טוב, אז התנשקות וירטואלית היפנים כבר המציאו.

[herouth]

טוב, אז התנשקות וירטואלית היפנים כבר המציאו.

אז מה נשאר? חיבוק מהכיסא.

בעיקרון, זה מבוסס על מחקר שאומר שילדים זקוקים לחיבוק גדול מאמא לצורך תחושת ביטחון. אז מכאן הגענו גם למבוגרים, זקנים ונכים, שירגישו הרבה יותר ביטחון אם מישהו יחבק אותם. אז מכיוון שאף יפני לא ישעט לחבק את אמו הזקנה או אביו הנכה (תגידו תודה אם הילד מרים טלפון), למה לא לקבל חיבוק מהכיסא? זה הרי בדיוק אותו דבר.

 

[Nadavu]

היפנים האלה, יותר גרועים מאשכנזים

אני לא יודע אם זה יותר מצחיק או מטריד, הדרך שבה הכסא מולבש להראות כמו בן אדם. כלומר, מה הפואנטה בזה? כשאתה יושב על הכסא, אתה לא רואה מזה שום דבר (חוץ מהזרועות), וכשאתה עומד מול הכסא וכן רואה את זה... זה לא מכה בי כמשהו שהיה משפר את הרגשתי.
עוד יותר גרוע, מכיוון שזה לא ממש חיבוק, אלא יותר כמו להושיב על הברכיים, זה עושה לי אסוסיאציות של הטרדה מינית. בקיצור, אל תשליכני לחיק הכסא לעת זקנה.

קראתי פעם בספר של אוליבר סאקס ('אנתרופולוג על המאדים', 'האיש שחשב שאשתו היא כובע' וכו') על מהנדסת אוטיסטית שמציאה לעצמה מכונת חיבוקים, משהו כמו גלגל שאפשר לנפח או לדפלט עם שלט, וככה אתה יכול לעמוד באמצע ולקבוע בדיוק את עוצמת החיבוק שתקבל. קצת יותר הייטקי מכסא-דחליל-פדופיל, אבל נשמע לי עדיף בהחלט.

 

[innocence]

השורה השניה שלך - בול מה שחשבתי

אני לא רואה בה כסא חיבוקים, זה בעיקר נראה מטריד.
ועצוב.

 

[herouth]

כן, אני יכולה גם לדמיין את הנכד החביב

...שישים לסבתא מתחת לריפוד איזה תפוז או משהו קשה אחר במקום האסטרטגי, ויגרום לה להתקף לב. אפילו רק מלראות את הכסא מלפנים.

 

[mishel s]

למה לא גם איזה מילה טובה מהטוסטר?