טוב, אנשים! הגיע הזמן!!!!

טוב, אנשים! הגיע הזמן!!!!

אתם יודעים, אומרים ששיתוף בדברים אישיים תמיד מקרב אז בנימה זו החלטתי לשתף אותכם במשהו קצת מוזר שקרה ךי בעקבות הגירושים של ההורים שלי! אז ככה: אבא שלי נשוי כבר 3 שנים לאישה אחרת (לא אמא שלי) ויש לה שני בנים אחד בן 11 ואחד בן 18 (טירון בגבעתי) עכשיו, הקטע הוא שאני והבן הגדול במהלך הזמן (6 שנים שההורים שלנו ביחד סה"כ) מאוד מאוד התקרבנו... יש בינינו מאין קשר כזה שאי אפשר לתאר במילים... אני רק יכולה לציין עוד משהו קטן שיכול אולי להבהיר לכם טוב יותר באיזה קשר חזק ומיוחד מדובר וזה שאני אגיד לכם שאנחנו מבינים אחד את השני ללא מילים-רק מהמבט בעיינים (ואני לא מגזימה!!!) בקיצור, אני לא עלאה אותכם ביותר מידיי פרטים- מי שמתעניין כבר ימצא את דרכו אליי אני רק אמשיך ואספר שלאחרונה (6 חודשים בערך) הבנתי שאני לא רק קשורה אליו כ"בן של אישתו של אבא שלי" או "אח חורג" אלא אני מאוהבת בו!!! אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו והוא האדם הכי חשוב לי בעולם!!!!! עכשיו, מה הבאסה...? שהוא לאחרונה (לפני שבוע בדיוק!) התגייס ואני לא רואה אותו הרבה (אני מתגעגעת...) שאלת השאלות היא: "האם זה הדדי?" והתשובה היא שאני לא יודעת... כי אתם מכירים את הרמזים הקטנים האלה שנותנים לכם את ההרגשה הזאת שזהו עכשיו ברור שהוא אוהב אותי! ואז, פתאום, אוי! הוא לא מתייחס אליי יפה היום... או לפחות לא באופן מיוחד כפי שהוא נהג לאחרונה... בקיצור אני לא יודעת בוודאות כלום! אתמול גילתי שאח שלי הביולוגי (יש לי אח תאום) יודע על כל הסיפור (הוא קרא אי מיילים שכתבתי) וזה ממש ביאס אותי כי לא רציתי שכך הוא יגלה... אז זהו! זה הסיפור! לכל מי ששאל מי זה יותם! מי שרוצה לשמוע עוד פרטים מוזמן ליצור קשר!!! שלכם, יוני "תהיו חופשיים, תהיו חופשיים, תהיו חופשיים, כי אנחנו לא לבד..."
 

Silviya Bamper

New member
אויה ברוך... איזה בלגן!../images/Emo122.gif

אין לי מושג איך להגיב יש לי כמה צדדים שאני רוצה להציג... קודם כל, גם לי היה משהו דומה אבל לפני שנה(עם הבן של חברה של אבא הוא בגילי) והבנתי שזה לא מה שאני חושבת... אבל זה לא מעניין עכשיו. זה כייף שיש כזה קשר קרוב וייחודי רק לכם... אבל כשזה מרחיק לכת כבר להתאהבות כפי שכינית את זה... אז צריך לדעתי לחתוך את זה כי זה לא רציונלי ולא הגיוני שאת תהיי עם האח החורג שלך. ולמרות שאין לי שמץ של מושג באהבה בטח יגידו שאהבה זה לא בהכרח דבר הגיוני ואי אפשר לשלוט על זה... את באמת חושבת שזה אפשרי?! אולי עכשיו, בזמן הזה שהוא לא נמצא תוכלי לקחת ממנו טיים אאוט ולנסות לקרר את המצב ולהפוך אותו שוב לחבר טוב בלבד. אני כ"כ מבינה אותך יוני כי גם אני הייתי בסיפור דומה חלילה אל תחשבי שאני שופטת אותך (כי מי אני בכלל שאעשה זאת) מנסה למצוא מה נכון להגיד... כי זה מצב מסובך בהמשך, כשאני יותר אחשוב -ואהיה יותר עירנית ומאופסת- אני אגיב לעומק... לימור
 
../images/Emo140.gifלימור דארלינג...

כן, אני בהחלט חושבת שזה אפשרי.... תקראי לי נאיבית אבל אני מהאנשים האלה שחושבים ש"אין דבר העומד בפני האהבה!" הבעיה היא התשובה לשאלה: "האם יש בכלל אהבה"????? אני חושבת שאם כן אז יכול להיות ביננו משהו מדהים! ולכן אני מצד אחד לא רוצה לסגת ומצד שני אני מוצאת עצמי במצבים שאני אומרת שלעצמי: זהו! אם ככה הוא מתנהג אז אין סיכוי שהוא מרגיש משהו..." וזה נורא מבלבל... ומשגע את המוח! אבל תאמיני לי- הוא שווה את זה!!! תודה שטרחת להגיב!!! (זה חשוב לי...) יוני
 

Silviya Bamper

New member
אני מהאנשים האלו

שהראש עוצר תמיד את הלב פועל יותר מידי לפי הראש לא הולכת לפי הלב ושונאת את זה לפעמים. אבל, עזבי אותך שניה מ-כמה הוא מושלם וחמוד ומתאים ושווה...- איך כזו סיטואציה אפשרית? נכון, הוא לא אח ביולוגי, אין קשר דם... אבל מבחינת תגובת הסביבה...? ובטח לא אכפת לך מה אחרים יחשבו... ויש את הצד שאת מדברת עליו, על זה שזה מטריד אותך צורת התייחסות שלו אלייך... והוא משגע אותך עם הסימנים, לא סימנים שלא... מזדהה עם זה... לימור.
 

רותם טל

New member
ואני חשבתי שיש לי חיים קשים

אני לא מתארת לעצמי באיזה הרגשת נאחס את,כי אחרי הכל אני לא התאהבתי בבן של אישתו של אבא שלי. אבל אני יוודעת את זה מהתאהבויות שלי בבנים ואני יודעת כמה זה קשה,אז בכלל שזה בקשר משפחתי זה בטח מממממש מסובך... אבל, ייצא לכם לצאת יחד או לדבר שיחות רציניות? פעם נפגשת רק את והוא, לבד? אם יש בינכם אהבה, זה יפריע לאבא שלך או לאמא שלו? עכשיו אני מקנאת בך, גם בשם,וגם בזה שיש לך אח תאום רותם
 

moon light boy

New member
יוני אהובתי....

דבר ראשון תזכרי שהכל כבר ידוע מראש אני כאן להעביר את הזמן.. אם משהו צריך לקרות, אז הוא יקרה! ואם לא אז לא.. כל הרמזים הקטנים האלה.. כמו שאמרת.. באמת מרגיזים לאללה
ואת מכירה את הסיפור שלי איתם.. אבל כמו שאני מכיר אותך.. את תעברי את זה בשלום.. ואם לא תהיו זוג מושלם.. לפחות יהיה לך חבר טוב, שהוא גם אח (חורג..)
באהבה רבה
, שלך תמיד
 

ש ק ד ב ת

New member
לא לא לא לא לא

ושוב פעם לא! נכון אולי אני מדברת מתוך כאב אישי ומניסיון אישי, אבל אל תעשי לעצמך את זה. יש לנו רקע דומה,הוא היה הבן של חברה של אבא שלי והוא בן 20 אני בת 17. התאהבתי בו. חיי נהרסו בגללו,הייתי רואה אותו מדיי פעם בארוחות,בביקורים. תמיד רציתי שיבוא סופ"ש שנוכל להיות יחד(אין הכוונה יחד אני והוא ביחד) אלא באותו שולחן,שנחליף מבטים. אהבתי אותו הרבה זמן-שנה וחצי לבערך,הייתי עם אחרים-אך עדין ליבי היה שמור לו.עד לפני זמן מה עוד היה בי תקווה שלמרות הכל זה אפשרי. עד שהתפכחתי,עד היום לעיתים יש לי את הגעגוע לשיחות הטלפון בינינו,לקרבה בינינו. אך בשלב כלשהו,לאחר הרבה כאבים,אכזבות,הבנתי שזה לא אפשרי,שזה לא יוכל להיות בינינו אותה אהבה שכל-כך קיוויתי שתהייה. אני יודעת שזה לא קל להגיד שתניחי לזה,תמיד אומרים לחשוב באהבה עם הלב ולא עם השכל. אך,אני לא רוצה שתחזרי על טעותי שנית ותחויי כאב וסבל.. אבל אולי אצלכם זה משהו מיוחד,שונה.. תפרטי יותר על סוג הקשר בינכם,
שקד
 

ש ק ד ב ת

New member
רונצו´ק!!!!

אתה לא התגעגעת אליי,!? אז רציתי להגיד לך שאני כן... בקשר לתמונה, אתה רוצה שיהיה להם טראומה? אחרי זה יבואו אליי בטענות? אני חושבת שנחסוך מהם את זה
 

adam65

New member
קראתי את מה שכתבו לך ו...

אני יודע שנורא קשה לחשוב בהגיון במצבים בהם ההורמונים משתוללים, אבל... כדאי לך לקחת בחשבון, שגם אם הכל יפעל לפי התסריט הורוד יותר (הוא גם אוהב אותך, ותהיו זוג מאושר) אם תפרדו, החיים יהיו קשים יותר בגלל שלהתנתק מקשר כזה שבו הוא גר איתך יכול להיות מאוד כואב, ודבר נוסף הוא שלעולם הוא לא יחזור להיות אח וחבר שמתקשר במבט (קשה למצוא חברים כאלה, את בטוחה שאת רוצה לאבד אותו?) מצד שני, הרי אם לא תבדקי את זה עד הסוף, תמיד תנקר לך המחשבה שאולי הוא האהבה הגדולה והיקרה שפספסת?, אולי הוא עתיד להיות ה"אבא של הילדים שלך"? אם אני הייתי במקומך, לא הייתי עושה כלום. אם הוא מרגיש כמוך, מתגעגע ומאוהב, שיקום ויגיד... בהצלחה
 
למעלה