טוב, דיון על הקרב האחרון (ספוילר)
הספר הזה מאז ומתמיד השרה אצלי תחושה לא נוחה (לא שיוסטס הופך לדרקון היה הרבה יותר טוב), זו הפעם הראשונה שבה, בתור נערה צעירה, קלטתי כי בספר יש מסרים נוצריים, בגלל הערת המחבר כאשר לוסי דיברה על משמעות האורווה בעולמם (ישו שנולד באורווה, וכו). את התחלת הספר מאוד אהבתי, ואז הוא הפך להזוי משהו. כאשר השיא היה כאשר התברר שכולם נהרגו בתאונת דרכים ובעצם מתים, אבל הם היו מאוד מאושרים מהעניין, כאילו אין להם חברים/משפחה באנגליה. לא היה ולו צל של דיבור על סוזן, שבעצם נשארה היחידה ממשפחתה בחיים. ואז, בדיוק שתהיתי האם אין לילדי פיוונסי הורים שיתגעגעו אליהם, גילינו שגם ההורים שלהם נהרגו באותה תאונה. האם ק.ס לואיס ניסה "לרכך את המכה" לקוראים הצעירים בכך שהבהיר להם כי גם ההורים של הילדים באים איתם ל"נרניה האמיתית"?. אני כמובן מבינה את הרמיזה וההתייחסות לעולם הבא, סוזן כחוטאת שלא חזרה בתשובה... אבל אני לא מצליחה להבין האם היה מסר כאשר הוא חיבר בינם לבין ההורים, או שזה היה פשוט נסיון להפוך את המוות שלהם לפחות נורא?
הספר הזה מאז ומתמיד השרה אצלי תחושה לא נוחה (לא שיוסטס הופך לדרקון היה הרבה יותר טוב), זו הפעם הראשונה שבה, בתור נערה צעירה, קלטתי כי בספר יש מסרים נוצריים, בגלל הערת המחבר כאשר לוסי דיברה על משמעות האורווה בעולמם (ישו שנולד באורווה, וכו). את התחלת הספר מאוד אהבתי, ואז הוא הפך להזוי משהו. כאשר השיא היה כאשר התברר שכולם נהרגו בתאונת דרכים ובעצם מתים, אבל הם היו מאוד מאושרים מהעניין, כאילו אין להם חברים/משפחה באנגליה. לא היה ולו צל של דיבור על סוזן, שבעצם נשארה היחידה ממשפחתה בחיים. ואז, בדיוק שתהיתי האם אין לילדי פיוונסי הורים שיתגעגעו אליהם, גילינו שגם ההורים שלהם נהרגו באותה תאונה. האם ק.ס לואיס ניסה "לרכך את המכה" לקוראים הצעירים בכך שהבהיר להם כי גם ההורים של הילדים באים איתם ל"נרניה האמיתית"?. אני כמובן מבינה את הרמיזה וההתייחסות לעולם הבא, סוזן כחוטאת שלא חזרה בתשובה... אבל אני לא מצליחה להבין האם היה מסר כאשר הוא חיבר בינם לבין ההורים, או שזה היה פשוט נסיון להפוך את המוות שלהם לפחות נורא?