טוב אתם יודעים, תמיד ניסינו להיות עדינים

טוב אתם יודעים, תמיד ניסינו להיות עדינים

עם כל העניין הזה של פוליטיקה, אבל נראה לי שכבר אי אפשר שלא לדבר על זה,
אם זה מעניין פה מישהו, לא יודע, יש כאן אנשים שאני מכיר, אנשים שפגשתי, ואני אוהב אותם,
ובכל זאת כולנו חיים פה באותה מציאות (או שכולם היגרו לקמבודיה בלי לספר ?)

היום בדרך הבייתה שמעתי ב 88 אדם נחמד שמדבר על פסטיבל מוזיקת עולם בזמן שכל שנייה
הודיעו בבהילות צבע אדום במקום אחר. אם לא הייתי נותן לעצמי אגרוף בפנים הייתי
בטוח שמדובר בפארסה פארודית מהמשובחים שראתה התרבות.

אני אישית מנסה להסביר לכל הסובבים אותי שלכל המדינה הזאת נפל בורג כבר הרבה מאוד שנים,
ונתקל בחוסר הבנה. או שאני התחרפנתי, או שהמציאות שסביבי התחרפנה, איי .. כמה שחבריי
הפילוסופים היו חוגגים לי המוח ..

איך אתם מתמודדים עם הכאוס הזה שנוצר פה ?
 

modulo1000

New member
זו מדינה לא נורמלית...

וזה לא חדש
בזמן מלחמת לבנון 2 כשהצפון הופגז המרכז והדרום לא חיו את זה....כנ"ל היום רק הפוך
בזמן מלחמת יום כיפור כשאח שלי סיכן את חייו ואיבד 66 אחוז מהגדוד שלו
על המרפסת מול הורי שיחקו בני גילו קלפים עישנו שתו צחקקו בקול רם
החרדים עושים אותו דבר בישיבות באופן מינורי בקום המדינה ובאופן גורף ומפלצתי היום
אבל קח הכל בפורפורציה
אבי ז"ל במלחמת המפרץ כשקמנו לילה אחד עם אזעקה וחשש להפגזות כימיות
הוא הלך למטבח לשתות כוס חלב נגד צרבת ואמר לי לניילן את החדר כי הוא לא לחוץ
והשווה את הקפצונים של סאדאם להפגזות של ה B52 שיועדו לגרמנים אך גם הוא שהיה בפרטיזנים ספג הפצצות של עשרות טונות
כך גם אחי הבינוני יצר קשר עם אחי הגדול כשהיו שניהם במלחמת לבנון הראשונה ואמר לו שהוא על סף איבוד השפיות שיש עשרות גופות מצחינות של סורים
על הגבעות ושיש לנו כמה הרוגים
אז אחי הגדול אמר לו ולא בציניות.... זו מלחמה ? .... לעומת יום כיפור זו בדיחה קשקוש ואל תתרגש יותר מדי
אז הכל עניין של פורפורצייה ונק מבט
ראה מקרה עמיר פרץ המשקפת מחד וכיפת ברזל מאידך
הסיפור העכשווי עם החמס זה סיפור לא נעים במיוחד לתושבי הדרום
ויש לי חברים שם
אבל זה רחוק מלאיים על קיומה של המדינה
האטום האיראני זה כבר סיפור אחר...ותשומת הלב הוסתה מהעיקר לתפל
קח הכל בפורפורצייה
 
אני לא משתגע בגלל הטילים

הרקטות האלה זה סוג של ארוחת בוקר קלה בשבילי (סימן טוב לפסיכולוג ביום מן הימים ?)
מה שגורם לי פה לצעוק על קירות זאת ההדחקה המטורפת של הסביבה שלי,
זה משהו שפשוט מעורר השראה ומרתק בצורה אדירה .. עד אותו הרגע ... שאני מוריד את מסכת החוקר,
מסתכל מסביבי, מבין איפה אני נמצא, וזה פשוט נראה לי כמו מלכוד 22 אחד גדול ..
(אל תשכח שאני מדבר מנקודת מבט של דור שנות ה 20 לחייו, לאף אחד אין מושג מזה מפא"י וז'בוטינסקי)
 
יואב, כמו שאני רואה את זה

זה ממש לא מלחמה רגילה. אין פה מלחמה בכלל, יש פה חילופי מהלומות.
מה שכן יש פה, זה מלחמה על התודעה.

נתניהו וליברמן נלחמים כאן עד זוב דם (של תושבי ארצם) על קונספציית האין פרטנר,
ומנסים, בפארדוקס עצוב ומצחיק בו זמנית, לחשוב על איך לחתום על הסכם
רגיעה עם החמאס, ולהמשיך לצייר את הפלסטינאים כ "אם כל הרע".

על חשבון מי זה בה ? על חשבוננו. אבל את מי זה מעניין, הבחירות עוד חודשיים,
בחירות שכיום נראות כמו עוד פארסה אחת גדולה.

אחרי שהמחאה שברה איום פסיכולוגי אחד, את האיום שאם נשנה משהו בכלכלה של ביבי,
כולנו נשאר רעבים, הימים האלה מאיימים לשבור את פסיכולוגיית האיום הביטחוני,
שרק מנהיג חזק וימני ימנע מהערבים לאכול אותנו בלי מלח.
 
הדרך להתמודדות היא על חשבון האישה


מקלט לגברים בלבד בעיר השכנה, אשדוד.
 

modulo1000

New member
אלה לא גברים ולא בחורים

וגם לא קוקסינלים
אלה חולי נפש שאמורים להיות במוסד טיפולי המעוותים את המצווה הבסיסית ביותר גם לשיטתם והיא קדושת החיים שבשמה מותר להאכיל אדם בבשר חזיר ביום כיפור
"משנה. מי שאחזו בולמוס - מאכילין אותו אפילו דברים טמאים, עד שיאורו עיניו"
העניין שעינהם של גולי בני ברק האשדודים סומאות בעיוורון של שטיפת מח בזוהמה פסאודו הלכתית
במדינה שאזרחיה לא נלחמים בחורמה על הפרדת הדת מהמדינה למה אתם מצפים
זה מתחיל בחוקים שמערבבים כשרות עם פתיחת מקומות בשבת (גם כשיש פיקוח במקום שהאוכל של יום חול לא הוכן בשבת)
זה ממשיך בהפרדה באוטובוסים אפרטהייד דתי שנות האלפיים וזה נגמר בלהשאיר את הנשים מחוץ למקלט (גם כאלה ששמן אינו הגר)
החרדים ששייכים לזרמים האלה הם שונאי אדם ולא אוהבי אדם
אנחנו יכולים להתייחס לכך בהומור ולהמשיך הלאה אבל כששס תהייה המפלגה הגדולה ביותר ולא רחוק היום זה כבר יהיה סרט אחר....סרט בלהות
 
למעלה