טוב, המסע שלי קצת שונה משלכם...
<אני חושבת> אוקיי אז ככה, קוראים לי אביה ואני בת 15 וקצת, לפני חודש בערך נסעתי עם משפחתי לפולין במשך 5 ימים ,התארחנו אצל חברים שלנו שגרים שם בשליחות כבר 4 שנים. בהתחלה לא כל כך רציתי לסוע לפולין כי שמעתי המון סיפורים רעים עליה, עד כמה היא ארץ מכוערת, קודרת, לא מודרנית וכמובן שגם ממש פחדתי אחרי הכל, השואה היתה שם. הייתי בטוחה שהאויר יהיה מחניק ושאני פשוט אסבול שם. עכשיו אחרי שהטיול הסתיים אני חושבת אחרת לגמרי. נראה לי "שהמסע" שלי לשם קצת שונה משל רובכם כי אני לא ראיתי רק את "את פולין של השואה" את "פולין המכוערת והאפורה" להפך!! למרות שגם הייתי בגטו ורשה, אושוויץ,ובמיידנק אני חושבת שמה שאני אזכור מכל החוויה הזאת, זאת דווקא את "פולין היפה והירוקה" <הכל היה כל כך יפה, ורשה חדשה ומודרנית, הכל שם ירוק, מזג האוויר היה מצוין פולין היא פשוט ארץ יפה!> היינו גם בקרקוב שזאת עיר עתיקה פשוט מהממת וגם בורשה העתיקה שגם בטח כולכם ביקרתם שם. אבל בעצם לא נכנסתי לפה רק כדי לספר לכם עד כמה פולין היא ארץ מדהימה, אלא שאני חושבת שמשו לא כל כך בסדר קרה לי בטיול הזה. תמיד כולם אמרו לי שהמסע הזה היה קשה,שזה ביגר אותם מאד ועיצב את אישיותם מחדש. אבל אני מרגישה שאחרי הביקור בפולין לא השנתני ולא התבגרתי, זה לא שינה בי כלום! כמובן שביקור באושוויץ ובמידניק היה קשה ושבכיתי אבל לא יודעת, אחרי שהסיור במחנות נגמר, לא חשבתי על זה יותר מידי, המחשבה שלי לא השתנתה זה "כאילו" לא עשה לי כלום! פעם, כשאמרו לי את המילה 'פולין' הקונוטציה הראשונה שהיתה עולה לי בראש הייתה כמובן'שואה' אבל עכשיו דווקא אחרי שראיתי את הכל, דווקא אחרי שביקרתי שם אני חושבת אחרת ממה שהיייתי אמורה לחשוב. אני מרגישה רע עם זה שהמסע בפולין לא "עשה לי כלום" מה אתם אומרים אתם חושבים שזה נורמלי?? ויש לי עוד שאלה. בכיתה יא'/ יב' כשהכיתה שלי תסע לפולין, אתם חושבים שכדאי לי לסוע שוב? הרי כבר ביקרתי ברוב המקומות האלה כבר. ואם אני לא אסע לפולין שוב אז אני אסע לסמר סקול בקנדה, מה אתם אומרים??
<אני חושבת> אוקיי אז ככה, קוראים לי אביה ואני בת 15 וקצת, לפני חודש בערך נסעתי עם משפחתי לפולין במשך 5 ימים ,התארחנו אצל חברים שלנו שגרים שם בשליחות כבר 4 שנים. בהתחלה לא כל כך רציתי לסוע לפולין כי שמעתי המון סיפורים רעים עליה, עד כמה היא ארץ מכוערת, קודרת, לא מודרנית וכמובן שגם ממש פחדתי אחרי הכל, השואה היתה שם. הייתי בטוחה שהאויר יהיה מחניק ושאני פשוט אסבול שם. עכשיו אחרי שהטיול הסתיים אני חושבת אחרת לגמרי. נראה לי "שהמסע" שלי לשם קצת שונה משל רובכם כי אני לא ראיתי רק את "את פולין של השואה" את "פולין המכוערת והאפורה" להפך!! למרות שגם הייתי בגטו ורשה, אושוויץ,ובמיידנק אני חושבת שמה שאני אזכור מכל החוויה הזאת, זאת דווקא את "פולין היפה והירוקה" <הכל היה כל כך יפה, ורשה חדשה ומודרנית, הכל שם ירוק, מזג האוויר היה מצוין פולין היא פשוט ארץ יפה!> היינו גם בקרקוב שזאת עיר עתיקה פשוט מהממת וגם בורשה העתיקה שגם בטח כולכם ביקרתם שם. אבל בעצם לא נכנסתי לפה רק כדי לספר לכם עד כמה פולין היא ארץ מדהימה, אלא שאני חושבת שמשו לא כל כך בסדר קרה לי בטיול הזה. תמיד כולם אמרו לי שהמסע הזה היה קשה,שזה ביגר אותם מאד ועיצב את אישיותם מחדש. אבל אני מרגישה שאחרי הביקור בפולין לא השנתני ולא התבגרתי, זה לא שינה בי כלום! כמובן שביקור באושוויץ ובמידניק היה קשה ושבכיתי אבל לא יודעת, אחרי שהסיור במחנות נגמר, לא חשבתי על זה יותר מידי, המחשבה שלי לא השתנתה זה "כאילו" לא עשה לי כלום! פעם, כשאמרו לי את המילה 'פולין' הקונוטציה הראשונה שהיתה עולה לי בראש הייתה כמובן'שואה' אבל עכשיו דווקא אחרי שראיתי את הכל, דווקא אחרי שביקרתי שם אני חושבת אחרת ממה שהיייתי אמורה לחשוב. אני מרגישה רע עם זה שהמסע בפולין לא "עשה לי כלום" מה אתם אומרים אתם חושבים שזה נורמלי?? ויש לי עוד שאלה. בכיתה יא'/ יב' כשהכיתה שלי תסע לפולין, אתם חושבים שכדאי לי לסוע שוב? הרי כבר ביקרתי ברוב המקומות האלה כבר. ואם אני לא אסע לפולין שוב אז אני אסע לסמר סקול בקנדה, מה אתם אומרים??
