טוב אז ככה

[פינליש]

טוב אז ככה

אחרי שעשיתי חושבים אתמול כל הערב הגעתי למסקנה שאני מוותרת על לחם לגמרי.
אחרי שעברתי ללחם מחיטה מלאה ואכלתי פרוסה שתיים ביום
הגעתי למסקנה שלא משנה מה אני מורחת עליו הוא מעלה לי את הסוכר ואחרי שעתיים נשאר גבוה.
מתוך זה אני גם מוותרת על גבינה צהובה. אני לא אוכל אותה ככה סתם.
אני חייבת להתחיל ללמוד לבשל קיטניות.
החלטתי אחרי הסתובבות בפורום הזה להתמיד ולהקפיד הרבה יותר עם הסכרת
ולהשאיר את הa1c בגבול ה5.9-5.8
אז תודה לכל מי שהשפיע לטובה במודע ולא מודע.
עשיתם לי טוב.

 

[DDN]

חן חן

עכשיו, 5.8-5.9 זה מצויין. להישאר שם זה מתכון לאריכות ימים.

לגבי הלחם - את משוכנעת שהוא לחם מחיטה מלאה?
ישנם הרבה שצובעים את הלחם בקרמל ובגלל שהוא כהה אנחנו חושבים שהוא בריא יותר - הוא לא.
ישנם כאלה שכותבים על הלחם שהוא מחיטה מלאה, אבל ברשימת המרכיבים את יכולה לגלות שהוא רק 38% חיטה מלאה (השאר לבנה) ועוד יש בו תוספת סוכר.

אל תוותרי על לחם. יש ברוב הסופרים את ה"לחם ההולנדי" שהוא לחם מחיטה מלאה (על אמת) וגם עם דגנים ושיאור (או שיפון, אני כבר לא זוכר)
כך או כך, שעתיים אחרי כריך עם גבינת השוקולד מהלחם הזה, הסוכר שלי יורד ב20 מספרים.

אני בטוח שישנם עוד הרבה לחמים "כשרים לסוכרתיים" - לחם הדגנים הקל של ארומה, ועוד מספר.

מה צריך לוודא בתווית? שאין סוכר בלחם, שהאחוז של קמח החיטה המלאה, וקמחי השיפון/שאור וכו' גבוה, ושאחוז הקמח הלבן נמוך.

לא צריך לסבול, לא צריך לוותר על שום דבר ולא צריך להיות מסכנים.
צריך למצוא את הדברים הפחות/לא מזיקים (ויש כאלה)

 

[פינליש]

להיפך!

אני לא מוותרת על הלחם מהמקום הסובל. להיפך הוא פשוט לא עושה לי טוב יותר.
תקשיב, אני הייתי מכורה ללחם, לחמניות, פיתות.
לא הייתי מתחילה את היום שלי בלי איזה 2 לחמניות לבנות שמנמנות ורכות.
אבל עכשיו כשאני אוכלת בבוקר את היוגורט עם הקורנפלקס מחיטה מלאה זה משביע אותי סופר על וזה גם עושה לי יותר טוב פיזית.
אגב, הייתי קונה את הלחם שיש עליו את הסמל של האגודה של הסכרת.
לא נגעתי בכל הזבל הצבוע.
אני מאמינה שזאת החלטה מצויינת עבורי כי זה גם לא חסר לי.

 

[tulkin]

הדבר הראשון שירד מהתפריט שלי זה לחם

שנייה אחרי שגיליתי שאני סכרתי, ועוד לפני ששמעתי אפילו על תזונה דלת פחמימות. פשוט הפסקתי לאכול לחם מכל סוג שהוא. האפקט היה מדהים. לא פחות.
כמובן כי לחם הוא ספק פחמימות מרכזי. וכי קשה לשמור (כי כל פרוסה היא בעובי שונה, וכל לחם מורכב קצת אחרת, וכי לעתים רחוקות אפשר לראות הרכב תזונתי ספציפי, וגם התוויות הן לא תמיד אמינות.
אבל בעיקר, כי אכילת לחם כמרכיב בסיסי בתזונה היא חלק מתרבות אכילה בעייתית. תרבות של מזון מהיר, העמסת אוכל, וחוסר מחשבה ותשומת לב. שהרי רבים אוכלים לחם לא בגלל ערכיו התזונתיים אלא כי הוא "מחזיק" את המזון. את הגבינה הצהובה או הממרח או השווארמה. הלחם הפך לתחליף לצלחת. עם כמה עשרות קלוריות וגרמים של פחמימות על הדרך.
ואת התרבות הזו היה לי חשוב לשנות בשביל עצמי, ואני ממליץ לכל אחד. בלי קשר לסוכרת ובלי קשר לפחמימות ולרמת הסוכר בדם.

מה שהדהים אותי לא פחות היה כמה ההימנעות הזו היתה קלה לי. כי ברגע שמשנים את "תרבות התזונה" את החשיבה בנוגע לתפקיד הלחם, אז הוא מפסיק להיות חסר. לא צריך את הפיתה בשביל השווארמה, ולא צריך, אפרופו ההערה שלך, את הלחם בשביל הגבינה הצהובה. כי בתרבות האכילה הנוכחית אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים לחם כשאנחנו בעצם רוצים גבינה או ממרח שוקולד. כשמנתקים את הקשר הזה מפסיקים לרצות לחם כל כך הרבה.

 

[פינליש]

ובירשותכם אחדד שאלה אחת

ששאלתי ממש לפני כמה ימים ותמר הסבירה ממש טוב אבל אני עדיין לא כל כך מבינה.
אחת כמוני, סכרת 2, שרוצה לעקוב אחרי הסוכר
מספיק לבדוק שעתיים אחרי האוכל?
כי שמתי לב ששעה אחרי האוכל לפעמים הסוכר עוד גבוה
ושעתיים אחרי האוכל הוא מסתדר.
בהריון אני זוכרת שהייתי צריכה אחרי שעתיים.

איך אתם עושים זאת? שעה או שעתיים?

 

[tulkin]

הכל תלוי במטרת הבדיקה

ובמה את מתכוונת לעשות עם תוצאותיה.

כדי לדעת בגדול שהדברים תחת שליטה, מספיק לבדוק שעתיים אחרי, ואפשר גם באופן מדגמי. אם משהו לא תקין, זה יתגלה, ותוכלי להתייחס לכך.
אם המטרה זה ללמוד איך הגוף מגיב לסוגי מזון שונים ולסוגי פעילות שונים כדאי לבדוק גם לפני וגם שעתיים אחרי, ואולי גם בדיקה נוספת אחרי שעה (יותר אינפורמציה = יותר ידע). זה קצת מתיש לעשות את זה כל כך הרבה, וגם דוקר, וגם יקר.
אני משתמש בבדיקות האלה כדי לצאת לפעולה. אני מגדיר סף (נניח 140) שברגע שעובר אותו, אני נוקט מיד בפעולות אקטיביות (תרתי משמע) להורדת הסוכר. כשזו המטרה אני מודד בכל פעם שאני חושש שעברתי את הסף הזה וכשאני יכול לצאת לפעילות (כלומר לא אמדוד לפני שאני נכנס לשעתיים ישיבה בעבודה, רק כי זה שעה או שעתיים אחרי אוכל - אין לי מה לעשות עם האינפורמציה הזו. אני אבדוק כשהישיבה תסתיים)

 

[פינליש]

טולקין

תבורך.

הסבר מעולה.
הנתי.

תודה גדולה

 

[אבו זקן]

אלטרנטיבה

ישנה גם גירסה לפיה מוטב לעשות את הפעילות הגופנית לפני האוכל. בשילוב עם ה HIIT שלאחרונה הפך להיות הלהיט התורן, מספיק לבצע פעילות עצימה אך קצרה לפני הארוחה: http://www.healio.com/endocrinology...-blood-glucose-better-than-prolonged-workouts (כדאי לשים לב למספר הנבדקים העצום, כמו גם לעובדה שמדובר באנשים בעלי עודף משקל רציני)

 

[tulkin]

כן, קראתי על זה לא מזמן

מהבנתי המוגבלת את התהליכים המטאבוליים, אם היו עושים את אותו ניסוי ומשווים את התזמון בין חצי שעה לפני האוכל לחצי שעה אחרי האוכל, דווקא פעילות אחרי האוכל היתה מנצחת את מקבילתה מלפני האוכל. לא בטוח אם היחס בין פעילות ארוכה ומתונה לעומת קצרה ואינטנסיבית. אין ספק שאחרי האוכל יותר קשה לגוף לבצע פעילות קצרה ואינטנסיבית.

מה שלא בדקו בניסוי, וזה מעניין, היא ההשפעה ארוכת הטווח של תבניות הפעילות האלה (בדקו מקסימום ברמת השפעה של 24 שעות, אם הבנתי נכון). גם כאן, אני חושב שלפעילות אחרי האוכל צפויה השפעה גדולה יותר, אבל אני לא בטוח בעניין בכלל.

הדבר הכי חשוב בעיני בהקשר הזה הוא ההשפעה של הפעילות על האוכל עצמו: בניסוי שלטו בדיוק ובחרו בשביל המשתתפים מה לאכול אחרי הפעילות. בחיים ה"משתתפים" בוחרים בעצמם. והשאלה היא אם אחרי פעילות אינטנסיבית לפני האוכל תעלה את תחושת התיאבון במידה כזו שהם יאכלו יותר מאשר לו היו אוכלים ללא פעילות. אם זה המצב, זה מעמיד בסימן שאלה את היכולת ליישם את השיטה ביעילות.
פעילות אחרי הארוחה, לעומת זאת, חשופה פחות לסכנה הזו לדעתי.

בכל מקרה אני מאד שמח שיש כבר מחקר על תזמוני פעילות ביחס לארוחות והשפעה שיש לתזמון הזה על מגוון מדדים. זה נראה לי כיוון חשוב ומבטיח.

 

[IrisPeleg]

זמני בדיקה

בפחמימות רגילות שאינן נספגות מאד מאד לאט,
שעה אחרי האוכל זה יותר גבוה.
אח"כ אמורה להתחיל ירידה.

במאכלים רגילים אני בודקת אחרי שעתיים.
אם אני אוכלת משהו חדש או דבר שאני יודעת שיש לו איכות לא טובה (נספג מהר)
אני בודקת אחרי שעה.

דוגמה:
בגלל מחסור בברזל, אני שותה בעונה חצי כוס מיץ רימון.
ברור שזה יספג מאד מהר ולכן אני אוכלת קודם או אח"כ כפית טחינה.
שעה אחרי השתיה אני בודקת לוודא שזה לא הקפיץ את רמת הגלוקוז וזה בסר.

דוגמה אחרת:
תפו"א אינו מומלץ אבל לפעמים מאד מתחשק לי.
אני אוכלת עם טחינה, שמן זית או שומן אחר.
בודקת אחרי שעה לוודא שלא היתה קפיצה.

כמו שתומרונתם הסבירה לך,
תלוי בהחמרה.
המחמירים יותר, בודקים אחרי שעה אך מצפים לתוצאות קצת יותר גבוהות.
ברור שלא כמו אחרי שעתיים.

בהצלחה

 

[פינליש]

תודה איריס

על ההסבר והדוגמאות!
מאוד עזרת.

 

[הברווזה עליזה84]

אני ויתרתי על לחם כבר מזמן

ואני לא מתחרטת.
אבל לי גם קטניות לא עושות טוב לסוכר, אז ויתרתי גם עליהן. בכללי כמה שפחות פחמימות...

 

[אבו זקן]

גם אני, גם אני

חומוס הוא המאכל שחסרונו הכי מפריע לי. באסה.

 

[אבו זקן]

בשולי הדברים

בקשר לחתימה שלך: לאונרד קשישא לא אמר את מה שאת כותבת. הוא לא ייחס לסדק תכלית, הוא רק תאר את המצב: בכל דבר יש סדק, וכך האור חודר...

 

[פינליש]

תודה אבו על האארה. תוקן!

 

[תומרונתם]

שלום לך

זוכרת אותך מהפורום השכן

בהצלחה עם ההחלטה על הלחם, לא פשוט...