Butterfly 4 ever
New member
טוב המצב הוא כזה
תגידו שאני משוגעת, תגידו "מה בוער לה", "על מה הבכי", תגידו מה שאתם רוצים אני משתחררת מחר, כבר שבועיים בחפש"ש (מספיק זמן לחלוטיןןן בשביל להבין שלקום בבוקר ולא לעשות כלום- זה ממש לא בשבילי) ואני כולי בלחץ, אפילו לא ברור לי על מה, אני מפחדת שאני לא אמצא את עצמי באזרחות, שזה קשה מדי שזה גדול עליי שהאופציות כל כך ענקיות וחסרות גבולות (אני יכולה לעבוד במה שאני רוצה, ללמוד מה שאני רוצה, לטייל איפה שאני רוצה) ולבחורה כמוני שהחלטיות זה לא בדיוק הצד החזק שלה- המוח נשרף כבר מרוב מחשבות, דאגות ולחצים. אני בחורה איכותית ויודעת להסתדר אבל זה כאילו מרוב לחץ ומרוב שהאופציות מגוונות אני פשוט במצב שאני יושבת בבית שוברת את הראש מה לעשות, מאיפה להתחיל- ובסופו של דבר לא עושה כלום. אני ממש מרגישה שאני מאכילה את עצמי בסרטים ומכניסה את עצמי לדיכאון אבל זה כאילו בלתי נמנע- אין מסגרת, אין אף אחד שמראה לי את הדרך ומכוון אותי ואומר לי אם מה שאני עושה עכשיו זה סבבה זה המקסימום שאני יכולה להפיק מעצמי או שאני יכולה לעשות הרבה יותר. הראש פשוט נשרף אני לא יודעת מה לעשות אני לא יודעת אפילו לאיזה תשובות אני מצפה ממכם. לא יודעת תגידו לי שגם אצלכם זה היה ככה תגידו לי שאני סתם לחוצה ושהכל יהיה בסדר או משהו, כמובן שעצות לגבי העתיד יתקבלו בברכה... (ושתהיו בעניינים שביום-יום אני הבנאדם הכי רגוע בעולם!!! רק זה שאני לחוצה עכשיו מלחיץ אותי עוד יותר!! אני בחיים לא נלחצת!!!!!!) תודה יום טוב לכולם
תגידו שאני משוגעת, תגידו "מה בוער לה", "על מה הבכי", תגידו מה שאתם רוצים אני משתחררת מחר, כבר שבועיים בחפש"ש (מספיק זמן לחלוטיןןן בשביל להבין שלקום בבוקר ולא לעשות כלום- זה ממש לא בשבילי) ואני כולי בלחץ, אפילו לא ברור לי על מה, אני מפחדת שאני לא אמצא את עצמי באזרחות, שזה קשה מדי שזה גדול עליי שהאופציות כל כך ענקיות וחסרות גבולות (אני יכולה לעבוד במה שאני רוצה, ללמוד מה שאני רוצה, לטייל איפה שאני רוצה) ולבחורה כמוני שהחלטיות זה לא בדיוק הצד החזק שלה- המוח נשרף כבר מרוב מחשבות, דאגות ולחצים. אני בחורה איכותית ויודעת להסתדר אבל זה כאילו מרוב לחץ ומרוב שהאופציות מגוונות אני פשוט במצב שאני יושבת בבית שוברת את הראש מה לעשות, מאיפה להתחיל- ובסופו של דבר לא עושה כלום. אני ממש מרגישה שאני מאכילה את עצמי בסרטים ומכניסה את עצמי לדיכאון אבל זה כאילו בלתי נמנע- אין מסגרת, אין אף אחד שמראה לי את הדרך ומכוון אותי ואומר לי אם מה שאני עושה עכשיו זה סבבה זה המקסימום שאני יכולה להפיק מעצמי או שאני יכולה לעשות הרבה יותר. הראש פשוט נשרף אני לא יודעת מה לעשות אני לא יודעת אפילו לאיזה תשובות אני מצפה ממכם. לא יודעת תגידו לי שגם אצלכם זה היה ככה תגידו לי שאני סתם לחוצה ושהכל יהיה בסדר או משהו, כמובן שעצות לגבי העתיד יתקבלו בברכה... (ושתהיו בעניינים שביום-יום אני הבנאדם הכי רגוע בעולם!!! רק זה שאני לחוצה עכשיו מלחיץ אותי עוד יותר!! אני בחיים לא נלחצת!!!!!!) תודה יום טוב לכולם
