טוב הרבה זמן לא קתבתי פה ,אני נימצת במצב קשה.

bigmanil

New member
טוב הרבה זמן לא קתבתי פה ,אני נימצת במצב קשה.

טוב הרבה זמן לא קתבתי פה , אבאל אחשב אני עוברת בפעם הראשונה מאז שהיתחלתי את התליך משבר
למזלי החברים ומשפחה קיבלו אותי בסדר ותמכו אז לא היה לי יותר מדי בעיות חוץ מבעיות אדמיניסטרתביות .
לצערי חשבתי שבעבודה היה בסדר אבאל שהיתחלתי לעשות שינוים היתחלתי לקבל הערות למניהם שבגדול היתלמתי מהם
היה גם הצקות לא מעת מצד העובדים אל דברים מסוימים , לפני כמה שבועות יצתי מהארון סופית בעבודה והיתחלתי להגיה כאישה ביקשתי מכולם ליפנות אלי בנקבה והשם שלי
המנהל שלי לא היסקים ליפנות אלי ככה , וצחקו אלי ולעגו.. לפני שבוע רבתי אם אחד העובדים אל זה שהוא מידבר בטלפון באמצה החנות ושבימכום לדבר בטלפון הוא צריך לעבוד.
כמובן היברתי את זה אלה והוא הלך והיתלונן למנהל שאני מתרידה אותו מינית כדי ליתנכל בי.. ומאז המצב נהיה הרבה יותר גרוע .. לכחו אותי לכול מני שיחות והישימו אותי לכורה שאמרתי לוא כול מני דברים.
וניכנסתי לדיכאון ולחץ עד כדי כך שזה פוגיה בתיפקוד שלי בעבודה וגם למחוץ לעבודה . אני לא רוצה להמשיך לעבוד באותו מכום ורוצה לעזוב אבאל אין לי אפשרות לעזוב מבחינה כלכלית סתם ככה..
וזה בילטי ניסבל להיות במכום שאני מרגישה לא רצויה.. היום לצערי היתי מעוד ניסערת וקתבתי מיחתב היתבדוד להורים שלי והיתי מוכנה לעשות את זה .. למזלי אח שלי היה בבית ועצר אותי(אגב לא ציפיתי ממנו לעצור אותי כי הוא לא מידבר איתי).
וכמובן היגעתי לעבודה אחרי כול הבלגן.. ואני ממש נימצת במצב לא נעיים ..בסחכול רציתי לשתף אתכם..
 

יו איפה

New member
תודה ששיתפת, אני יודעת שאת תעברי את זה

תשמרי על עצמך, זה הדבר הכי טוב לך ושכל השאר יתפוצצו
 

lily kane

New member
עבודה אפשר לעבור

החיים שלך הם פעם אחת
עדיף לחיות אותם בגוף שאת מרגישה
עם תמותי עכשיו אפילו בקבר יהיה כתוב המין הלא נכון...
תחפשי עבודה חדשה בנתיים תשרדי את זאתי
אם תנסי להתאבד זה רק יוכיח שהם צודקים ו"את לא כשירה" ויהיה להם סיבות לפיטורים
אל תתני להם לרחוץ את הידיים שלהם נקיות אחרי כל החרא שהם מאכילים אותך
 
אני מצטער לשמוע על מה שאת עוברת


אני רק יכול לתאר לעצמי כמה זה קשה. ואני במקומך הייתי עובר לעבודה אחרת :/ הבריאות הנפשית שלך הכי חשובה, ובסופו של דבר תאלצי לעזוב אם לא ישתנה היחס מצד העובדים. בעבודה כזו לא תוכלי גם ככה להתקדם במצב כזה. את יכולה להודיע להם על פיטורים ואחרי זה לחפש עבודה בינתיים עד שתסתיים תקופת העבודה בעבודה הנוכחית. אף אחד לא ישאל שאלות במקום החדש אם את עוברת טוב. אני יודע שזה נשמע שלילי, וזה נכון שאפשר לתת להם הזדמנות לשנות את היחס כלפייך. יכול להיות שזה דבר חדש בשבילם יחסית ואז הם יתרגלו לזה. יש מצב, אבל גם יכול להיות שזה לא יקרה וגם יחמיר. ולצערי אי אפשר לדעת לאיזה כיוון זה ילך. אני תמיד כאן אם את צריכה מישהו לדבר איתו ואני לא מנסה להפחיד, אלו פשוט שיקולים שהייתי חושב עליהם כי יש אנשים שמנסים להבין ויש אנשים שפשוט לא רוצים להבין. מאחל לך הצלחה בכול מה שתבחרי!!! ובבקשה אל תהססי לכתוב לי אם קורה משהו איתך, אפילו אם אנחנו לא קרובים אני אשמח לנסות לעזור!

לילה טוב.
 

koantin

New member
דבר ראשון, החזיקי מעמד והירגעי.

דבר שני, דברי עם התמיכה המשפטית, תבררי איתם אם יש עילה לתביעה/פיצויים על הרעת היחסים בעבודה כדי שאם את עוזבת, ואני יודעת שסביר שלא תישארי שם לאורך זמן, לפחות תקבלי משהו.

ולסיום, מומלץ להתחיל לחפש עבודה אחרת כבר עכשיו.
 
את אישה חזקה

שאת ככה מגשימה את עצמך כשברקע כל חוסר הפרגון הזה בעבודה.
מן הסתם אני מצטרף לאחרים וחושב שעדיף לחפש מקום אחר ומהר, לא חושב ששווה להשאר במקום שדוחף אותך למחשבות אובדניות.

בהצלחה בכל מקרה, אל תשימי על אנשים שלא מפסיקים לפגוע, הם פגועים בעצמם, הבעיה היא אצלם.
 
למה לדעתכם כל כך הרבה טרנסים

אחרי שכבר החלו בתהליך , ואחרי שיצאו מהארון , גם אם בתחילת התהליך - היו רוצים להתאבד ?

אני אחדד את השאלה.

ברור שהחיים מאוד קשים (ואין לי דרך לדמיין, כי לא עברתי את זה , וברור שזה קשה יותר לכאלה ש"פחות עוברים" מאשר לאלה שעוברים. כי אלה שלא עוברים יהיו אנדרדוג, דחויים, מקור ללעג וכו').. ברור לי שיש לעג, חוסר קבלה והכל.

מה שאני שואלת זה מדוע דווקא בשלב הזה אני שומעת על קושי עצום ? דווקא אחרי שכבר האדם עשה את הצעדים הראשונים הקשים בהכרה בשינוי מינו , והחל בתהליך , והיה כן בינו לבין עצמו, ויצא מהארון בפני כולם...דווקא אז, עם כ-ל הקשיים, כשהוא יודע שהוא בדרך הנכונה, ובסוף יגיע למחוז חפצו - דווקא אז הקושי הכי רב ?

יש אולי קשר להורמונים ? שעושים מצב רוח כזה ? (הרבה תרופות אנטי כאב, אנטי דיכאוניות (וכנראה גם הורמונים) גורמים להרבה אי יציבות במצבי רוח.

שוב - אני לא מתעלמת מהקושי של חיי טרנסית גלויה בתחילת הדרך בעולם היומיומי.. רק תוהה לאור הרבה מקרים ששומעת לאחרונה על אנשים שחושבים על לשים קץ לחייהם, אחרי שהחלו בתהליך ויצאו בפני כולם מהארון והחלו הורמונים וכו' ולכאורה עברו את המשוכה הקשה יותר.
 
לדעתי לא קשור להורמונים

אפילו שיוצאים מהארון, זה עדיין לא פותר את הדיספוריה המגדרית, צריך לעשות יותר מזה. גם אם יש קבלה כלשהי מצד אנשים אחרים, כמה שהיא משחררת היא מביאה ללחץ מהצד המקבל לעשות שינוי (כי עכשיו אין מי שיעצור אותך), ואז אי אפשר לתרץ יותר את תחילת התהליך וצריכים להתחיל להתמודד מול העולם הגדול (ולא רק מול קבוצה מצומצמת של אנשים). בשלב הזה גם נראים חצי-חצי, אנשים טועים בפניה ועכשיו הטעות שלהם פוגעת יותר מתמיד מפני שעכשיו אנחנו באמת מנסים להיראות במגדר הנכון ולא מצליחים (עד עכשיו אפשר היה לתרץ את זה ולהגיד "טוב נו, עדיין לא עשיתי שום שינוי אמיתי". זהו שלב קשה ביותר, כי הוא קשור ל*קבלה עצמית*. לפני כן תמיד היה אפשר להסתתר מאחורי הרעיון שאני זה לא באמת איך שאני מציג את עצמי. עכשיו אני מציג את עצמי איך שאני באמת וצריך להתמודד עם החשיפה של עצמי האמיתי כלפי החברה *הביקורתית*, שלא ממהרת לקבל את השונה ממנה, במיוחד אם נראים חצי-חצי. כך שהשלב הקשה ביותר לא חייב להיות היציאה מהארון או ההחלטה להתחיל את התהליך.
 
מסכימה . הבעייה היא הרבה פעמים בין איך שאנחנו

רואים את עצמנו או היינו רוצים להראות , לבין איך שהעולם רואה. לאו דווקא רק בקטע מגדרי.

אכן יש משהו מפחיד מאוד להתמודד במציאות האמיתית מול כ-ל העולם פתאום.. ולא רק בחדרי חדרים מול עצמך.
 

lily kane

New member
אני בטוח

שיש גם המון ניסיונות התאבדות לפני פשוט לא תמיד יודעים שהם של טרנסים...לפעמים התחושה שהגוף שלנו היא כלא חזקה יותר מהתקווה
 

טלייי1988

New member
וואי מאמי תחזיקי מעמד ואל תינתי לאף חלאה

להשפיל אותך או להתייחס אלייך בזיזול אני יודעת ומבינה אותך עד כמה שזה קשה אבך בשום פנים ואופן לא לתת להם לזלזל בך ולהשפיל אותך נשמה תהיי מי שאת ושימי זין על כול מה שהאחרים אומרים או חושבים אנשים תמיד יגידו ויחשבו אים זה בעבודה ואים זה במקומות אחרים צריך לדעת לא להתייחס ולשים עליהם זין ושתיחיסו אליך בכבוד שום בהמה בעבודה שלך לא שווה אותך במיוחד בהמה שלא מכבדת אותך ואת מי שאת ואת השינוי שלך תהיי חזקה מאמי
 

bigmanil

New member
תודה לכולם אל התגובות

תודה לכולם אל התגובות , אני בנתיים לקחתי חופש מהעבודה עד לשבוע הבה.
ונירה מה אהיה. אני אישת רוצה ליטפטר ולא במאת ליתמודד מול זה.
 
אפשר לשאול איזה

סוג עבודה זו ? (לא פרטים.. אבל - עבודה משרדית ? בבית קפה ? שירות לקוחות של חברת תקשורת ? וכו')

תראי, אל תישארי במקום שרע לך ! זה מצד אחד..

רק מצד שני .. (אני לא מכירה אותך בכלל , לא את הכישורים שלך , לא את ההשכלה, לא מה את יכולה להציע לשוק העבודה, אז אין לי מושג) , תבדקי רק שיש לך מקום כלשהו חלופי ללכת.. מקור הכנסה אחר,
שלא יהיה מצב שתשארי בלי עבודה ואז תצאי לשוק העבודה ויהיה לך יותר קשה למצוא ותישארי במצב יותר קשה גם כלכלית ממה שאת.
 

bigmanil

New member
אני עובדת בתור סגנית מנהל ברשת מחשבים

ניסיון של שלוש וחצי שנים במכירות ושרות פרונטלי
סגנית מנהל סניף , בפועל אני אחרית אל תיפול הסניף במשמרת ערב
אל קשרי לקוחות ,תמיכה ושרות פרונטלי ללקוח, ומכינה מדי שבוע את המשמרות של הסניף.
 

Ellianne

New member
אל תצאי בידיים ריקות!

יש לך עכשיו שבוע פנוי למצוא ולחפש דרך לעשוק אותם. בין אם ייעוץ עם עורך דין (נכון, עולה 400 שקל, קצת יקר...) או אפילו יעוץ חינמי באינטרנט. אם את כבר מוותרת להם אז לפחות אל תוותרי על הזכויות שלך. אם יש לך רופא/ת משפחה ׳זורמת׳ (נקרא לזה ככה) אז תוציאי אישורי חופש מחלה ותנצלי את כל שעות/ימי המחלה שנותרו לך לפני שאת מתפטרת.
 
למעלה