טוב היום יום הצרכן הבינלאומי

קלייטון.ש

Well-known member
כך למדתי ממייל שקיבלתי מאתר כל זכות. כן אני מנוי ברשימת התפוצה שלהם. גם של מס הכנסה. גם של רשות שוק ההון. ועוד כל מיני.
לא רוצה לשמוע על זה הערות.

מה נגיד על יום הצרכן?
אני לא צרכן. לא משהו שיש לי בחיים. לא מוציא כסף על צריכה. באמת, קרוב לאפס.
כשחייתי לבד הוצאתי על אוכל ודברים שצריך לבית לתפקוד בסיסי, ואז זה היה בסביבות 300 ש"ח בחודש. על הכל.
עכשיו האשה מממנת אותי באופן מלא, היא משלמת, אז אני לא מוציא.
כשאני יוצא מהבית אני בדרך כלל לא לוקח כסף (אין לי כרטיס אשראי אישי). אם משהו עולה כסף, אפילו שקלים בודדים, הוא כבר מוקצה מבחינתי.

אני כידוע מינימליסט ואפילו קיצוני. אני בעד פחות מכל דבר. כמה שפחות ככה יותר טוב.
יש לי קצת רגשות אשם בגלל זה, כשאני הולך ברחובות ת"א וכל החנויות, אני יודע שיש שם אנשים שזו הפרנסה שלהם.
שצריכה של אנשים כמוני היא מה ששם לילדים שלהם אוכל על השולחן.
ואני עם המינימליזם שלי והכיסים הריקים בעצם לוקח לילדים קטנים אוכל מהפה. אמא הבטחת לנו עוף לשבת אבל קלייטון הוא מינימליסט ובגללו נשאר רעבים בשבת.
אני יודע שאם כולם יהיו מינימליסטים לא תהיה כלכלה.
לא יודע איך לפתור את הבעיה הזו.
 

צליליתה1

Well-known member
כן אני מנוי ברשימת התפוצה שלהם. גם של מס הכנסה. גם של רשות שוק ההון. ועוד כל מיני.
לא רוצה לשמוע על זה הערות.
אבל שאלות מותר? תמצית של הרשימות?

מזמן,מישהו, לא זוכרת מי, הסביר לי למה אין סכנה שהבנקים בארץ יקרסו, וגם לא זוכרת את ההסבר.
יקרסו? (לא פוליטיקה, כלכלה בבקשה)
הריצוף אצלי די חדש, כואב לי הלב להרים בלטה

1678875215331.png
 

קלייטון.ש

Well-known member
הסביר לי למה אין סכנה שהבנקים בארץ יקרסו, וגם לא זוכרת את ההסבר
בשבוע שעבר התמוטט איזה בנק גדול בארה"ב וכולם נורא התרגשו והמון חברות הייטק חשבו שהלך להם הכסף.
המנכ"ל ישרה אמרה שיהיה בסדר, וגם הסבירה לי בפירוט למה אי אפשר שכסף שמופקד בבנק ילך לאיבוד.
היא אמרה שלה אין שם כסף אבל אם היה לא היתה רצה למשוך אותו כמו כולם.
באמת בסוף היה בסדר.
אבל המנכ"ל שקרנית פתולוגית אז לא הייתי בונה על מה שהיא אומרת.
במיוחד לא הייתי מאמין לאף מילה כשהיא מדברת על הכסף שלה.
המנכ"ל משקרת בשביל הכיף. ככה היא בעצמה הסבירה לי פעם כששמעתי אותה מדברת עם לקוח ומספרת לו סיפורי אגדות.
אמרתי לה למה את משקרת לו, יש לך באמת מוצר שאת יכולה למכור לו שבאמת טוב לו.
ענתה לי: זה יותר מעניין ככה.
 

צליליתה1

Well-known member
כך למדתי ממייל שקיבלתי מאתר כל זכות. כן אני מנוי ברשימת התפוצה שלהם. גם של מס הכנסה. גם של רשות שוק ההון. ועוד כל מיני.
לא רוצה לשמוע על זה הערות.

מה נגיד על יום הצרכן?
אני לא צרכן. לא משהו שיש לי בחיים. לא מוציא כסף על צריכה. באמת, קרוב לאפס.
כשחייתי לבד הוצאתי על אוכל ודברים שצריך לבית לתפקוד בסיסי, ואז זה היה בסביבות 300 ש"ח בחודש. על הכל.
עכשיו האשה מממנת אותי באופן מלא, היא משלמת, אז אני לא מוציא.
כשאני יוצא מהבית אני בדרך כלל לא לוקח כסף (אין לי כרטיס אשראי אישי). אם משהו עולה כסף, אפילו שקלים בודדים, הוא כבר מוקצה מבחינתי.

אני כידוע מינימליסט ואפילו קיצוני. אני בעד פחות מכל דבר. כמה שפחות ככה יותר טוב.
יש לי קצת רגשות אשם בגלל זה, כשאני הולך ברחובות ת"א וכל החנויות, אני יודע שיש שם אנשים שזו הפרנסה שלהם.
שצריכה של אנשים כמוני היא מה ששם לילדים שלהם אוכל על השולחן.
ואני עם המינימליזם שלי והכיסים הריקים בעצם לוקח לילדים קטנים אוכל מהפה. אמא הבטחת לנו עוף לשבת אבל קלייטון הוא מינימליסט ובגללו נשאר רעבים בשבת.
אני יודע שאם כולם יהיו מינימליסטים לא תהיה כלכלה.
לא יודע איך לפתור את הבעיה הזו.
אף אחד לא הודיע לי שיום הצרכן היום ולכן אני אתעלב ולא אקנה שום כלום

מקנאה בך מאוד על המינימליזם שלך

בהשוואה לחברות סביבי (א אתמול סיפרה בהשווצה שיש לה 20 גי׳נסים שמישים בארון) על הסקאלה אני, נגיד, בין האמצע לשני שלישי, עם נטיה ברורה למינימליזם, אבל אני מרגישה טובעת ב stuff
עושה מאמצים גדולים לצמצם, שואלת את עצמי אם אני באמת צריכה את ה (--------) הזה, מוציאה ישן לקראת חדש, וכו

ועדיין....

כשהייתי סטודנטית כל המלתחה שלי נכנסה לקיטבג (כולל המגבות והמצעים שסחבתי הביתה לכביסה במכונה)
and if I may say so myself
נראיתי לפחות מיליון דולאר
 

אבח"י

Well-known member
אף אחד לא הודיע לי שיום הצרכן היום ולכן אני אתעלב ולא אקנה שום כלום

מקנאה בך מאוד על המינימליזם שלך

בהשוואה לחברות סביבי (א אתמול סיפרה בהשווצה שיש לה 20 גי׳נסים שמישים בארון) על הסקאלה אני, נגיד, בין האמצע לשני שלישי, עם נטיה ברורה למינימליזם, אבל אני מרגישה טובעת ב stuff
עושה מאמצים גדולים לצמצם, שואלת את עצמי אם אני באמת צריכה את ה (--------) הזה, מוציאה ישן לקראת חדש, וכו

ועדיין....

כשהייתי סטודנטית כל המלתחה שלי נכנסה לקיטבג (כולל המגבות והמצעים שסחבתי הביתה לכביסה במכונה)
and if I may say so myself
נראיתי לפחות מיליון דולאר
כן האמריקאים קוראים בשם עצם מכליל לכל החפצים שאדם קונה ומרפד את סביבתו - STUFF, שזה גם מילוי.
בתי ואני, לא זוגתי, ידועים לשמצה בניקוי פעמיים בשנה ומסירת בגדים לתרומה.
הבת של פרועה יותר מאמא שלה - עוד לא ראיתי את הילדים שלה פעמיים באותו הבגד או הפיג'מה. אז פעם בחצי שנה, שקיות ענק נארזות ונשלחות לויצ'ו, לביה"ס של זוגתי וכו'
אני קונה בהתקפים. אני יכול תקופה ארוכה לא לקנות כלום, ואז לחטוף איזו תשוקת קניה מטורפת לגמרי. ואז אני קונה. חצי שנה אח"כ כל העודף, מה שלא נלבש [לא בגדים חדשים, אין סיכוי] נשלח לספסל הקהילתי שלנו ברחוב.
אני מטורף על תכשיטים, באמת באמת. עצמי עדוי תכשיטים שנהגו להטריד את חותנתי: כך אתה נכנס לכיתה?
התלמידים בדרכם מאותתים לי: אתה הומו, אבל אני מה אכפת לי, מת על הטבעות, העגילים, הצמיד היקר מאוד, השרשרות על הצוואר.
אבל גם כאן - יש תכשיטים שאני מפסיק לענוד ולא אענוד יותר. אני תצמיד זוכר מי התלהב מהן בקרב תלמידיי.
לאחרונה, ק' קיבל טבעת שקניתי במרסיי בצרפת. לא הסכמתי לחיבוק ולא לנישוק של תודה - אתה אוהב את זה, אמרתי, אני כבר לא אענוד את זה - תהנה.
 

shila777

Member
כן האמריקאים קוראים בשם עצם מכליל לכל החפצים שאדם קונה ומרפד את סביבתו - STUFF, שזה גם מילוי.
בתי ואני, לא זוגתי, ידועים לשמצה בניקוי פעמיים בשנה ומסירת בגדים לתרומה.
הבת של פרועה יותר מאמא שלה - עוד לא ראיתי את הילדים שלה פעמיים באותו הבגד או הפיג'מה. אז פעם בחצי שנה, שקיות ענק נארזות ונשלחות לויצ'ו, לביה"ס של זוגתי וכו'
אני קונה בהתקפים. אני יכול תקופה ארוכה לא לקנות כלום, ואז לחטוף איזו תשוקת קניה מטורפת לגמרי. ואז אני קונה. חצי שנה אח"כ כל העודף, מה שלא נלבש [לא בגדים חדשים, אין סיכוי] נשלח לספסל הקהילתי שלנו ברחוב.
אני מטורף על תכשיטים, באמת באמת. עצמי עדוי תכשיטים שנהגו להטריד את חותנתי: כך אתה נכנס לכיתה?
התלמידים בדרכם מאותתים לי: אתה הומו, אבל אני מה אכפת לי, מת על הטבעות, העגילים, הצמיד היקר מאוד, השרשרות על הצוואר.
אבל גם כאן - יש תכשיטים שאני מפסיק לענוד ולא אענוד יותר. אני תצמיד זוכר מי התלהב מהן בקרב תלמידיי.
לאחרונה, ק' קיבל טבעת שקניתי במרסיי בצרפת. לא הסכמתי לחיבוק ולא לנישוק של תודה - אתה אוהב את זה, אמרתי, אני כבר לא אענוד את זה - תהנה.
 

סופהו 1

Well-known member
כך למדתי ממייל שקיבלתי מאתר כל זכות. כן אני מנוי ברשימת התפוצה שלהם. גם של מס הכנסה. גם של רשות שוק ההון. ועוד כל מיני.
לא רוצה לשמוע על זה הערות.

מה נגיד על יום הצרכן?
אני לא צרכן. לא משהו שיש לי בחיים. לא מוציא כסף על צריכה. באמת, קרוב לאפס.
כשחייתי לבד הוצאתי על אוכל ודברים שצריך לבית לתפקוד בסיסי, ואז זה היה בסביבות 300 ש"ח בחודש. על הכל.
עכשיו האשה מממנת אותי באופן מלא, היא משלמת, אז אני לא מוציא.
כשאני יוצא מהבית אני בדרך כלל לא לוקח כסף (אין לי כרטיס אשראי אישי). אם משהו עולה כסף, אפילו שקלים בודדים, הוא כבר מוקצה מבחינתי.

אני כידוע מינימליסט ואפילו קיצוני. אני בעד פחות מכל דבר. כמה שפחות ככה יותר טוב.
יש לי קצת רגשות אשם בגלל זה, כשאני הולך ברחובות ת"א וכל החנויות, אני יודע שיש שם אנשים שזו הפרנסה שלהם.
שצריכה של אנשים כמוני היא מה ששם לילדים שלהם אוכל על השולחן.
ואני עם המינימליזם שלי והכיסים הריקים בעצם לוקח לילדים קטנים אוכל מהפה. אמא הבטחת לנו עוף לשבת אבל קלייטון הוא מינימליסט ובגללו נשאר רעבים בשבת.
אני יודע שאם כולם יהיו מינימליסטים לא תהיה כלכלה.
לא יודע איך לפתור את הבעיה הזו.
לא מעניין אותי יום הצרכן. אני כמעט ביום הצרחן.

כן. צריך יום כזה, כי יש חברות שגם כיום, בשנת 2023, עם כל זכויות הצרכנים, מקשות על לקוחות להתנתק מהם. (ולא, אל תשלחו אותי ל"נתק". זה לא מקרה "רגיל").
מישהו יודע מה ההגדרה של "יחזרו אליך בהקדם"?


אגב, בנזוג תומך/מממן סידור טוב למינימליסט.
אין ספק.
 

קלייטון.ש

Well-known member
בנזוג תומך/מממן סידור טוב למינימליסט
במקרה שלנו זה כמו חרדי שחי עם חילונית אנטי-דתית.
אשתי אומרת שמינימליזם זו השקפה חולה.
גם באופן הכללי (כי אם כולם מינימליסטים החברה נתקעת, הכלכלה נתקעת, אין התקדמות אנושית כי כולם מרוצים ממינימום)
גם באופן האישי כי זה לא שפוי ללכת באותם בגדים 15 שנים ולסרב לקנות חפץ כי הוא עולה 5 ש"ח.
בגלל זה כשהיא קונה לי בגדים חדשים היא דואגת לסלק את הישנים.
כשחייתי לבד היו לי 2 זוגות טרנינג שקניתי בשוק בתחילת המאה והייתי מאד מרוצה מהם. אפילו שהיו כבר מרופטים לגמרי.
יום אחד אני בא לארון ומוצא על המדף שני זוגות חדשים. באמת מאד יפים. לא מאלה שאתה מוריד מדוכן בשוק אלא מחנות ממש.
אמרתי אני אשמור אותם לעתיד ובינתיים אשתמש בותיקים האהובים שלי.
מחפש אותם - אין. נעלמו.
ככה באופן כללי כשמשהו נעלם לי אני יודע שבאופן קסום יופיע במקומו אחד חדש.
כמו שהיה עם הטלפון טיפש הנחמד שהיה לי שנעלם בוקר אחד ובמקומו הופיע סמסונג ענקי.
ככה אני חי בלי לדעת מה ילד יום.
 

סופהו 1

Well-known member
בויכוח עם מינימילסט, צעקה בתהזוג שמינימליזם, זה כיסוי מפונפן לקמצנות.
יש מקרים שאני די מסכימה איתה.

האמת? די קל היום לא לרכוש הרבה מוצרים.
בכמה אלפי שקלים יש לך טלפון אחד ובו יש לך טלפון, מחשב, מחשבון, יומן ארועים, לוח שנה, מצלמה, אלבום תמונות, עיתון וכו.
האם בעקבות זאת יש יותר כסף בבנק? (לא בדקתי)


בגלל זה כשהיא קונה לי בגדים חדשים היא דואגת לסלק את הישנים.
כשחייתי לבד היו לי 2 זוגות טרנינג שקניתי בשוק בתחילת המאה והייתי מאד מרוצה מהם. אפילו שהיו כבר מרופטים לגמרי.
יום אחד אני בא לארון ומוצא על המדף שני זוגות חדשים. באמת מאד יפים. לא מאלה שאתה מוריד מדוכן בשוק אלא מחנות ממש.
בנזוג תומך/מממן - סידור טוב למינימליסט, כבר אמרתי?



*מקוה שהבגדים נזרקו לתיבת המיחזור. יש להם שימוש. אולי אפילו תגלה מה הגיע מהטריינינג שלך

re.jpg
 

סופהו 1

Well-known member
לפי גוגל טרנסלייט הכוונה היא ללך תחפש מי ינענע אותך.
תודה על התרגום.

אמנם לא חזרו ולמחרת נאלצתי לחזור על חלק מהטרטור (מדוע? הכל מתועד, לעזאזל) אך ע', משימור לקוחות, אמרה שפסקו החיובים וקבלתי מספר אסמכתא.
אולי זה האור בקצה.
בוקר אור ישראל
 

אבח"י

Well-known member
כך למדתי ממייל שקיבלתי מאתר כל זכות. כן אני מנוי ברשימת התפוצה שלהם. גם של מס הכנסה. גם של רשות שוק ההון. ועוד כל מיני.
לא רוצה לשמוע על זה הערות.

מה נגיד על יום הצרכן?
אני לא צרכן. לא משהו שיש לי בחיים. לא מוציא כסף על צריכה. באמת, קרוב לאפס.
כשחייתי לבד הוצאתי על אוכל ודברים שצריך לבית לתפקוד בסיסי, ואז זה היה בסביבות 300 ש"ח בחודש. על הכל.
עכשיו האשה מממנת אותי באופן מלא, היא משלמת, אז אני לא מוציא.
כשאני יוצא מהבית אני בדרך כלל לא לוקח כסף (אין לי כרטיס אשראי אישי). אם משהו עולה כסף, אפילו שקלים בודדים, הוא כבר מוקצה מבחינתי.

אני כידוע מינימליסט ואפילו קיצוני. אני בעד פחות מכל דבר. כמה שפחות ככה יותר טוב.
יש לי קצת רגשות אשם בגלל זה, כשאני הולך ברחובות ת"א וכל החנויות, אני יודע שיש שם אנשים שזו הפרנסה שלהם.
שצריכה של אנשים כמוני היא מה ששם לילדים שלהם אוכל על השולחן.
ואני עם המינימליזם שלי והכיסים הריקים בעצם לוקח לילדים קטנים אוכל מהפה. אמא הבטחת לנו עוף לשבת אבל קלייטון הוא מינימליסט ובגללו נשאר רעבים בשבת.
אני יודע שאם כולם יהיו מינימליסטים לא תהיה כלכלה.
לא יודע איך לפתור את הבעיה הזו.
לדעתי, זה הכל ענין של החלפת "דיסקט" במוח.
ישנה סדרת מד"ב מופלאה שנקראת "תרבות". שם כלכלה צרכנית לא קיימת יותר. אנשים גם לא ממש עובדים, אלא אם כן הם רוצים. הכל זמין, אין כנראה עשיר ואין כנראה עני.
מה שכן יש זה מעמד של מדינאים-אנשי צבא-ביון וכו' שתפקידם הגנה על התרבות. ההרכב הוא בינות מלאכותיות רבות עוצמה ובני אדם, שחיים אגב ללא סוף. יש שם טקס מיוחד לאלה שרוצים למות. התודעה שלהם מאופסנת באיזה מקום.
טוב בקיצור אז, בעתיד ההוא, לא יהיה יום הצרכן יותר.
 

דקל נור*

Well-known member
אבא שלי היה מביא לפעמים שטויות הביתה, כל מיני מוצרים שאפאחד לא צריך. ידענו ששוב הוא רצה לתת פרנסה לאיזה מוכר שמגרש זבובים בחנות.
בא לי עכשיו גל געגוע.
 
למעלה