WallFlower
New member
טוב הבטחתי אגדות...
אז הראשונה: הדרקון בגבעת הוול בעיר קרקוב מצוי ארמון הכתרתם ומקום קבורתם של מלכי פולין על גבעת הוול שמסביב לה עובר נהר גדול. מתחת לארמון ישנה מערה ענקית שהאגדה מספרת שכל ימי הביניים שכן בה דרקון מרושע. לדרקון הוקרבה בתולה תמימה אחת כל שבוע, עד שלמלך החדש שהוכתר נולדה בת והוא נשבע שכעת לא תוקרב עוד נערה אחת. הוא קרא לאבירים נועזים מכל אירופה שיבואו וינסו להביס את המפלצת המרושעת וכתמורה יקבל את בתו הנאווה לכשתגדל ותהיה יפה כמו אימה. הראשון שהגיע היה אביר מקומי שניסה לתקוף אותו חזיתית אך זכה למבול של אש. השני היה אביר גאלי שניסה להפתיע אותו מאחור וכשל. מאות אבירים ניסו את מזלם אך נכשלו. לבסוף הגיע חרש ברזל פולני שביקש לדבר עם המלך ושהוא יאפשר לו לנסות את מזלו. "מה לך לנסות?" אמרו לו חבריו " הרי האבירים הדגולים ביותר באירופה ניסו ומצאו את מותם", אך אף אחד מהם לא הרתיע את אותו חרש הברזל והוא , שהיה חכם מאוד, החליט לא ללחום בדרקון בחרב או בכלי נשק אלא בראש גדי אותו מילא בגופרית. כשהגיע יום שישי והדרקון עלה לקבל את בתולתו לא חיכתה לו שם אף נערה. הוא הסתכל סביב והבחין בראש הגדי ומכיוון שהיה רעב מאוד אכל אותו. כעבור זמן קצר החלה הגופרית לבעבע בקיבתו והדרקון יצא מהמערה והחל להשתולל. הגופרית שרפה וצרבה את מעיו ולכן הכניס את ראשו לתוך מימי הנהר ושתה. הוא שתה ושתה ושתה עד שהתפוצץ ומת. כך ניצח חרש הברזל הפשוט את הדרקון הנורא. הנסיכה קינגה לפני שנים רבות חי בפולין מלך ולו בן יחיד. פולין הייתה באותו הזמן מדינה ענייה מאוד ללא משאבי טבע ולכן החליט המלך לחתן את בנו עם נסיכה הונגריה ששמה קינגה וזאת מכיוון שהונגריה בניגוד לפולין פרחה באותו הזמן בזכות מכרות המלח העשירים שבה. קינגה, בנוסף להיותה יפה מאוד וטובת לב, הייתה גם חכמה מאוד. היא הבינה שנישואיה לנסיך הפולני הם פוליטים בלבד ולכן סריבה תחילה להתחתן עם הנסיך, אך אביה הפציר בה רבות שתעשה זאת והיא הסכימה לבסוף. הנסיך הגיע להונגריה כדי להודיע רשמית על אירוסיהם והעניק לקינגה טבעת אירוסין. הוא חזר לביתו כשקינגה הבטיחה לו שתחזור אחריו כשבועים אחר כך. את השבועיים ניצל אביה לגיוס נדוניה מרשימה אך כשהגיעה העת לעזוב סרבה קינגה לקחתה עמה. "אני רוצה להביא לעם הפולני אושר, לא למלכיהם" טענה. בדרכה לפולין ביקשה קינגה לעצור את המרכבה במכרה מלח ליד הגבול ההונגרי. היא השליכה את טבעת האירוסין לתוך מכרות המלח נכנסה למרכבתה ונסעה. כשהגיע לפולין, לא רחוק מארמון המלך, ביקשה לעצור את המרכבה. היא קראה לשלושה איכרים שעמדו בשדה וביקשה מהם לחפור היכן שהראתה להם. הם נענו לבקשתה וכעבור דקות ספורות גילו גוש מלח ועליו טבעת. הם הביאו לקינגה שזיהתה שזו טבעת האירוסין שלה. החל מאותו היום התגלו בפולין מכרות מלח גדולים שעד אז לא נמצאו כלל בפולין ושהפכו ליצוא הגדול של פולין. אזהרתם של עובדי הכפייה ליהודי אושוויץ מעל לכניסה למחנה הריכוז אושוויץ אחד תלוי השלט האירוני arbeit macht frei - העבודה משחררת. אני בטוחה שכולכם מכירים את השער הזה אבל הסיבה שאני מזכירה את זה היא העובדה שה B במילה arbeit הפוכה בשלט (ראו תמונה) ז"א בטן גדולה למעלה וקטנה למטה. האגדה העירונית מספרת שהרי השער נבנה בידי יהודים שניסו להזהיר את אלו שהובאו למחנה דרך השער הזה בעזרת אותה הB ההפוכה שאולי היהודים יבינו שהB ההפוכה מסמלת את העובדה שהעבודה תשחחרר אותם למוות ולא אל החיים מחוץ למחנה ושאולי אז יתקוממו ויצליחו לברוח ולידע את העולם החופשי. ההשערה הזאת מופרכת לחלוטין וזאת מכיוון שבשפה הגרמנית הB עצמה היא הפוכה....אבל נחמד לחשוב שיהודים ניסו לעזור לחבריהם...או שלא...
אז הראשונה: הדרקון בגבעת הוול בעיר קרקוב מצוי ארמון הכתרתם ומקום קבורתם של מלכי פולין על גבעת הוול שמסביב לה עובר נהר גדול. מתחת לארמון ישנה מערה ענקית שהאגדה מספרת שכל ימי הביניים שכן בה דרקון מרושע. לדרקון הוקרבה בתולה תמימה אחת כל שבוע, עד שלמלך החדש שהוכתר נולדה בת והוא נשבע שכעת לא תוקרב עוד נערה אחת. הוא קרא לאבירים נועזים מכל אירופה שיבואו וינסו להביס את המפלצת המרושעת וכתמורה יקבל את בתו הנאווה לכשתגדל ותהיה יפה כמו אימה. הראשון שהגיע היה אביר מקומי שניסה לתקוף אותו חזיתית אך זכה למבול של אש. השני היה אביר גאלי שניסה להפתיע אותו מאחור וכשל. מאות אבירים ניסו את מזלם אך נכשלו. לבסוף הגיע חרש ברזל פולני שביקש לדבר עם המלך ושהוא יאפשר לו לנסות את מזלו. "מה לך לנסות?" אמרו לו חבריו " הרי האבירים הדגולים ביותר באירופה ניסו ומצאו את מותם", אך אף אחד מהם לא הרתיע את אותו חרש הברזל והוא , שהיה חכם מאוד, החליט לא ללחום בדרקון בחרב או בכלי נשק אלא בראש גדי אותו מילא בגופרית. כשהגיע יום שישי והדרקון עלה לקבל את בתולתו לא חיכתה לו שם אף נערה. הוא הסתכל סביב והבחין בראש הגדי ומכיוון שהיה רעב מאוד אכל אותו. כעבור זמן קצר החלה הגופרית לבעבע בקיבתו והדרקון יצא מהמערה והחל להשתולל. הגופרית שרפה וצרבה את מעיו ולכן הכניס את ראשו לתוך מימי הנהר ושתה. הוא שתה ושתה ושתה עד שהתפוצץ ומת. כך ניצח חרש הברזל הפשוט את הדרקון הנורא. הנסיכה קינגה לפני שנים רבות חי בפולין מלך ולו בן יחיד. פולין הייתה באותו הזמן מדינה ענייה מאוד ללא משאבי טבע ולכן החליט המלך לחתן את בנו עם נסיכה הונגריה ששמה קינגה וזאת מכיוון שהונגריה בניגוד לפולין פרחה באותו הזמן בזכות מכרות המלח העשירים שבה. קינגה, בנוסף להיותה יפה מאוד וטובת לב, הייתה גם חכמה מאוד. היא הבינה שנישואיה לנסיך הפולני הם פוליטים בלבד ולכן סריבה תחילה להתחתן עם הנסיך, אך אביה הפציר בה רבות שתעשה זאת והיא הסכימה לבסוף. הנסיך הגיע להונגריה כדי להודיע רשמית על אירוסיהם והעניק לקינגה טבעת אירוסין. הוא חזר לביתו כשקינגה הבטיחה לו שתחזור אחריו כשבועים אחר כך. את השבועיים ניצל אביה לגיוס נדוניה מרשימה אך כשהגיעה העת לעזוב סרבה קינגה לקחתה עמה. "אני רוצה להביא לעם הפולני אושר, לא למלכיהם" טענה. בדרכה לפולין ביקשה קינגה לעצור את המרכבה במכרה מלח ליד הגבול ההונגרי. היא השליכה את טבעת האירוסין לתוך מכרות המלח נכנסה למרכבתה ונסעה. כשהגיע לפולין, לא רחוק מארמון המלך, ביקשה לעצור את המרכבה. היא קראה לשלושה איכרים שעמדו בשדה וביקשה מהם לחפור היכן שהראתה להם. הם נענו לבקשתה וכעבור דקות ספורות גילו גוש מלח ועליו טבעת. הם הביאו לקינגה שזיהתה שזו טבעת האירוסין שלה. החל מאותו היום התגלו בפולין מכרות מלח גדולים שעד אז לא נמצאו כלל בפולין ושהפכו ליצוא הגדול של פולין. אזהרתם של עובדי הכפייה ליהודי אושוויץ מעל לכניסה למחנה הריכוז אושוויץ אחד תלוי השלט האירוני arbeit macht frei - העבודה משחררת. אני בטוחה שכולכם מכירים את השער הזה אבל הסיבה שאני מזכירה את זה היא העובדה שה B במילה arbeit הפוכה בשלט (ראו תמונה) ז"א בטן גדולה למעלה וקטנה למטה. האגדה העירונית מספרת שהרי השער נבנה בידי יהודים שניסו להזהיר את אלו שהובאו למחנה דרך השער הזה בעזרת אותה הB ההפוכה שאולי היהודים יבינו שהB ההפוכה מסמלת את העובדה שהעבודה תשחחרר אותם למוות ולא אל החיים מחוץ למחנה ושאולי אז יתקוממו ויצליחו לברוח ולידע את העולם החופשי. ההשערה הזאת מופרכת לחלוטין וזאת מכיוון שבשפה הגרמנית הB עצמה היא הפוכה....אבל נחמד לחשוב שיהודים ניסו לעזור לחבריהם...או שלא...
