אלוף ה ע ו ל ם
New member
טוב אז....
מאיפה מתחילים?! אני אנסה לספר את הסיפור כמו שהוא ונראה לאן זה יוביל.... אז הכל התחיל בסוף פברואר כשחזרתי מביקור בארץ, הביקור גרם לי לחשוב הרבה על העתיד ועל שינויים שאני צריך לערוך בחיי. ההרגשה של שינוי הייתה כל כך חזקה- שנפלה החלטה יומיים לאחר החזרה שכנראה השינוי שאני צריך זה שינוי מקום. המקום שנבחר- ניו יורק סיטי, הזמן שהוקצב להשלמת המעבר-חודש. מרגע ההחלטה לא בזבזתי זמן והתחלתי לברר עם כל מי שרק אפשר לגבי המעבר לניו יורק ועבודה בתחום שלי בפרט (ותודה לסלסרו שגרם לי להבין רק כשחזרתי עד כמה העצות שלו היו מועילות...). הזמן-שבת בערב (שלושה ימים לאחר שהחלטתי שאני בסן פרנסיסקו לא נשאר ,וכשבוע לאחר החזרה מהארץ) קיבלתי שיחת טלפון מהשכן הישראלי שלי שבדיוק חזר מגיחת עסקים ביפן- "חג שמח", איזה חג שאלתי, "פורים" ענה לי השכן. מפה לשם, הגענו למסקנה שחייבים למצוא איזה משהו לעשות בערב החג. גוגל ידידנו הטוב העלה תוצאה אחת בלבד שנראתה די עלובה למען האמת, אבל החלטנו שאין לנו מה להפסיד- נלך ונראה מה יש לבני עמנו להציע, ובמקרה הכי גרוע נסיים את הערב באיזה מועדון נחמד. הגענו ל"מסיבה"- בחוץ חיכו שתי בחורות שהתחפשו לגיישות ובידם רשימה של אלה שנרשמו מראש. הבחורות היו מאד חביבות (במהלך השיחה התברר לנו שהן אחיות) ושאלו למה איננו מחופשים, עניתי שבכלל לא ידעתי שהיום פורים, ושאני פה רק בזכות החבר שבדיוק הגיע מיפן והזכיר לי. "יפן אמרת?" שאלה הבחורה, עניתי שכן, "מאד מקורי!" ענתה הגיישה, ואיפה ביפן היית? "טוקיו" ענה החבר.. נו טוב, השיחה הסתיימה בצורה שבה יצאנו שני ישראלים עם שורת פתיחה לא אמינה במיוחד.... מדרינק לדרינק (והיו לא מעט כאלה) מצאתי את עצמי בסוף הערב איכשהו משוחח שוב עם הגיישה ואז כבר טרחתי לקחת את מספר הטלפון שלה (לא לפני שהבטחתי לה שלא אקח אותה לארוחת ערב שכוללת פלאפל..). הדייט הראשון היה לאחר יומיים, ישבנו במסעדה והזמנו יין... שוחחנו המון, ואז החלטתי לספר לה שעד כמה שאני נהנה בדייט- אני עוזב את סן פרנסיסקו. היא הבינה את הסיבות לעזיבה, ואפילו תמכה. משום מה המשכנו לצאת לדייטים נוספים- למרות שהיה ברור לשנינו שאוטוטו תוך שלושה שבועות אני כבר לא באזור (וגם לא מאמין בקשר ארוך טווח). עברתי לניו יורק, עשיתי את הרשיון לנדל"ן, התחלתי לעבוד (והכסף באמת שלא היה כל כך גרוע), אבל לא התאהבתי בצורת העבודה במנהטן (אני לא טוב בלרמות אנשים...). איכשהו, למרות שמבחינה חברתית הכרתי המון אנשים (ונשים...) הקשר עם הגיישה שלי רק התחזק... שיחות יומיומיות.. עד שהחלטנו שהיא תבוא לבקר ונחשוב מה עושים עם הקשר. היא הגיעה לביקור בניו יורק, וזהו, החלטנו שאנחנו מאד קשורים אחד לשניה. שבוע לאחר הביקור שלה כבר היינו בווגאס (לא התחתנו.. אבל נהייתי שחקן פוקר אחושילינג!). לאחר מכן הייתה ההופעה של הפוליס (חרא של הופעה). וכשחזרנו לסן פרנסיסקו כבר עברתי להתגורר איתה. ואז שוב נאלצתי ללמוד מחדש לרשיון נדל"ן בקליפורניה.... בספטמבר לקחתי אותה איתי לישראל להכיר את שאר בני המשפחה (את אמא שלי ואחותי היא כבר פגשה פה בסן פרנסיסקו) ולאחר שהבנתי שיש כימיה בינה לבין שאר בני המשפחה, ובעיקר לאחר שאבא שלי נתן לי את האישור שלו, נאלצתי להתנהג כאמריקאי ולהתקשר מהארץ אל ההורים שלה.... אבא שלה התרגש ונתן לנו את ברכתו, ולמחרת הצעתי לה נישואין על המזח באילת. (התכנון המקורי היה לשכור שני אופנועי ים ולהציע לה בלב ים, אלא שהתוכנית השתבשה לאחר שגיליתי שבארץ כדי לרכב על אופנוע ים יש צורך במדריך מחבק על כל אופנוע...). חזרנו לסן פרנסיסקו לפני שלושה שבועות מישראל, התחלתי עבודה חדשה בחברת הנדל"ן העצמאית הכי גדולה בעיר (ומאד מאד רצינית) ואני עובד על פרוייקט מסויים שאם יצליח- הוא צפוי להקפיץ לי את הקריירה למעלה. ובין לבין מנסה לתכנן את שתי החתונות (אחת בישראל ואחת כאן). ואז אני חוזר לראות מה נשמע ואני מוצא פה ערימת ספאם! התגעגעתי.
*לא יודע עד כמה הפוסט הזה מובן, הוא לא עבר עריכה ולכן התנצלותי מראש....
מאיפה מתחילים?! אני אנסה לספר את הסיפור כמו שהוא ונראה לאן זה יוביל.... אז הכל התחיל בסוף פברואר כשחזרתי מביקור בארץ, הביקור גרם לי לחשוב הרבה על העתיד ועל שינויים שאני צריך לערוך בחיי. ההרגשה של שינוי הייתה כל כך חזקה- שנפלה החלטה יומיים לאחר החזרה שכנראה השינוי שאני צריך זה שינוי מקום. המקום שנבחר- ניו יורק סיטי, הזמן שהוקצב להשלמת המעבר-חודש. מרגע ההחלטה לא בזבזתי זמן והתחלתי לברר עם כל מי שרק אפשר לגבי המעבר לניו יורק ועבודה בתחום שלי בפרט (ותודה לסלסרו שגרם לי להבין רק כשחזרתי עד כמה העצות שלו היו מועילות...). הזמן-שבת בערב (שלושה ימים לאחר שהחלטתי שאני בסן פרנסיסקו לא נשאר ,וכשבוע לאחר החזרה מהארץ) קיבלתי שיחת טלפון מהשכן הישראלי שלי שבדיוק חזר מגיחת עסקים ביפן- "חג שמח", איזה חג שאלתי, "פורים" ענה לי השכן. מפה לשם, הגענו למסקנה שחייבים למצוא איזה משהו לעשות בערב החג. גוגל ידידנו הטוב העלה תוצאה אחת בלבד שנראתה די עלובה למען האמת, אבל החלטנו שאין לנו מה להפסיד- נלך ונראה מה יש לבני עמנו להציע, ובמקרה הכי גרוע נסיים את הערב באיזה מועדון נחמד. הגענו ל"מסיבה"- בחוץ חיכו שתי בחורות שהתחפשו לגיישות ובידם רשימה של אלה שנרשמו מראש. הבחורות היו מאד חביבות (במהלך השיחה התברר לנו שהן אחיות) ושאלו למה איננו מחופשים, עניתי שבכלל לא ידעתי שהיום פורים, ושאני פה רק בזכות החבר שבדיוק הגיע מיפן והזכיר לי. "יפן אמרת?" שאלה הבחורה, עניתי שכן, "מאד מקורי!" ענתה הגיישה, ואיפה ביפן היית? "טוקיו" ענה החבר.. נו טוב, השיחה הסתיימה בצורה שבה יצאנו שני ישראלים עם שורת פתיחה לא אמינה במיוחד.... מדרינק לדרינק (והיו לא מעט כאלה) מצאתי את עצמי בסוף הערב איכשהו משוחח שוב עם הגיישה ואז כבר טרחתי לקחת את מספר הטלפון שלה (לא לפני שהבטחתי לה שלא אקח אותה לארוחת ערב שכוללת פלאפל..). הדייט הראשון היה לאחר יומיים, ישבנו במסעדה והזמנו יין... שוחחנו המון, ואז החלטתי לספר לה שעד כמה שאני נהנה בדייט- אני עוזב את סן פרנסיסקו. היא הבינה את הסיבות לעזיבה, ואפילו תמכה. משום מה המשכנו לצאת לדייטים נוספים- למרות שהיה ברור לשנינו שאוטוטו תוך שלושה שבועות אני כבר לא באזור (וגם לא מאמין בקשר ארוך טווח). עברתי לניו יורק, עשיתי את הרשיון לנדל"ן, התחלתי לעבוד (והכסף באמת שלא היה כל כך גרוע), אבל לא התאהבתי בצורת העבודה במנהטן (אני לא טוב בלרמות אנשים...). איכשהו, למרות שמבחינה חברתית הכרתי המון אנשים (ונשים...) הקשר עם הגיישה שלי רק התחזק... שיחות יומיומיות.. עד שהחלטנו שהיא תבוא לבקר ונחשוב מה עושים עם הקשר. היא הגיעה לביקור בניו יורק, וזהו, החלטנו שאנחנו מאד קשורים אחד לשניה. שבוע לאחר הביקור שלה כבר היינו בווגאס (לא התחתנו.. אבל נהייתי שחקן פוקר אחושילינג!). לאחר מכן הייתה ההופעה של הפוליס (חרא של הופעה). וכשחזרנו לסן פרנסיסקו כבר עברתי להתגורר איתה. ואז שוב נאלצתי ללמוד מחדש לרשיון נדל"ן בקליפורניה.... בספטמבר לקחתי אותה איתי לישראל להכיר את שאר בני המשפחה (את אמא שלי ואחותי היא כבר פגשה פה בסן פרנסיסקו) ולאחר שהבנתי שיש כימיה בינה לבין שאר בני המשפחה, ובעיקר לאחר שאבא שלי נתן לי את האישור שלו, נאלצתי להתנהג כאמריקאי ולהתקשר מהארץ אל ההורים שלה.... אבא שלה התרגש ונתן לנו את ברכתו, ולמחרת הצעתי לה נישואין על המזח באילת. (התכנון המקורי היה לשכור שני אופנועי ים ולהציע לה בלב ים, אלא שהתוכנית השתבשה לאחר שגיליתי שבארץ כדי לרכב על אופנוע ים יש צורך במדריך מחבק על כל אופנוע...). חזרנו לסן פרנסיסקו לפני שלושה שבועות מישראל, התחלתי עבודה חדשה בחברת הנדל"ן העצמאית הכי גדולה בעיר (ומאד מאד רצינית) ואני עובד על פרוייקט מסויים שאם יצליח- הוא צפוי להקפיץ לי את הקריירה למעלה. ובין לבין מנסה לתכנן את שתי החתונות (אחת בישראל ואחת כאן). ואז אני חוזר לראות מה נשמע ואני מוצא פה ערימת ספאם! התגעגעתי.
