טוב אז כדי להעיר קצת את הפורום

טיפקסית

New member
טוב אז כדי להעיר קצת את הפורום

הגיעה שעת הסיפור בפעם השנייה גם הפעם כמו בפעם הקודמת אני אתן לכם התחלה לסיפור ומי שרוצה יכתוב המשך,בתקווה שגם הפעם השרשור הזה יינעץ. הנה אני מתחילה: הבוקר קמנו לבוקר חורפי במיוחד,השמיים בחוץ היו אפורים ומעוננים והגשם שטף את הרחובות. הייתי בדיוק בדרך לאולפן כאשר הסלולרי שלי צלצל ומהעבר השני של הקו היה רמי,הוא אמר לי שהוא כבר באולפן ושהוא שכח את המפתח ,ושאל היכן אני. עניתי לו שאני אגיע בעוד חצי שעה בערך. קולו של רמי היה נשמע לי מודאג או אולי זו סתם העייפות ושעת הבוקר המוקדמת,שאלתי אותו אם הכל בסדר והוא ענה שכן, והוא סתם קצת מצונן ולא משהו מעבר לכך. לפני רגע עליתי על נתיבי איילון הצפוני ואז התחיל הנאחס שלי,לפניי השתרך פקק שהיה נראה לי מפה ועד להודעה חדשה ואמרתי לעצמי שבקצב הזה אני אגיע לאולפנים בצהריים. לשמחתי מתברר שטעיתי ותוך כמה דקות השתחרר הפקק ויכולתי להמשיך בדרכי. לאחר חצי שעה בדיוק מופתי הגעתי לאולפנים,ראיתי את רמי יושב על הרצפה הקרה מכורבל כמנסה להתחמם. במהירות שלפתי את המפתח ונכנסנו פנימה,כשבאתי להדליק את האור קרה קצר חשמלי. נתקענו בלי אור ובלי חימום שנינו חשבנו שבקצב הזה לא נוכל לעבוד היום,אבל אמרנו שנחכה לכולם ונתייעץ מה עושים. שאלתי את רמי לדעתו,הוא ענה שהוא מקווה שזה יסתדר כי ממש קר לו [הרי גם ככה הוא הגיע מצונן] הוא הציע שנחייג לחשמלאי שלנו שיבוא לתקן את התקלה...
 

טיפקסית

New member
../images/Emo182.gif מקפיצה למעלה

יאללה שתפו פעולה תהיו נחמדים הקפציייייייייייייייייייייייץ
 

טיפקסית

New member
שוב הקפצה

הקפצה תרתי משמע יצאתי לכמה דקות מהחדר ביטחון למה אני גרה בגבול הצפון אוף נמאס כל פעם להיכנס לחדרי ביטחון,יצאנו מלבנון לא נמאס?
 
למעלה