זה לבד וכמו כל בת טיפשעשרה עשיתי את זה בטיפשוט- דילוג על ארוחות ימים שלמים בלי אוכל אבל אל הגעתי להקאות וגם לא לתת משקל. וכמובן שנשברתי בשלב מסויים והעלתי הכל עם תוספות- דבר שהכניס אותי למעגל של שנאה עצמית שבעקבותיו לא יצאתי כמעט מהבית אכלתי בבולמוסים של טריפה ושנאתי את עצמי עוד יותר נכנסתי לדיכאונות עמוקים. הגעתי למשקל של כמעט 80 לגובה של 1.58 (מצב דומה לזה של אילונה) אני לובשת רק בגדים שחורים ומשתדלת שיהיו גדולים. בסביבות ינואר אמא שלי הציעה שניכנס לדיאטה יחד- וכך יהיה קל לשתינו, לקח לי כמעט חצי שנה ליישם את ההצעה אבל בלי אמא... וכפי שכבר אמרתי לפני חודש וחצי חודשיים התחלתי דיאטה מבוקרת אצל דיאטאנית במשקל של 78.600 ועכשיו הגעתי למשקל של 72.300 הורדתי כמעט 6וחצי קילו! אני אוכלת ארוחות מסודרות וצועדת כמעט כל יום שעה ברגל... אני מפחדת עכשיו להפסיק לרדת או שמשהו שוב ישתבש ואני לויודעת מה... כל מה שרציתי זה בסך הכל את התמיכה שלכם, באמת שזה הכל. פשוט קיבלתי את האומץ לעשות את זה כשראיתי שזה לא כ"כ נורא כשאילונה עשתה את זה, אבל כשכתבתי את ההודעה הראשונה בכלל לא קיבלתי תגובה, אני לויודעת אם זה היה נכון לכתוב עוד הודעה- אבל שווה לנסות. בהצלחה לכולכם- למקרה שלא ניפגש שוב...