טוב, אולי הגיע הזמן לשתף....

mother cat

New member
טוב, אולי הגיע הזמן לשתף....

פתאם הבנתי שלא שיתפתי אתכם, חברים יקרים, והזמן עובר...
אז הנה אני יוצאת בהכרזה רשמית - אמא חתולה בהריון. כבר לקראת סוף שמיני, ומתחילה "להריח" את הסוף...
אני אמנע מלקטר לכם על מה כואב לי, מציק לי, כמה אני לא ישנה, וכו', כי לצורך כך יש פורומים יעודיים


אבל אני אשמח לפתוח כאן שרשור עם תובנות שלכם - האם ילד שני משותף שני שונה מילד משותף ראשון? האם יש שוב שינוי כלשהו ב"מאזן" במשפחה מורכבת? האם יש דברים שאני צריכה להתכונן אליהם?
 

פרחאדום

New member


אין לי תובנות כאלו או אחרות לגבי ילדים משותפים בפרק ב כי אני לא שם...
וגם כנראה לא אהיה שם... מורכב בפני עצמו...
 

אדמiנית

New member
באמת הגיע הזמן


כבר בסוף שמיני - ההריון הזה עבר לי מה זה מהר....


אז קודם כל בשעה טובה ושתהיה לידה קלה


דבר שני, תובנות לגבי ילד/ים משותפים אין לי, כי אין לנו,
אבל לפי מה שאני זוכרת, כל ילד משנה משהו במאזן המשפחתי,
ואני משערת שאם במשפחה "פשוטה" (ההיפך ממורכבת), אז בטח שבמורכבת.

בכל מקרה - שיעבור בקלות
 

פרחאדום

New member
אדמונית

מותר לשאול למה אין לכם ילדים משותפים?

אני בחרתי לא להביא ילדים נוספים מעבר למה שיש לי מהנישואים הראשונים... מרגישה שסיימתי את הפרק הזה של החיים
ומצד שני...
כיוון שילדיי הם לא ביולוגים... אז הזוגי חושב שאולי כן כדאי להביא ילד ביולוגי מן "תיקון עולם" בשבילי...
 

אדמiנית

New member
כל מיני סיבות

אבל אני חושבת שהכי משמעותית היא זה שאני כבר מרגישה שאני את שלי בענייני תינוקות כבר עשיתי,
ולגמרי אין לי חשק לחזור לזה , לשבת במסיבת חנוכה בגן על הכסא הקטן עם
על הראש... זה כבר לא בשבילי...
או לרוץ אחרי תינוקות בגן שעשועים...

הילדים שלנו כבר גדולים, ועכשיו זה הזמן שלי להקדיש לעצמי!!
 
בשעה טובה!

(אם כי באמת עכשיו זה מסביר את כל מצבי הרוח וההתפרצויות שלך פה
)

לצערי (הענק) אין לנו ילדים משותפים, ולא יהיו

אבל אנחנו כבר בונים על הנכדים...
 

אדמiנית

New member
נכדים

כך אומרים, זה הרבה יותר כיף מילדים,

אני גם כבר מחכה (למרות שנראה לי שאני צריכה לחכות בישיבה, שלא אתעייף...
)
 

פרחאדום

New member
לזוגי שלי כבר יש נכד בדרך

אבל המצב שם מורכב ככ שלא נראה לי שהזכה להיות "סבתא" בזמן הקרוב...
 

mother cat

New member
כן, זה מסביר הרבה, אה?


כשהודעתי לבוסית שלי שאני בהריון (ממש בהתחלה כי זה הריון היי ריסק עם המון בדיקות...) זה היה בדיוק יום אחרי שהתפרקתי קצת ממשהו שממש עצבן אותי בעבודה - אז היא אמרה לי "כן, כבר הבנתי אתמול...".

לגבי נכדים - פתרון מצויין! הבוסית שלי מלפני כמה שנים התחתנה בגיל מאוחר עם גבר גרוש עם ילדים. מעולם לא היו לה ילדים משלה, וגם ילדיו כבר היו גדולים כשהיא הכירה אותם (צבא, אחרי צבא...) - היא כל-כך התרגשה כשהבן שלו התחתן ואשתו נכנסה להריון, וממש נכנסה לדמות הסבתא - היה תענוג לראות את זה מהצד!
 

XמXלה

New member
קולולולו


איזה כייף

אין לי תובנות כי אין לנו ילדים משותפים וגם לא יהיו.
לי יש 4 גדולים ומספיק לי למרות שאם הוא היה ממש מתעקש, הייתי מוכנה אבל גם לו מספיק השניים שלו
 
מזל טוב !

אצלנו יש ילדים שלו, שלי ושלנו, אבל אני נזהרת בשלב הזה מהבעת תובנות בעניין,
ולכן רק אאחל לך שהתוספת למשפחה תביא המון אושר לכולכם.
 
שמחה לשמוע שיצאת מהארון

תינוק חדש - עולם חדש. הוא משפיע על כל המשפחה, כל אחד מושפע כמו שהוא יודע כך שיש אינסוף אפשרויות.
במקרה שלנו, הבת שלי קיבלה את שתי האחיות החדשות שלה בברכה, כששאלתי אותה אם היא מרגישה קצת נטושה, אחרי שילדתי את האחות הראשונה שלה, לפני שלוש שנים, היא ענתה "סוף סוף תניחי לי קצת:)) ואילו שני הבנים של בן זוגי התחילו לשדר קצת קרירות וקינאה. אולי בגלל שגם ככה הוא לא רואה אותם הרבה, אז המחשבה שיש לו ילדות חדשות שגרות איתו בבית קצת צובטת בלב, ואולי גם בגלל שהוא הפחית את המזונות שלהם.
אני שואלת את עצמי אם זוגיות ללא ילדים משותפים, יכולה להיות כל כך עמוקה, כל כך אינטנסיבית כמו זוגיות עם ילדים? אנחנו פשוט חייבים אחד את השנייה בשביל לשרוד עוד יום עם שתי בנות קטנות, אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים בהם כל האגו נמחק כליל, ובזכות המצבים הטרגיים-קומיים האלה אנחנו עוד יותר מחוברים זה לזו. אני חושבת שבלי ילדות משותפות היחסים היו שטחיים יותר. אבל אולי אני טועה.
 

החתולית

New member
בשעה טובה ומוצלחת

לי יש רק בן אחד, לא משותף, כך שאיני יכולה להתייחס לשאלה שלך. אבל אני חושבת, כמו אדמונית (ולא בפעם הראשונה), שכל ילד שנולד משנה את מאזני הכוחות וההתנהלות בכל משפחה.
 
למעלה