טוב, גם אני לא משו

[גגווננייםם]

טוב, גם אני לא משו

כנראה ימים קשים עוברים על כולנו, אינרגיות לא טובות אבל כל ירידה היא לצורך עליה. אני מקוה שאתםיותר טוב, בוזיקיתי, את חייבת לחשוב באמת על עצמך ועל הבריאות שלך, קראתי שאת חוששת מפיטורין ואני רוצה להגיד שאולי זה מה שאמור לקרות לך, אולי זה הניעור שיביא לך שינוי, אני עבדתי 7 שנים במקום שהיה לי כל כך רע בו, ולא העזתי להתפטר, עד שפיטרו אותי ומאז השתנו חיי, אני מודה לאלוהים על אותו יום בו הבוסית שלי קראה לי לחדר ואמרה לי שלום. אני מקוה שאם אכן זה מה שיקרה לך תקבלי מזה כוח חדש אותו כוח שיתן לך את האומץ לעשות את השינוי. כל דלת שנסגרת יקירה, פותחת אחרת במקומה אני מאוד מאמינה בזה

 

[בוזיקית]

אני מבינה את הטעם שבדברייך

אבל אין לי כוח להתחיל ולחפש עכשיו מקום אחר... ועוד כשאין לי למעשה מקצוע... מה, שוב אני אחזור לטלמרקטינג וכל הבולשיט הזה... אין לי כוחות... רק המחשבה על זה מצמררת אותי, והמזכירה מקודם רמזה לי שכשאחזור ב"ה ביום ראשון, מחכה לי שיחה לא נעימה עם הבוס, שאני אתכונן. אני כבר רואה את התסריט במו עיני, איך אני שוב בוכה מולו ומבטיחה... לא להיות חולה יותר?!?!

הרי הם "לא יכולים להרשות את זה לעצמם"...

 

[גגווננייםם]

בוזי,

אני לא ממש יודעת במה את עוסקת היום אבל ברור שאת סובלת שם מכל רגע, את מיד יכולה לגשת למשרד העבודהולהתחיל קורס מזורז למשהו, את כל כך מוכשרת, אין לי ספק בכך. גם אני הייתי חולה כל הזמן במקום שפיטרו אותי ממנו, הייתי חולה כי היה לי שם נורא רע, אז נכון שנק' הפתיחה שלנו שונות כי היתה לי תמיכה וגב גם כלכלי וגם ריגשי. אבל אני לקחתי את המקום הנמוך ביותר אליו הגעתי ומשם עליתי רק למעלה. את חייבת לדאוג ראשית לבריאותך ושנית יש מלא עבודות היום שניתן לעבוד בהן, לא רק טלמרקטינג אולי עם ילדים? אני לא ממש יודעת מהם התחומים שעושים לך טוב אבל אנא אל תוותרי לעצמך רק כי את חשה שאין ברירה.

 

[גגווננייםם]

ד"א לא שאלתי אותך לשלומך אז איך

את מרגישה? האם יש הטבה?

 

[בוזיקית]

אני מרגישה יותר טוב, תודה!

ותודה על הדאגה. אני לא רוצה לציין על גבי הפורום את עיסוקי המדוייק, כי מדובר בעיסוק נדיר למדי, ואיני רוצה שיזהו אותי. טלמרקטינג ושירות לקוחות וכיו"ב בכלל לא בא בחשבון, כי זה יצא לי מכל החורים בגוף. אבל גם עבודות פיזיות כגון עם ילדים או ניקיון וכד' אני לא יכולה, בגלל מגבלות פיזיות. רק לא להישאב לריק הנורא הזה של אבטלה, אני לא אעמוד בזה. רק לא זה. תודה על המחמאות. וכן, אני סובלת בעבודה, אבל אני אוהבת את מה שאני עושה. אני יכולה להגיד רק שהעבודה שלי קשורה לכתיבה - עריכה - ניסוח. מעבר לזה לא הייתי רוצה לפרט, ואין הרבה עבודות כאלה שאפשר להשתלב בהן בלי תואר אקדמאי (שאין לי). תודה שאת דואגת לי. זה מחמם את הלב. אני פוחדת. פוחדת להישאב לואקום הזה, ואין לי מי שימשוך אותי משם. אין לי כרגע אנרגיות בכלל להתעסק עם חיפוש עבודה, זה מצריך המון משאבים, ואפילו קורות חיים עדכניים אין לי. מאיפה לוקחים כוחות גוונים יקרה? מאיפה?

 

[דולידול]

בוזי ../images/Emo24.gif

נראה לי שיש משהו בדברייה של גווניםם. בוזי מקווה ששלומך בטוב, כפי שכתבו לך גם אני מאמינה שדברים לא קוראים סתם דלת נסגרת דלת נפתחת ואולי דרך הדלת הזאת עוד דברים טובים יכנסו לחייך. גם לי יש פחד עצום מפטורים ופחד משינוי אז אני מדי פעם קוראת את הספר "מי הזיז את הגבינה שלי" מאוד מומלץ ועוזר להפחיד את החרדה בענין.

 

[בוזיקית]

את יודעת מה דולי? יש לי את הספר הזה

ואפילו לא טרחתי לקרוא אותו עד עכשיו... תראי מה זה, עכשיו אני הולכת לקרוא אותו! ו...כן, אני מרגישה הרבה יותר טוב... הזריקות שקיבלתי היו 3זריקות בישבן בדיוק באותו מקום והתנפח לי שמה אל תשאלי הכל שחור ונפוח. צרחתי כמו מטורפת, בכלל לא הייתי גיבורה, ואני לא פוחדת ממחטים - רגילה לזה כבר... פשוט לא מביטה לעברם וזה עובר מהר...

 

[גגווננייםם]

אני לא ממש יודעת מאיפה לוקחים

כוחות, אבל בתחום הכתיבה יש המון דברים שאת יכולה לעשות: את יכולה לשכתב בעיתונים. יש עיתונים שלא עובדים בהם יום יום אלא מס' ימים מועט בשבוע וזה גם מתאים למי שאין לה כוח לעבוד יום יום את יכולה לעשות הגהות אולי לערוך, לא תמיד מחפשים תארים לפעמים נותנים צאנס לפי היכולת ואני יודעת על מה אני מדברת. שאלת מאיפה לוקחים כוחות? אז אותם שואבים מהתחתית, מביב השופכין שנמצאים בו ולא רוצים להגיע לשם יותר. רק מי שהיה בתהומות האופל ויודע כמה חרא שם יודע כוח החלצות מהו בהצלחה מתוקה דברי איתי בפרטי אם אתה רוצה.