טוב המצב הוא כזה

טוב המצב הוא כזה

תגידו שאני משוגעת, תגידו "מה בוער לה", "על מה הבכי", תגידו מה שאתם רוצים אני משתחררת מחר, כבר שבועיים בחפש"ש (מספיק זמן לחלוטיןןן בשביל להבין שלקום בבוקר ולא לעשות כלום- זה ממש לא בשבילי) ואני כולי בלחץ, אפילו לא ברור לי על מה, אני מפחדת שאני לא אמצא את עצמי באזרחות, שזה קשה מדי שזה גדול עליי שהאופציות כל כך ענקיות וחסרות גבולות (אני יכולה לעבוד במה שאני רוצה, ללמוד מה שאני רוצה, לטייל איפה שאני רוצה) ולבחורה כמוני שהחלטיות זה לא בדיוק הצד החזק שלה- המוח נשרף כבר מרוב מחשבות, דאגות ולחצים. אני בחורה איכותית ויודעת להסתדר אבל זה כאילו מרוב לחץ ומרוב שהאופציות מגוונות אני פשוט במצב שאני יושבת בבית שוברת את הראש מה לעשות, מאיפה להתחיל- ובסופו של דבר לא עושה כלום. אני ממש מרגישה שאני מאכילה את עצמי בסרטים ומכניסה את עצמי לדיכאון אבל זה כאילו בלתי נמנע- אין מסגרת, אין אף אחד שמראה לי את הדרך ומכוון אותי ואומר לי אם מה שאני עושה עכשיו זה סבבה זה המקסימום שאני יכולה להפיק מעצמי או שאני יכולה לעשות הרבה יותר. הראש פשוט נשרף אני לא יודעת מה לעשות אני לא יודעת אפילו לאיזה תשובות אני מצפה ממכם. לא יודעת תגידו לי שגם אצלכם זה היה ככה תגידו לי שאני סתם לחוצה ושהכל יהיה בסדר או משהו, כמובן שעצות לגבי העתיד יתקבלו בברכה... (ושתהיו בעניינים שביום-יום אני הבנאדם הכי רגוע בעולם!!! רק זה שאני לחוצה עכשיו מלחיץ אותי עוד יותר!! אני בחיים לא נלחצת!!!!!!) תודה יום טוב לכולם :)
 

unita2

New member
כן, גם אצלי זה היה ככה...

השתחררתי לפני כ4 חודשים. קצת לפני השיחרור הייתי בדאון כי ממש נהניתי בשירות שלי וידעתי שיקח לי זמן למצוא מקום שיהיה דומה למה שהיה לי בצבא... אבל עכשיו כשאני משוחררת אני מבינה שזו לא הגישה... תראי, לקח לי זמן למצוא את עצמי, עבדתי ב3 עבודות ופרשתי מהר מאוד כי הבנתי שזה לא אני... בסוף מצאתי מקום שאהבתי להיות בו. כולם מוצאים בסוף, זה רק עניין של זמן... ונכון, זה מצלחיץ כשלא יודעים מה הולך לקרות... זוה מלחיץ כשיש הרבה אפשרויות בחירה... אבל תחשבי על זה שבסופו של דבר את עכשיו אדם לעצמך ואת בוחרת בעצמך מה לעשות... ואם לא טוב לך כרגע במקום מסוים, את יכולה להתפטר... אם את לא בן אדם של לשבת בבית ולהתבטל, פתחי עיתון, או כנסי ללוח דרושים, תעברי על המודעות שם ותבחרי לך עבודות שנראה לך מעניין לעשות ושתאהבי... אחרי שתחסכי הרבה כסף תוכלי לנסוע לטיול או לעבור לגור לבד או עוד הרבה אפשרויות... אבל זה כבר נושא אחר.. :) בהצלחה!
 
זאת עוד בעיה

אני באמת עושה את זה וכבר שלחתי קורות חיים למס' מקומות אבל חברות כוח האדם פשוט לא מרפות, הם מתקשרים ללא הפסקה, מלחיצים, מאלצים אותך להחליט והכי גרוע זה שכל עבודה רצינית שאני שוקלת להיכנס אליה מותנית בהתחייבות מינימלית של שנה אני לא אוהבת את הקטע הזה, מקום עבודה שדורשים בו התחייבות הוא כנראה לא בדיוק מקום עבודה כל כך נחשק... ובכלל בגלל כל הסרטים שאני אוכלת אני מרגישה ממש לא במיטבי אני לא מרגישה שאני יכולה להציג את עצמי בצורה טובה בראיון עבודה או בסימולציות של "עבודת צוות" וכאלה דברים (דברים שבעבר היו פשוט קטנים עליי הייתי עושה אותם בלי למצמץ) וככל שהזמן עובר ואני לא עושה כלום אני רק מרגישה שאני מתחרפנת יותר
 

DoubleD

New member
עצה ידידותית

קודם כל, מה שתיארת בהודעה, הלחצים והתיסכול זה הכי נורמלי שיש... לדעתי זה קרה לכולם ולמי שלא אז כנראה שהוא פשוט בנאדם סופר אדיש או משהו :) בקשר לעבודה, מה עם מועדפת ? לדעתי האישית זו הקפיצה הראשונית שהכי נוח לעשות כי את גם נחשבת שם לחיילת משוחררת ולא "עוד אחת" וגם כל הסביבה שלך מורכבת בד"כ ממשוחררים כמוך שזה כבר מכנה משותף.. ובכלל רוב העבודות של המועדפת לא דורשות התחייבות (בטח שלא לשנה...) וזה לדעתי "תקופת מעבר" שמסדרת קצת את הראש בכל הנוגע ליציאה מהמסגרת הצבאית והכניסה לחיים האזרחיים... אז אולי שכר מינימום זה לא הכי אידיאלי אבל זו התחלה... ואם בסופו של דבר את צוברת את כל הימים את גם מקבלת מענק שעומד כיום על 8 אלף וקצת.. שזה מאוד מכובד ! והנה סוד קטן- מותר לך אהמ.. מותר לך לנוח קצת בבית ולסדר את המחשבות. אין בזה שום דבר רע, לפעמים זה מועיל... זה כמו לשחרר ציפור מכלוב אחרי שהיא כבר לא זוכרת איך היא נכנסה לשם. היא אינסטיקטיבית תפרוש כנפיים ופשוט תתעופף בלי כיוון ...
יש לך גם בפינות הפורום כל מיני תשובות לשאלות ודברים נחמדים :) המון המון בהצלחה, עדכני אותנו !
 
למעלה