חצישלישרבע
New member
טוב, התבכיינו מספיק ../images/Emo67.gif
בעת עלעול בשרשורים האחרונים איכשהו התגנבה התחושה שלחיות עם שותפים זה קן של צרעות: כל היום ריבים, ויכוחים, מחלוקות. זה ללא ספק יכול להיות כל הדברים הללו, אבל זה ממש ממש לא חייב להיות כך. לגור בשותפות זה גם פתח להכרת אנשים חדשים, יצירת חברויות חדשות, וסתם גם קצת לצאת מהבועה של עצמך, ולהחשף לחיים של מישהו שלא בדיוק חי כמוך. דוגמא סמלית: החבר שלי ואני התחלנו את דרכנו בתור שותפים. היינו ידידים טובים, עברנו לגור בשותפות כי זה הסתדר מבחינת תאריכים (זה בכלל תוכנן להיות משהו זמני), וזה פשוט קרה. מכל מקום, בעוד אני לחלוטין מקבלת את זה שאנשים יכולים לגור ביחד בדירה וחייהם יהיו נפרדים לגמרי, אני תמיד ניסיתי לקשור קשרים חבריים עם השותפים, וחלק מהעניין הוא באמת לפנות זמן להכיר אותם, ולבלות קצת ביחד. איך אתם מבלים עם השותפים/ות שלכם
האם אתם מארגנים מדי פעם איזו ארוחת ערב משותפת? האם תשקיעו בממש לצאת לאיפהשהו ביחד איזה ערב? האם קורה לכם שמדי פעם יש איזה ערב אותו אתם פשוט מעבירים בשיחה? אילו מן דברים אתם עושים יחד עם השותפים שלכם? ובכלל, האם זה משהו שתטרחו בשבילו, האם אתם מעוניינים בקרבה זו, או שמבחינתכם זו לא מערכת יחסים ששווה להשקיע בה יותר מדי?
בעת עלעול בשרשורים האחרונים איכשהו התגנבה התחושה שלחיות עם שותפים זה קן של צרעות: כל היום ריבים, ויכוחים, מחלוקות. זה ללא ספק יכול להיות כל הדברים הללו, אבל זה ממש ממש לא חייב להיות כך. לגור בשותפות זה גם פתח להכרת אנשים חדשים, יצירת חברויות חדשות, וסתם גם קצת לצאת מהבועה של עצמך, ולהחשף לחיים של מישהו שלא בדיוק חי כמוך. דוגמא סמלית: החבר שלי ואני התחלנו את דרכנו בתור שותפים. היינו ידידים טובים, עברנו לגור בשותפות כי זה הסתדר מבחינת תאריכים (זה בכלל תוכנן להיות משהו זמני), וזה פשוט קרה. מכל מקום, בעוד אני לחלוטין מקבלת את זה שאנשים יכולים לגור ביחד בדירה וחייהם יהיו נפרדים לגמרי, אני תמיד ניסיתי לקשור קשרים חבריים עם השותפים, וחלק מהעניין הוא באמת לפנות זמן להכיר אותם, ולבלות קצת ביחד. איך אתם מבלים עם השותפים/ות שלכם