Teo Toriatt
New member
טוב אז איך היה?
חזרתי מלנודון וצריך לכתוב כמה מילים לא? אז ככה, הטיול התחיל בביקור קצר בפריס, עיר יפה שחבל שהיא של הצרפתים, יכל להיות יותר טוב אם נגיד היו מדברים בה אנגלית...
נעזוב את המסביב - לעיקר- בלונדון, כמו בלונדון, אף פעם לא משעמם הייתי בעיר וזו עיר משגעת שבכל פינה קופץ עליך פסטיבל, תערוכה, הכרזה על אירוח אולימפי או אוסף הארי קרישנות (ואני ממש לא צוחק - אתמול הם השתלטו על טרפלגארד) בין השאר כמובן שלא פיספסתי את ההזדמנות לראות את We Will Rock You מה אומר - מושקע ביותר. השירים הקלאסיים בביצועים מעניינים וטובים - וגיטריסט לא רע. כשאני ראיתי היה מחליף לשחקן הראשי שלא עומד בסטנדרטים של המקור (השחקן המקורי - לא פרדי - זה לא כוחות להשוות אליו) וחבל, אבל היה לא רע. ידועים מקרים של אנשים שנשארו באולם ההצגה מאז שעלתה לפני 4 שנים בחיפוש נואש אחרי עלילה, אז זהו - אין. זה בנאלי ובלי מחשבה יוצרת אבל השירים מעולים ועם כמה בדיחות והתייחסויות פנימיות שלעיתים רק מי שמכיר את הלהקה טוב יבין. אח"כ הגיעו הפיגועים בלונדון. שוב יש המון מה לכתוב עליהם אבל זה לא הנושא, העניין הוא שהם דחו את ההופעה בשבוע ואני חזרתי לארץ. עצוב. אבל זה לא הסוף. חברה שלי הפתיעה אותי עם טיסה לסופ"ש בלונדו!! איזה יופי שמישהו דואג לך. וככה מצאתי את עצמי פחות משבוע לאחר מכן שוב בלונדון - העיר היפה בעולם. להופעה הגעתי ב 10:30 בבוקר לאסוף כרטיסים , עמדתי בתור עד 12:00 שפותחים את הקופות. תוך כדי שמעתי כמה מעריצים ממש שרופים מדברים בינהם וזה נחמד להבין אותם והם לא מבינים אותך אם אתה לא רוצה. הגעתי למסקנה מטרידה. ראיתי אותם ואמרתי שהם מטורפים על קווין ברמות לא אנושיות, אבל אז שמעתי את השיחה ותוך כדי תיקנתי אותם בעובדות והכרתי יותר שירים שהם לא (כמובן שכאלה שלא שוחררו רשמית) מה זה אומר עלי?
אז הולכים לעמוד בתור לכניסה - שעתיים וחצי בשמש - מי אמר שבלונדון מעונן? גשם? חם רצח. ולא עזרו חבורת המתלהבות הצעירות שצרחו ושרו שירים תוך כדי (מממ ומישהי מהפורום הייתה אחת מהם אבל אני לא אגיד כלום על הישראלי בחו"ל...) כשכבר נכנסים רוצים לתפוס מקום טוב . בגלל מודיעין מדוייק לפני ידעתי בדיוק איפה אני רוצה לעמוד - צמוד לבמה 2 מימין. במה 2 כי אז רואים את Love of My life הכי קרוב שיש ומימין כי זו הפינה של בריאן - הסיבה האמיתית לזה שאני שם. אז נעמדתי ממש שורה ראשונה ליד במה 2. הופעת חימום התחילה בשעה איחור עם להקה חביבה razorlight עם סולן די כריזמטי אבל יש להם עוד מה ללמוד. בין לבין קטעי קישור של קומיקאי בריטי בשם פיטר קיי מי שמכיר. ואז מגיע המנה העיקרית. ברקע מתחיל פלייבק של קווין שאחריו EMINEM ואז עולים לבמה בריאן רוג'ר ופול. מתחילים בLately I;ve been hard to reach המקסים ואחריו התפוצצות של Tie your mother down. לא נעבור על כל השירים שהיו שם (אולי בהמשך השבוע כשיהיה לי זמן) כמה רגעים שכן כדאי. Love of my life כמו שרציתי הייתי הכי קרוב לבריאן ולבמה כשהוא שר את זה מטר ממני, כמובן עם הקדשה לפרדי ולתת לקהל לשיר, ועם כיסא ריק לידו, למרות שנראה לי שנמאס לו כבר לעשות את השיר הזה - הוא היה מאוד מכני בהקדשה וכו. אח"כ תוספת מיוחדת עקב הפיגועים - ביצוע משולש (בריאן, רוג'ר ופול) לImagin של ג'ון לנון. האמת ביצוע מרגש. עוד שירים ועוד כיף... Bohemian בביצוע מקורי של פרדי עם ליווי חי של הלהקה - ועריכת וידאו מקסימה שנותנת לך לרגע לחשוב שהוא באמת על הבמה... חבל שרק לרגע. שאר השירים מעולים וקטע הסולו גיטרה יפה עם Video Art מרשים. כמו שאמרתי היו עוד שירים וגם עליהם נכתוב אבל לא עכשיו. נוסיף רק שמי שאומר שאין מה ללכת להופעה כי פרדי לא שם טועה לדעתי כי הביצועים שונים עד כדי כך שאין מה להשוות ועל כן שווה ללכת - כי הביצועים טובים והמוזיקה מעולה. מה שכן לפול יש המון מה ללמוד על כריזמה בימתית, יום אחרי הייתי בהופעה של REM שגם עליה יש מה לכתוב אבל הכי מרשים זה מייקל סטייפ שפשוט מתחרפן על הבמה, נותן SHOW ענק ומתקשר עם הקהל בצורה שגורמת לפול רודג'רס להראות כמו מי שלא עבר את הסינון הראשון לכוכב נולד כי "הוא ליד, זה לא זה אתה לא נודע לא מרגש אותי...." ביקורת ארוכה יותר ותמונות כמובן בהמשך (סופ"ש כנראה כשיהיה יותר זמן)אגב בטיסה לארץ ראיתי בנאדם עם החולצה של ההופעה - אתה בטח קורא את זה - ספר גם איך הייתה ההופעה?
חזרתי מלנודון וצריך לכתוב כמה מילים לא? אז ככה, הטיול התחיל בביקור קצר בפריס, עיר יפה שחבל שהיא של הצרפתים, יכל להיות יותר טוב אם נגיד היו מדברים בה אנגלית...
נעזוב את המסביב - לעיקר- בלונדון, כמו בלונדון, אף פעם לא משעמם הייתי בעיר וזו עיר משגעת שבכל פינה קופץ עליך פסטיבל, תערוכה, הכרזה על אירוח אולימפי או אוסף הארי קרישנות (ואני ממש לא צוחק - אתמול הם השתלטו על טרפלגארד) בין השאר כמובן שלא פיספסתי את ההזדמנות לראות את We Will Rock You מה אומר - מושקע ביותר. השירים הקלאסיים בביצועים מעניינים וטובים - וגיטריסט לא רע. כשאני ראיתי היה מחליף לשחקן הראשי שלא עומד בסטנדרטים של המקור (השחקן המקורי - לא פרדי - זה לא כוחות להשוות אליו) וחבל, אבל היה לא רע. ידועים מקרים של אנשים שנשארו באולם ההצגה מאז שעלתה לפני 4 שנים בחיפוש נואש אחרי עלילה, אז זהו - אין. זה בנאלי ובלי מחשבה יוצרת אבל השירים מעולים ועם כמה בדיחות והתייחסויות פנימיות שלעיתים רק מי שמכיר את הלהקה טוב יבין. אח"כ הגיעו הפיגועים בלונדון. שוב יש המון מה לכתוב עליהם אבל זה לא הנושא, העניין הוא שהם דחו את ההופעה בשבוע ואני חזרתי לארץ. עצוב. אבל זה לא הסוף. חברה שלי הפתיעה אותי עם טיסה לסופ"ש בלונדו!! איזה יופי שמישהו דואג לך. וככה מצאתי את עצמי פחות משבוע לאחר מכן שוב בלונדון - העיר היפה בעולם. להופעה הגעתי ב 10:30 בבוקר לאסוף כרטיסים , עמדתי בתור עד 12:00 שפותחים את הקופות. תוך כדי שמעתי כמה מעריצים ממש שרופים מדברים בינהם וזה נחמד להבין אותם והם לא מבינים אותך אם אתה לא רוצה. הגעתי למסקנה מטרידה. ראיתי אותם ואמרתי שהם מטורפים על קווין ברמות לא אנושיות, אבל אז שמעתי את השיחה ותוך כדי תיקנתי אותם בעובדות והכרתי יותר שירים שהם לא (כמובן שכאלה שלא שוחררו רשמית) מה זה אומר עלי?
