טוב, בואו ננסה את זה: שרשור

טוב, בואו ננסה את זה: שרשור

הוצאת עשן
אם עובר עליכם יום מחורבן (או שאתמול היה כזה, או שמחר צפוי להיות כזה), יש לכם תור לרופא שיניים, הרגיזו אתכם בעבודה, חתכו אתכם בכביש, הזעתם כמו משוגעים, או סתם משהו עצבן אתכם, שרשרו זאת לכאן: כך נוכל כולנו לפרוק עצבים יחדיו, ולחזור להיות אופטימיים חיוביים זכים ונינוחים לאחר מכן. אני מעבירה את ימי בראיונות לעבודה. זה לוקח המון זמן, זה לא כיף כמו שחשבתי שזה יהיה, זה גורם לי להיות מאוד מתוחה ועם המון ספקות עצמיים (שזה הדבר האחרון שצריך כשמנסים להשיג ג'וב נוצץ), ובינתיים מצטבר לי הר של עבודה בבית שאני לא מספיקה לעשות. חוץ מזה אני מגיבה מאוד רע לחום, כך שאני מלכתחילה עצבנית מהרגע שהשמש זורחת. בקיצור, ראו את עצמכם חופשיים לקטר כאן כאוות נפשכם, מה שנקרא קיטור רבים חצי נחמה (ונתעלם כך כאן מגרסת בית שמאי שבוחרת לסיים בנחמת טיפשים, כי כנראה גם מישהו שם היה זקוק לקצת פריקת עצבים שלא מוצתה.).
 

קישקוש

New member
זה שרשור בדיוק בשבילי!!!

אחחחח!! איך שאני אוהבת לקטר! ובכן, בימים אלו אני מתלבטת איפה ומתי הכי כדאי לי לשכור דירה חדשה (כאמור, בעל הבית שלי לא מאריך לנו את החוזה..). לכן כל יום שעובר רק מגביר את המתח ואת החשש שבסוף אולי אני אתקע לבד בדירה מצ'וקמקת ורחוקה מכל נפש חיה. וחוצמיזה <מותר לקטר פעמיים?> בעבודה שלי (אני בתחום הפרא-רפואי..) הגיעו אלי כמה אנשים שכמעט והבאתי להם סטירה. למשל, הגיע אדם בן 83 שעוד לפני שהוא התישב כבר ידעתי את כל היסטוריה שלו ושל משפחתו. בעעעע!!! בחיים לא נתקלתי באדם שמדבר כ"כ הרבה! בקושי הצלחתי להשחיל מילה!! זהו להיום :) חציש- קבלי ח"ח על הפינה המוצלחת!
 

Noaal

New member
איזה יופי!!!! מתאים לי כמו כפפה ../images/Emo6.gif

למרות שנרגעתי כבר... היום דיברתי עם נציג שרות של חברה מסויימת שבחרתי להתנתק ממנה פחות משבועיים אחרי שהתחברתי אליה, הנציג שירות המעצבן אמר לי כי למרות שלא עברו שבועיים ושהעסקה הייתה טלפונית, אני עדיין מחוייבת לשלם את הדמי יציאה בס"כ 300 ש"ח!!! נסיונות לדבר בשקט, לנסות ולהגיע להסדר שמקובל על שני הצדדים נתקל בקיר בטון. הנציג התחיל ל"צטט" לי חלקי דברים מתוך חוק הגנת הצרכן (כמובן בעיוות שתואם את מדיניות החברה). בסופו של דבר חטפתי קריזה, ביקשתי ממנו שימתין ושמתי אותו על החזק, במקביל התקשרתי למישהי שאני מכירה שמכירה את מזכירת המנכ"ל של אותה חברה וביקשתי ממנה שתפעל לטובתי. איום על הנציג כי אני פונה למנכ"ל גרם לו להתנפח יותר ולפתוח עלי פה יותר גדול ממה שהוא גם ככה פתח עלי והביא אותי למצב שאמרתי לו שלום וניתקתי. מיותר לציין שאחרי השיחה עם מנהלת הלשכה יצרה איתי קשר נציגת שירות בכירה שהבטיחה לטפל בכל הטענות ששטחתי בפניה (שירות לקוי, אי דיוקים במחירים וכו') ונתנה לי את מילת שאם בתום הטיפול שלה עדיין אבחר להתנתק לא אצטרך לשלם את דמי הניתוק!!! בכל אופן, החלטתי שבגלל אדיוטים כאלה אני לא מתכוונת להתעצבן ליותר מחמש דקות, וכך היה!
 

Noaal

New member
ולגבי עניין חיפוש העבודה

ליבי ליבי איתך. אומנם יש לי עבודה אך היא בערך שעתיים ביום (מזכירה אצל רופא ילדים) ולא מכניסה כסף בכלל. אתמול התקשר אלי ב- 21:45 אדם מאיזו חברה שקיבלה את קו"ח שלי ושאל אותי לגבי מערכת השעות שלי בכדי לראות כמה שעות אני יכולה לעבוד. ולמרות שיש לי לפחות 2 ימים פנויים בכל סמסטר ובסמסטר ב' יש לי גם יומיים פנויים בבוקר הוא אמר לי שזה לא מתאים כי אין מספיק גמישות??? 4 ימים כמעט פנויים לחלוטין זה לא מספיק גמישות לעבודה במשמרות??? כאילו, דה?!?!?!?
 

JaneLame

New member
תגידי תודה שיש דמי ניתוק.

התקשרתי לבטל את המנוי בנטויז'ן, אחרי שהתחייבתי לשנה (העבודה נותנת לי אינטרנט חינם אין כסף). אין להם דבר כזה דמי ניתוק, ואם אני רוצה לבטל אני צריכה לשלם את כל הסכום. אני כבר לא יודעת למי לפנות. לא חתמתי על אף מסמך התחייבות. נמאס לי.
 
../images/Emo46.gif ../images/Emo98.gif ../images/Emo153.gif../images/Emo105.gif

התקשיתי להאמינ שדוקא כאן זה הולך לצאת ממני, הרשימה, כאורך הגלות... אני לא אוהב לקטר אבל ההזמנה כלכך לבבית אז אגרום לך להתחרט... :) 1. אין לי כח לחגיגת סוכות הפסיכוטי הזו ולחשוב על לחזור לגוש-דן עושה לי פריחה ומטביע אותי ביגון עמוק של גמזו לטובה שתלטני להבחיל. 2. צבא ערב רב של פרזיטיות המתקראות אקריות פלש למרפסת והתנחל על הצמחים היפות שלי. האקריות מוצצות את מיטב הכלורופיל מהעלים ומשאירות אחריהן תמונות לא נעימות למראה. ואי אפשר לרסס, ואי אפשר להיפטר מהן לבד מסיכול ממוקד באגודל ואצבע המורה. והפכתי לרוצח סדרתי מאונס, בלחי החמור, חמור~חמורתיים. אני יכול להמשיך ככה שעות אבל חבל אז, 3. אני לא מוצא פה עבודה זה מתחיל לדחוק אותי לכיוון של נחומתקומ שעלול לבעוט אותי חזרה למרכז. 4. הילדודס זבי החוטם מלכלכים את כל הבנין עם העטיפות של הבפלות והביסטויקים האלה. 5. אין לי עדיין 72 אלפ שקלים בשביל ללמוד 4שנים רפואה סינית בביצפר וכנראה לא יהיה מצב למלגה. 6. חלק מקרוביי כועסימ שאני לא יודע להשתמש במנצפ"כ סופיות. קטנוני או מה? תודה חצישליש1/4 פורום חמדמד
<>בית שמאי דוקא ידע טוב לפרוק עצביו בלא מעט הזדמנויות...<>
 
עלי עוברת תקופה מסריחה שכזאת...

היי אני אנצל גם את השרשור א. גילו אצלי מחלה כרונית ובגלל זה אני בבית כבר חודש והולכים לשחרר אותי מצבא, פחות מפריע לי נושא השחרור כמובן. ב. בעקבות הסעיף הראשון אני בבית כבר חודש, זה די נחמד אבל מתחיל להימאס עלי, ואספקת המזומנים שלי הולכים ונגמרת, אני מקווה שתהיה לי עבודה בקרוב אבל בנתיים זה לא ממש הולך וגם לא בטוח שהצבא יאשר לי את זה. ג. נשים. ד. זה מין צרה טובה כזאת, יש לי הרבה תוכניות לעתיד הקרוב והפחות קרוב ואני פשוט לא יכול לחכות כבר. הציפייה גם כיפית וגם מציקה. זהו:) תודה
 

JaneLame

New member
מה רע.

נפטרת מעול הצבא ואת יכולה לעשות שירות לאומי או ללכת למצוא עבודה. בכל אופן, את יכולה להתחיל לחיות.
 

JaneLame

New member
Break a 20.

א. דווקא ראיונות עבודה זה כייף יחסית. אני למזלי סיימתי עם זה לפני שבוע כי מצאתי עבודה. ב. העשן שלי נוגע למכונות כביסה אוטומטיות. אני עושה כביסה ברח' מנדלי מוכר ספרים. המכונות שם גובות 12 ש"ח, במטבעות של שקל בלבד. כל הקיוסקים בשכונה מכירים כבר את המכבסים ולא מוכנים לשבור לי שטר של 20 למטבעות של שקל. הפטנט היחיד הוא לצבור מטבעות שבוע מראש או לקבץ נדבות ברח' בן יהודה. ג. וגם המכונה בלעה לי שקל.
 
אצלי

אז מה עובר עלי?
בבית כולם משגעים אותי ואני מתה כבר לעבור ולו רק כדי להיות מסוגלת לנשום בלי שתוטח בי ביקורת על כך, ולצד זאת אני יודעת שאני מאוד אתגעגע לבית ולאווירה של המושב
מישהו מטריד אותי, וידיד שלי הסכים לעזור לי לטפל בו אבל זה יצטרך לחכות קצת כי הוא במילואים
ידיד ילדות שלי החליט שהחיים לקחו אותו למקום אחר ולכן אין טעם שנישאר בקשר. סיפור ארוך, מסובך ומעיק. הסיפור המלא בבלוג.
החסכונות שלי הולכים ומתאדים במהירות, ועוד לא סיימתי עם כל ההוצאות שקשורות למעבר ולתחילת הלימודים. לחפש עבודה זה לא ממש פיתרון כי סמסטר ראשון אני לא רוצה לקחת צ'אנס.
כמה חברות טובות שלי החליטו שנדלקתי על חבר של חבר של אחת מהן, ומנסות לשכנע אותי בזה, למרות שהן יודעות שאותו בחור כבר הציע לי לצאת כמה פעמים ובכל אותן פעמים סירבתי בנימוס עד שנאלצתי לסרב בפחות נימוס, כי מדובר בבחור שממש, אבל ממש מחורפן ולא הטעם שלי. מספיק
?
 
למעלה