טוב אני זקוקה לעצה

[לולו המשוגע]

טוב אני זקוקה לעצה../images/Emo60.gif

תראו, יש לי בעיה די גדולה שאני די סובלת ממנה הרבה. אני קצת מטומטמת ולא יודעת ללמוד מהטעויות של עצמי. כלומר, מסתם טעויות קטנות אני לומדת משום מה, אבל מטעויות די קריטיות שגורמות לי לרצות להקיא הרבה ולבכות וכל זה אני פשוט לא לומדת (ואני בכלל לא מקיאה או בוכה מהן, שזה חבל כי זה בטח היה משחרר והיה נחמד יותר). אתם מבינים, אני חוזרת עליהן שוב ושוב. בשנה האחרונה עשיתי את אותה טעות ארבע פעמים. זה נשמע קצת, אבל זה לא כי זה משהו שבאמת פוגע בי ואני פשוט נותנת לו לקרות, ואחר כך אני מנתחת את המצב, מה הייתי אמורה לעשות ומה לא, ולמה לעזאזל לא אמרתי ככה וכל זה ובסוף אני יוצאת עם כאב ראש ובחילה רצינית, ואני מבטיחה לעצמי שזה לא יקרה שוב איך אני אמורה לשים לזה סוף? זה קצת מפחיד, אני לא רוצה פעם חמישית. באמת שלא, אני מבטיחה לכם עצות מישהו? או שמישהו מזדהה במקרה? תודה וכל זה

 

[noosh]

הממ

זה קצת קשה כי אין לי שמץ של מושג על מה לעזאזל את מדברת. אבל לקחתי את זה למקומות הפרטיים שלי, ואני יכולה להגיד לך שכשאני עושה כאלה "טעויות", שגורמות לי לרצות להקיא ולבכות הרבה (ואני לא מקיאה ולא בוכה בכלל, בדיוק כמוך), אני גם די שונאת את עצמי ומרגישה רע באופן נפשי ולא רק פיזי. וזה קשה לא להגרר לתוך הטעויות האלה, כי הן קלות ומנחמות באותו רגע. אז אני פשוט אומרת לעצמי שאני חזקה מספיק בשביל לא לעשות את זה שוב. וכל פעם שאני כמעט-נכנעת, אינ חושבת על השניה שאחרי, ואיך אני ארגיש, ומנסה לשחזר את כל התחושות המגעילות שעושות לי רע, ומשכנעת את עצמי שאני לא באמת רוצה להרגיש ככה. שאולי, אם אני לא אטעה הפעם, זה יהיה לי קשה לשניה, אבל אח"כ אינ אעריך את עצמי על זה. אני אוכל להגיד לעצמי שאינ חזקה, שאני עומדת בהחלטות שלי, שאינ לא נכנעת. אני ארגיש טוב עם עצמי, וזה מה שחשוב. ואני באמת לא נכנעת, לרוב. אבל!!! אם קורה ואני כן, אינ לא הולכת ושונאת את עצמי. אנשים טועים, עושים טעויות, נופלים. אנחנו לא יכולים לעמוד בכל ההחלטות שאנחונ מציבים לעצמנו. אם אינ אהיה קשה מדי עם עצמי, אני אגרור עוד טעויות. בקיצור - יצאתי מבלבלת, אני מצטערת

אם תפרטי יותר, זה יותר לעזור. מצד שני, אינ אבין לגמרי אם את לא רוצה. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה

 

[Shusho]

אני רק מנסה לנחש

וגם את זה לא כל כך מצליחה, כי אפילו שאת ממש קרובה אין לי מושג במה מדובר. תראי, אם מדובר בבן אדם (ע'?...) פשוט תתרחקי. זה יכאב ואת תרצי לצרוח ולבכות ומה לא. אז לזה קוראים תהליך פרידה ותצטרכי לעשות את זה אם הבן אדם כל כך פוגע ומכאיב לך. אף אחד לא שווה את הדמעות שלך ואת ההרגשה הנוראית שאת מתארת אחרי כל פעם שהטעות קורה, כביכול. את מבינה? אני פה לשמוע ולדבר גם בלי הפורום, אם את רוצה לשתף אני באמת פה.

 

[יעל ניסן]

מעניין מה שאת כותבת

כי נראה לי שלא מדובר על "ללמוד מטעויות" אלא שמדובר בדפוס התנהגות. כי ללמוד מטעויות את בטוח לומדת - אחרת לא היית מגיעה עד היכן שאת נמצאת היום. האם יכול להיות שאת מדברת על איזה דפוס התנהגות שלא משרת אותך, או אפילו מחבל בך?