אה, אממ, זה כבר סיפור אחר
אל תמנעי מעצמך דברים. זה נורא קל להגיד ונורא קשה לעשות, במיוחד אחרי שנפגעת, אבל זה שנפגעת לא אומר שלא צריך לקום ולנסות מחדש. ונכון, תמיד יש את הסיכוי שתפגעי שוב - בכל דבר יש את הסיכוי שתפגעי שוב, הוא לא ייעלם אף פעם. ואולי באמת תפגעי, אף אחד לא מבטיח לך שלא. אבל את צריכה לנסות. את צריכה שיהיה בך את הכוח לדעת שגם אם הדברים לא יוצאים כמו שתכננת, או שאתם לא משדרים על אותו הגל או שזה פשוט לא מסתדר - את עדיין עומדת בזכות עצמך ויכולה לספוג את זה ולהמשיך. תקשיבי, תמיד נפגעים. זו לא סיבה למנוע מעצמך דברים טובים. לכי תדעי, אולי כן מחכה לך כאן משהו טוב? אני לא אומרת שתרוצי פנימה, קחי צעדים קטנים וזהירים, אבל קחי אותם. הדברים הכי טובים והכי חזקים והכי מהנים נבנים לאט. זה ברור שאת חושדת, וזה גם די טבעי ובסדר, אבל תנסי לתת לדברים שלו לחדור קצת פנימה (אם מדובר בדברים טובים, כמובן
). אין שום סיבה שלא יגידו לך דברים טובים, אין שום סיבה שזה לא יגיע לך. וזו עוד נקודה - את צריכה להבין שכדי שדברים יקרו את צריכה לאפשר להם לקרות. ואם לא יהיה בך את המקום הזה שמאמין בך, שמאמין שמגיע לך דברים טובים כמו לכל אחד אחר, שמגיע לך שיחמיאו לך ומגיע לך שיקשרו אלייך, שיש לך מה לתת ושיש לך מה להציע, ושיש לך כל זכות להיות מאושרת - אז זה לא יקרה. את חייבת להבין שזה מתחיל, קודם כל, בך. ויש לך כל זכות ויש בך כל-כך הרבה, וזה באמת מגיע לך. למה שלא תאמיני לדברים שהוא אומר? למה שהוא לא יתכוון אליהם? תנסי. אין לך שומדבר להפסיד, בעצם. לפחות לא בשלב הזה. (אני בטח ממש מפספסת את הנקודה פה, אבל לא נורא)
