טוב אז נראה לי שהצעד הבא

[לראות את האור 123]

טוב אז נראה לי שהצעד הבא

זה פורום להורים שנולד להם תינוק לאחר אובדן הריון..
אני לא אמא טרייה ומלבד שחר יש לי עוד 3 ובחיים לא הייתי חרדתית אליהם ככה
לא ששחר לא סיפק לי כבר דרמות וסיבות. כבר הייתי איתו 3 פעמים במיון ובגיל חודש באשפוז בגלל חום..
ואומנם החרדה היא אחרת מאשר בהריון. כי פה הוא ליידי וכביכול יש לי שליטה..
ואין מה להשוות לחרדות של ההריון ובכל זאת כנראה ילדי הקשת (תינוקות שנולדים אחרי לידה שקטה) הם משהו אחר..

 

[רונית 294]

אני כבר מזמן אמרתי את זה!

שחייבים עוד פורום לילדים שנולדו לאחר אובדן הריון. זה כל כך נכון. החרדות שלי עדיין בשמיים אפילו שהיא כאן איתי בת חצי שנה עוד מעט. גם החרדות לגביי הגדולה התעצמו ולא קל בכלל. באמת. הכל הרבה יותר מלחיץ והידיעה שהפסדנו הריון יקר לא מגן עלינו מפניי סכנות אחרות. לפעמים אני אומרת "שילמתי את חובי לחברה" אני מוגנת עכשיו. אבל יודעת שזה הכי לא נכון ויש בי פחד כל הזמן שמשהו יתפקשש גם עכשיו.

 

[אם הבנות2]

הי מותק

את ממש צודקת
ובדיוק עכשיו כשאני נכנסת לפורום שאלתי את עצמי למה? ועניתי שאנחנו עדיין בתוך זה. גם אחרי שיולדים זה לא עוזב.
אז יש לנו קבוצת וואטספ קטנה של כמה בוגרות הפורום. מדי פעם מקשקשות ומעלות תמונות של הפצפונים...
נשמח אם תצטרפי. וגם כל מי שפה שילדה ורוצה
ואני משתפת שגם לי יש רגש מיוחד לתינוק שלי שנולד עכשיו. אני זוכרת שממש אהבתי גם את הגדולות ואולי זה לא שונה. אבל אני ככ מאוהבת בו.. מאחלת לכולן פה שתזכו לסיים ככה את ההריון הקשה הזה ולקבל את המתנה הזאת.

 

[רונית 294]

רשמתי לה גם בפרטי

לגביי הקבוצה... אנחנו חייבות להיפגש כבר!

 

[כבשה0פועה]

אם אתן נפגשות ורוצות

אם תחליטו להפגש ותקבעו במקום כלשהו על קו רכבת, אשמח גם אני להצטרף (מבטיחה לנסות) ...

 

[רונית 294]

בסדר גמור

אם ניפגש נעדכן

 

[לראות את האור 123]

אם הבנות ורונית

תודה על רעיון הווטצאפ
אך מנסה להיגמל מזה
כן אני די זן נדיר שמתמכר לפלאפון
ועכשיו בתהליכי גמילה
אך אשמח לכתוב פה מדי פעם אם לא מפריע
ואשמח לפגוש אתכן אם תפגשו..

 

[רונית 294]

אני גם משתדלת להיגמל

כמה שניתן... בשביל זה יש את יום שבת שלא נוגעת

 

[מאמארוני]

היה פורום הורות אחרי אובדן

נסגר מחוסר שימוש לפני כשנתיים? ולעתים אני מרגישה שצריכה פורום כזה, כי גם ההורות לרוני השתנתה בעקבות האובדן כמובן. וגם ילד קשת נשמע הגיוני, טרם יצא להתנסות

 

[אחר8]

למה שלא

תעשו לכן פה שרשור קבוע על הורות? (לא רוצה לכתוב בשם אחרות, אבל אני עוד לא ילדתי ובכל זאת לא אתנגד לשמוע מה קורה אחריי.. ) זה לא תחליף ואפשר לפנות לתפוז אם למישהי יש את הזמן והנכונות לנהל פורום כזה, אבל נראה לי שבנתיים אתן יכולות לכתוב פה

 

[TheWindCriesMary]

גם אני לא אתנגד

 

[שירהד1]

כן, זו חשיבה נכונה, וגם דרוש פורום כזה,

ואם היה לי זמן, הייתי גם מנסה להרים את הפרוייקט. זה היה מקשר יפה בין מה שעברתי בחיים האישיים, לבין המקצוע שלי.
אבל אין לי זמן...

בינתיים, אפשר כן מדי פעם לפתוח שרשור שעוסק בנושא, לפי הצורך של הבנות פה.

אצלי, מיד אחרי שמעיין נולדה, החרדה פשוט פחתה לרמות הכי נורמטיביות שיש לכל אמא הכי רגילה שיש. כמו לגדולים- לא היה לי בייבי סנס, אפילו. חזרתי להיות נורמאלית שוב. היא הבריאה אותי. פשוט כך. חזרתי לעצמי המקורית.
אבל זה נכון שהיא משהו אחר, במובן החיובי, כמובן
מקווה שנפתח עוד שרשורים בעניין ילדי בקשת, ונוכל לשוחח על כך


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[orli12341]

מזדהה עם החרדות

אני גם ככה טיפוס חרדתי לילדים שלי אבל אחרי האובדן הרגשתי שאני יותר
מגוננת ומפחדת עליהם, היום קצת נרגעתי, והם גדלו קצת אבל עדיין...
זה קיים ואני בטוחה שבעזרת השם יהיה חרדה לקטנצ'יק, אבל כל דאגה בשעתה כמו שאומרים....
כרגע רוצה לעבור את ההריון בשלום ונראה מה הלאה...

אבל החרדות טבעיות לגמרי, רק אנחנו מבינות את זה....