TheGuyOnTheBike
New member
טוב אצל טל יש מזכירה
אז אני אכתוב את המאמר שלי כאן. טל, תפתח מקום למאמרים שאני אוכל לשים בו את ההגיגים שלי. כיוון מעצורים ומעצורים בכלל, מאת אלון וייסמן בואו נתחיל בידית הברקס. אלה מתחלקות לשתי קטגוריות פרקטיות - אלה שיש להן מפצל פנימי כדוגמת המודיולבר ואלה הקלאסיות. איך גורמים להם לעבוד כמו שצריך? כשאין כבל ברקס בידית היא צריכה לזוז בצורה חלקה לגמרי ועם חופש קטן למעלה ולמטה. הידית לא נוגעת בצורה ישירה בבית שלה אלא מוחזקת בשני צידיה ע"י בושינגים מחומר בעל מקדם חיכוך נמוך בשביל תנועה חלקה וצריך לשים לב שהם שלמים אם הידית לא זזה לכם חלק. איך מגיעים אליהם? ובכן הידית מוחזקת במקומה ע"י בורג - ציר ואום. פותחים את הבורג ושולפים אותו החוצה, מושכים את הידית. בחלק מהידיות יש קפיץ קטן שמחזיר את הידית למקום. הוא נחמד אבל לא כולם אוהבים את ההרגשה שלו. מי שלא אוהב שהידית יחושבת חזק במקום כשהוא לא משתמש בה יכול לוותר על הקפיץ ולזרוק אותו. הבושינגים שלמים אבל הידית עדיין לא זזה חלק? החשלב הבא הוא לחפש שביבי מתכת או לראות אם הבית של הידית אולי נסגר קצת. אם אתם לא רואים שום דבר שאפשר לשייף בשביל לגרום לידית לזוז חלק יותר תחשבו על לפתוח את הבית של הידית קצת בשביל שיהיה לה יותר מקום לזוז. צריך לשים לב שלא לכופף את הבית יותר מדיי או שהוא ייסדק או יישבר לכם ואז אתם צריכים ידית חדשה. אל תשכחו שהוא עשוי מאלומיניום ואלומיניום נשבר בקלות. עכשיו תנקו את הידית טוב טוב ותחזירו אותה למקום. בגלל הבושינגים אין צוריך לשמן את הידית בשום צורה, אבל טיפת שמן טפלון לא תזיק בכל זאת. הפעולה היא זהה במודיולבר ותואמותיה אבל צריך לשים לב איך מפרקים את הידית בשביל להרכיב אותה בחזרה. בשביל ידית ברקס אחורי בשילוב ג'יירו הצורה של ידית המודיולבר היא הצורה הטובה ביותר לדעתי. עכשיו לכבל. הכבל הוא בעצם החלק שהכי הרבה מזניחים כשזה מגיע למערכות הברקסים באופניים וזו טעות חמורה כי כבל חלק וטוב הוא המפתח לבלמים חלקים ורוב הפעמים האשמה היא בכבל אם הבלמים לא פועלים בצורה חלקה. למרות שרוב ההאוסינגים (הכיסויים של הכבל) באים עם טפלון זמחליק מצויין עדיין צריך לפוצץ את הכבלים עם שמן טפלון טוב בשביל שהם יעבדו חלק. משהו כמו וויט לייטניניג או כל שמן מבוסס טפלון יעבוד מצויין. תתיזו או תתטפטפו שמן בקצה עד שהוא נוזל מהצד השני ואז עוד קצת. תעברו על הכבל עצמו עם מטלית. תחדירו את הכבל ביד ותראו שהוא זז חלק חלק חלק - אם לא תלכו ותקנו כבל חדש. בכל מקרה כבל ברקס לא בנוי בשביל להחזיק לעד ופה ושם תזתרכו להחליף את הכבלים באופניים אבל רוב הסיכויים שהכבלים שלכם בסדר וכל מה שהם צריכים זה קצת שמן טוב. לג'יירו - תשחקו עם הברגים שלו עד שהוא יהיה מאוזן ואם האורך של הכבלים אם אין יותר משחק עם הברגים בשיביל שהוא לא יקפוץ כשאתם מסובבים את הכידון. לא צריך לשטוף את הג'יירו או לנקות אותו בשום צורה עם שמן כי שמן תופס לכלוך ולכלוך אוכל את המיסבים אבל אם הוא זז ממש רע תשתפו אותו עם איזושהו דיגריזר מבוסס מים כמו WD-40 או זז-קל או משהו דומה. לא ממולץ להשתמש בחומרים האלה על שום חלק אחר במערכת הבילום לשום מטרה חוץ משטיפה בגלל שהם לא שמנים כמו שמקובל לחשוב אלא חומרי ניוקוי חודרניים לשחרור הברגות, לכלוך והגנה מחלודה. צריך לשים לב לאורכים של הכבלים - כבל קצר מדיי לא יעבוד וכבל ארוך מדיי יגרום לחיכוך גבוהה ולא רצוי. אסור לתת לכבל לעשות פניות חדות או לקמט אותו בשום צורה או שהוא ייהרס מהר מאוד ולא יעבוד כמו שצריך. אני תמיד ממליץ להשתמש במערכות של שני כבלים נפרדים למעלה ולמטה כשבונים מערכת מבוססת ג'יירו בגלל שיש לה הרבה יותר משחק כשזה מגיע לכיוון והיא נראית פשוט יותר טוב. טריק נחמד הוא להשתמש בפניות של וי ברייקס - ההאוסינגים האלה בצורת האות L שיש בכבלים של וי ברייקס לפני המעצור עצמו ביציאה מהג'יירו אחרי שמעקמים אותם כמו שצריך לכבלים התחתונים. עכשיו לברקס עצמו. נתחיל מהמאונטס שלו - שלא יהיו עליהם כתמי צבע מהצביעה של השלדה. אם יש, צריך לשייף את הצבע עם נייר שיוף. כמובן שאני מתכוון לחלק שעליו יושב הברקס ולא לרגלית שמתחתיו. צריך לגרז טוב טוב את המאונט ולשים גם קצת גריז בחור של הבורג. בקשר לקפיץ - הוא צריך להיות נקי ומשומן טיפה בשביל שלא יחרוק. טעות נפוצה היא לחשוב שהקפיץ צריך להיות מתוח וללחוץ את הרפידות החוצה בכוח. הקפיצים צריכים להחזיק את הרפידות במקום אבל שיהיה להם לחץ נגדי מינימלי ושווה. איך עושים את זה? פותחים את בורג האלן שמעל הברקס קצת בשביל שיהיה משחק במותחנים של הקפיצים, לוקחים מפתח (14? משתנה מברקס לברקס.) ומחזקים את הקפיצים ללחץ המינימלי שיחזיק את הרפידות פתוחות ועוד טיפטיפה, מחזיקים את המפתח ביד אחת וסוגרים חזק את בורג האלן. עכשיו לרפידה - הדרך האהובה עליי ומשלבת באופן מושלם נעילה וליטוף של הברקס היא כיוון הרפידה עם הבוהן פנימה. זה נעשה על ידי לקיחת דף נייר וקיפולו כמה פעמים, נגיד 3 או 4 - לפי הטעם האישי, ולשים את הנייר בין הרפידה לבין החישוק בחלק האחורי של הרפידה כך שבנסיעה קדימה החלק שיש בו אין נייר יגע קודם. תנו למישהו להחזיק את הידית של הבלם או שתתפסו אותה חזק עם היד לחישוק בדיוק באמצע ותחזקו את הברגים החיצוניים. אפשר לקרב ולהרחיק את הרפידה מהחישוק על ידי משחק עם הספייסרים הישרים שמגיעים איתה, אבל חשוב להקפיד שהרפידות יהיו במרחק שווה מהחישוק ולא להזיז את הספייסרים הקעורים/קמורים מצד לצד. לא מזיק פעם בכמה זמן לקחת את הרפידה ולשפשף אותה על הכביש או על נייר שיוף טיפה. שימו לב שכשמרכיבים את הרפידה עם הבוהן בפנים אז היא תאכל בצורה לא שווה ותיגמר מהר יותר, אומנם חלק מהרפידות בנויות בצורה סימטרית ותוכלו להחליף ביניהן כדי להפוך אותן לכמו חדשות שוב. החישוק - החישוקים הטובים ביותר לעצירה הם חישוקים מצופים כרום וחישוקי דאלקוורטה של אודיסי שבאים בכל מיני צבעים באנודיזציה עמידה במיוחד שלא משתפשפת עם הזמן. חשוב לנקות את החישוקים פעם בכמה זמן על ידי מטלית לחה וחומר ניקוי, תתנסו אם כל מיני חומרים אבל אל תלכו רחוק מדיי ואל תשימו חומרים חזקים מדיי שעלולים לפגוע בחישוק או בצמיג. יש שאוהבים לשפוך קוקה קולה על החישוק וזה יכול להפוך חישוק גרוע לדביק ו"טוב" לעצירה (שוב, העדפה אישית) אבל זה מסוכן כי הרפידה יכולה להידבק לחישוק ואם אתם יוצאים מאבובקה לפייקי מאיזה קווארטר אל תתפלאו אם אתם מתעוררים בחדר מיון רק בגלל ששפכתם קולה על החישוק
. טוב, אני חושב שכיסיתי את רוב הנקודות החשובות במאמר הזה, אם יש לכם שאלות או הערות אתם מוזמנים להגיב. *הערה: הכתבה נכתבה על ידי רוכב חסר מעצורים.
אז אני אכתוב את המאמר שלי כאן. טל, תפתח מקום למאמרים שאני אוכל לשים בו את ההגיגים שלי. כיוון מעצורים ומעצורים בכלל, מאת אלון וייסמן בואו נתחיל בידית הברקס. אלה מתחלקות לשתי קטגוריות פרקטיות - אלה שיש להן מפצל פנימי כדוגמת המודיולבר ואלה הקלאסיות. איך גורמים להם לעבוד כמו שצריך? כשאין כבל ברקס בידית היא צריכה לזוז בצורה חלקה לגמרי ועם חופש קטן למעלה ולמטה. הידית לא נוגעת בצורה ישירה בבית שלה אלא מוחזקת בשני צידיה ע"י בושינגים מחומר בעל מקדם חיכוך נמוך בשביל תנועה חלקה וצריך לשים לב שהם שלמים אם הידית לא זזה לכם חלק. איך מגיעים אליהם? ובכן הידית מוחזקת במקומה ע"י בורג - ציר ואום. פותחים את הבורג ושולפים אותו החוצה, מושכים את הידית. בחלק מהידיות יש קפיץ קטן שמחזיר את הידית למקום. הוא נחמד אבל לא כולם אוהבים את ההרגשה שלו. מי שלא אוהב שהידית יחושבת חזק במקום כשהוא לא משתמש בה יכול לוותר על הקפיץ ולזרוק אותו. הבושינגים שלמים אבל הידית עדיין לא זזה חלק? החשלב הבא הוא לחפש שביבי מתכת או לראות אם הבית של הידית אולי נסגר קצת. אם אתם לא רואים שום דבר שאפשר לשייף בשביל לגרום לידית לזוז חלק יותר תחשבו על לפתוח את הבית של הידית קצת בשביל שיהיה לה יותר מקום לזוז. צריך לשים לב שלא לכופף את הבית יותר מדיי או שהוא ייסדק או יישבר לכם ואז אתם צריכים ידית חדשה. אל תשכחו שהוא עשוי מאלומיניום ואלומיניום נשבר בקלות. עכשיו תנקו את הידית טוב טוב ותחזירו אותה למקום. בגלל הבושינגים אין צוריך לשמן את הידית בשום צורה, אבל טיפת שמן טפלון לא תזיק בכל זאת. הפעולה היא זהה במודיולבר ותואמותיה אבל צריך לשים לב איך מפרקים את הידית בשביל להרכיב אותה בחזרה. בשביל ידית ברקס אחורי בשילוב ג'יירו הצורה של ידית המודיולבר היא הצורה הטובה ביותר לדעתי. עכשיו לכבל. הכבל הוא בעצם החלק שהכי הרבה מזניחים כשזה מגיע למערכות הברקסים באופניים וזו טעות חמורה כי כבל חלק וטוב הוא המפתח לבלמים חלקים ורוב הפעמים האשמה היא בכבל אם הבלמים לא פועלים בצורה חלקה. למרות שרוב ההאוסינגים (הכיסויים של הכבל) באים עם טפלון זמחליק מצויין עדיין צריך לפוצץ את הכבלים עם שמן טפלון טוב בשביל שהם יעבדו חלק. משהו כמו וויט לייטניניג או כל שמן מבוסס טפלון יעבוד מצויין. תתיזו או תתטפטפו שמן בקצה עד שהוא נוזל מהצד השני ואז עוד קצת. תעברו על הכבל עצמו עם מטלית. תחדירו את הכבל ביד ותראו שהוא זז חלק חלק חלק - אם לא תלכו ותקנו כבל חדש. בכל מקרה כבל ברקס לא בנוי בשביל להחזיק לעד ופה ושם תזתרכו להחליף את הכבלים באופניים אבל רוב הסיכויים שהכבלים שלכם בסדר וכל מה שהם צריכים זה קצת שמן טוב. לג'יירו - תשחקו עם הברגים שלו עד שהוא יהיה מאוזן ואם האורך של הכבלים אם אין יותר משחק עם הברגים בשיביל שהוא לא יקפוץ כשאתם מסובבים את הכידון. לא צריך לשטוף את הג'יירו או לנקות אותו בשום צורה עם שמן כי שמן תופס לכלוך ולכלוך אוכל את המיסבים אבל אם הוא זז ממש רע תשתפו אותו עם איזושהו דיגריזר מבוסס מים כמו WD-40 או זז-קל או משהו דומה. לא ממולץ להשתמש בחומרים האלה על שום חלק אחר במערכת הבילום לשום מטרה חוץ משטיפה בגלל שהם לא שמנים כמו שמקובל לחשוב אלא חומרי ניוקוי חודרניים לשחרור הברגות, לכלוך והגנה מחלודה. צריך לשים לב לאורכים של הכבלים - כבל קצר מדיי לא יעבוד וכבל ארוך מדיי יגרום לחיכוך גבוהה ולא רצוי. אסור לתת לכבל לעשות פניות חדות או לקמט אותו בשום צורה או שהוא ייהרס מהר מאוד ולא יעבוד כמו שצריך. אני תמיד ממליץ להשתמש במערכות של שני כבלים נפרדים למעלה ולמטה כשבונים מערכת מבוססת ג'יירו בגלל שיש לה הרבה יותר משחק כשזה מגיע לכיוון והיא נראית פשוט יותר טוב. טריק נחמד הוא להשתמש בפניות של וי ברייקס - ההאוסינגים האלה בצורת האות L שיש בכבלים של וי ברייקס לפני המעצור עצמו ביציאה מהג'יירו אחרי שמעקמים אותם כמו שצריך לכבלים התחתונים. עכשיו לברקס עצמו. נתחיל מהמאונטס שלו - שלא יהיו עליהם כתמי צבע מהצביעה של השלדה. אם יש, צריך לשייף את הצבע עם נייר שיוף. כמובן שאני מתכוון לחלק שעליו יושב הברקס ולא לרגלית שמתחתיו. צריך לגרז טוב טוב את המאונט ולשים גם קצת גריז בחור של הבורג. בקשר לקפיץ - הוא צריך להיות נקי ומשומן טיפה בשביל שלא יחרוק. טעות נפוצה היא לחשוב שהקפיץ צריך להיות מתוח וללחוץ את הרפידות החוצה בכוח. הקפיצים צריכים להחזיק את הרפידות במקום אבל שיהיה להם לחץ נגדי מינימלי ושווה. איך עושים את זה? פותחים את בורג האלן שמעל הברקס קצת בשביל שיהיה משחק במותחנים של הקפיצים, לוקחים מפתח (14? משתנה מברקס לברקס.) ומחזקים את הקפיצים ללחץ המינימלי שיחזיק את הרפידות פתוחות ועוד טיפטיפה, מחזיקים את המפתח ביד אחת וסוגרים חזק את בורג האלן. עכשיו לרפידה - הדרך האהובה עליי ומשלבת באופן מושלם נעילה וליטוף של הברקס היא כיוון הרפידה עם הבוהן פנימה. זה נעשה על ידי לקיחת דף נייר וקיפולו כמה פעמים, נגיד 3 או 4 - לפי הטעם האישי, ולשים את הנייר בין הרפידה לבין החישוק בחלק האחורי של הרפידה כך שבנסיעה קדימה החלק שיש בו אין נייר יגע קודם. תנו למישהו להחזיק את הידית של הבלם או שתתפסו אותה חזק עם היד לחישוק בדיוק באמצע ותחזקו את הברגים החיצוניים. אפשר לקרב ולהרחיק את הרפידה מהחישוק על ידי משחק עם הספייסרים הישרים שמגיעים איתה, אבל חשוב להקפיד שהרפידות יהיו במרחק שווה מהחישוק ולא להזיז את הספייסרים הקעורים/קמורים מצד לצד. לא מזיק פעם בכמה זמן לקחת את הרפידה ולשפשף אותה על הכביש או על נייר שיוף טיפה. שימו לב שכשמרכיבים את הרפידה עם הבוהן בפנים אז היא תאכל בצורה לא שווה ותיגמר מהר יותר, אומנם חלק מהרפידות בנויות בצורה סימטרית ותוכלו להחליף ביניהן כדי להפוך אותן לכמו חדשות שוב. החישוק - החישוקים הטובים ביותר לעצירה הם חישוקים מצופים כרום וחישוקי דאלקוורטה של אודיסי שבאים בכל מיני צבעים באנודיזציה עמידה במיוחד שלא משתפשפת עם הזמן. חשוב לנקות את החישוקים פעם בכמה זמן על ידי מטלית לחה וחומר ניקוי, תתנסו אם כל מיני חומרים אבל אל תלכו רחוק מדיי ואל תשימו חומרים חזקים מדיי שעלולים לפגוע בחישוק או בצמיג. יש שאוהבים לשפוך קוקה קולה על החישוק וזה יכול להפוך חישוק גרוע לדביק ו"טוב" לעצירה (שוב, העדפה אישית) אבל זה מסוכן כי הרפידה יכולה להידבק לחישוק ואם אתם יוצאים מאבובקה לפייקי מאיזה קווארטר אל תתפלאו אם אתם מתעוררים בחדר מיון רק בגלל ששפכתם קולה על החישוק
. טוב, אני חושב שכיסיתי את רוב הנקודות החשובות במאמר הזה, אם יש לכם שאלות או הערות אתם מוזמנים להגיב. *הערה: הכתבה נכתבה על ידי רוכב חסר מעצורים.