טוב, בא לי להתלהב 
טוב, אני מניח שאף אחד מכם לא זוכר אותי, אז נספר שוב מההתחלה. אחד מחלומות הילדות שלי היה ללמוד פסנתר. לא ברור למה לא עשיתי את זה אף פעם, או למה לא אמרתי את זה בקול רם להורים שלי כשהייתי קטן, כי הם היו שולחים אותי מייד. העניין נשאר בגדר חלום עד לפני 9 חודשים, אז החלטתי שחלומות קיימים כדי שיגשימו אותם. וכך, קצת לפני גיל 20 התחלתי ללמוד פסנתר. אחרי שבועיים וחצי הבנתי שאני פשוט מתאהב בנגינה (פרט לפעמים שהמורה שלי הכריחה אותי לעשות סולמות... באותם רגעים היה בא לי לרצוח מישהו ), והחלטתי לקנות פסנתר (ואז גם כתבתי הודעה פה בפורום, ושאלתי כמה שאלות). שבועיים לאחר מכן היה לי פסנתר רוסי שממש אהבתי. 9 חודשים עברו מאז, ובחיים לא חשבתי שאפשר להתקדם כל כך הרבה בכל כך מעט זמן... אני יודע כבר לא מעט יצירות (את חלקן אפילו בע"פ), ולומד עוד כמה חדשות במקביל. והכי חשוב, ב-17 לחודש אני משתתף בקונצרט סיום שנה של בית המוסיקה בעיר שלי, וזאת אחרי הפצרות חוזרות ונשנות של המורה שלי, ושכנועים רבים מצידה שארכו יום וליל. כי לנגן מול כל כך הרבה אנשים נשמע לי די מפחיד. אבל גם זה יעבור (אלא אם כן אני אשתפן ברגע האחרון... ). בכל מקרה, סתם רציתי לשפוך ת'לב ולספר כמה אני נהנה, אין ממש פואנטה להודעה הזאת. מה שכן, תמיד משתלם ללכת אחרי הלב (אויש, איזה קלישאה נוראית...). שבוע מצוין שוגי.
טוב, אני מניח שאף אחד מכם לא זוכר אותי, אז נספר שוב מההתחלה. אחד מחלומות הילדות שלי היה ללמוד פסנתר. לא ברור למה לא עשיתי את זה אף פעם, או למה לא אמרתי את זה בקול רם להורים שלי כשהייתי קטן, כי הם היו שולחים אותי מייד. העניין נשאר בגדר חלום עד לפני 9 חודשים, אז החלטתי שחלומות קיימים כדי שיגשימו אותם. וכך, קצת לפני גיל 20 התחלתי ללמוד פסנתר. אחרי שבועיים וחצי הבנתי שאני פשוט מתאהב בנגינה (פרט לפעמים שהמורה שלי הכריחה אותי לעשות סולמות... באותם רגעים היה בא לי לרצוח מישהו
), והחלטתי לקנות פסנתר (ואז גם כתבתי הודעה פה בפורום, ושאלתי כמה שאלות). שבועיים לאחר מכן היה לי פסנתר רוסי שממש אהבתי. 9 חודשים עברו מאז, ובחיים לא חשבתי שאפשר להתקדם כל כך הרבה בכל כך מעט זמן... אני יודע כבר לא מעט יצירות (את חלקן אפילו בע"פ), ולומד עוד כמה חדשות במקביל. והכי חשוב, ב-17 לחודש אני משתתף בקונצרט סיום שנה של בית המוסיקה בעיר שלי, וזאת אחרי הפצרות חוזרות ונשנות של המורה שלי, ושכנועים רבים מצידה שארכו יום וליל. כי לנגן מול כל כך הרבה אנשים נשמע לי די מפחיד. אבל גם זה יעבור (אלא אם כן אני אשתפן ברגע האחרון... ). בכל מקרה, סתם רציתי לשפוך ת'לב ולספר כמה אני נהנה, אין ממש פואנטה להודעה הזאת. מה שכן, תמיד משתלם ללכת אחרי הלב (אויש, איזה קלישאה נוראית...). שבוע מצוין שוגי.