טוב, התפניתי קצת לעדכונים...
טוב, גמרנו עם העבודה, אז אפשר קצת להיזכר: נתחיל ביום חמישי שלפני. אני וחברה טובה בסיבוב סידורים אחרונים במרכז העיר (ירושלים), כשלפתע מסעדת סבארו מתעופפת השמיימה לנגד עיננו בבום לא מרגיע במיוחד. מרגע זה ועד לרגע בו נכנסתי לספרית בבוקר שאחרי לא ממש חשבתי על החתונה אלא יותר על כל הז"לים שנוספו לרשימה (ושלא חסר היה הרבה כדי שאהיה איתם). אוקצור, לא ממש ביליתי באותו יום כמו שתכננתי. בשישי בבוקר קמנו בבוקר במלון וצ´יק צ´ק לכל ההכנות. הספרית והמאפרת היו מצויינות (רשימת קרדיטים בהמשך), ומיד אחריהן השתחלתי לשמלה בשלוש דקות ורבע וטסתי למטה לקבלת פנים. תשמעו, לא שיא הכיף להתנשק עם כל היצורים האלה שטוענים שהם דודה של רבקי אחות של ציפורה מחולון שעושה מילואים עם הכלב של השכנה של סבתא שלי, אבל שרדתי. גם החופה עברה בכיף. למרות כל החששות לא רק שלא בכיתי אלא ההפך. הייתי עסוקה בלצחוק עם חברים מסביב ובלנג´ז לג´ונס באוזן על זה שנשרט לי הלק באצבע של ה"הרי את מקודשת". ואם אנחנו בעניין הלק, נזכיר רק לרגע שהוא היה בצבע תכלת, כמו ההינומה והסנדלים. אני חושבת שהיה יפה וככה גם אמרו כולם (אבל הייתי כלה, אז מה יגידו, שהיה לא יפה?). בכל אופן, כשיהיו תמונות תשפטו בעצמכם. חזרה לאירוע: ממש כמו שרצינו, שררה בו אווירת בראנץ´ קלילה. מי שרצה לרקוד רקד (והיו כאלה) וכל השאר קשקשו ונשנשו. קיבלנו הרבה מחמאות על האוכל, אם כי לא זכינו לראות אותו במה עיננו. כל הסיפור נגמר די מהר, ובשלוש אחה"צ האורחים די התפזרו והמשפחה, שנשארה לשבת, התפזרה לחדרים במלון ו/או לבריכה. כל הרעיון הזה של השבת היה, לדעתי, מבריק, כי בחתונה עצמה לא ממש יצא לנו להתייחס למשפחה, ואפילו את ההורים בקושי ראינו. בשבת השלמנו את החסר והיה ממש כיף. ראשון בבוקר עלינו על מטוס והמראנו לאירלנד. שכרנו שם רכב וחרשנו את האי הירוק והמשגע הזה עשרה ימים. מומלץ ביותר, ורק הערה שאולי לא תעניין כאן אף אחד, אבל בגלל שכבר דיסקסנו את העניין בעבר: אין אוכל כשר באירלנד.ממש לא. בכל אופן, אחרי עשרה ימים באירלנד טסנו ללונדון, ושם בילינו בכיף עוד שישה ימים. וזהו. נחתנו בשלישי ובאותו היום קיבלנו חדר שינה וספה לסלון ועכשיו אנחנו מתארגנים. כיף לנו נורא, ואני מקווה שהיום בערב יהיה לנו כבר אלבום רשמי מהאירוע. אגב, שני חברים שלי מהעבודה, שהם גם סטודנטים לצילום בזמנם החופשי, צילמו בחתונה סתם ככה, מהצד, בשביל המתנה. וזהו. רשימת קרדיטים ועוד בהודעה הבאה.
טוב, גמרנו עם העבודה, אז אפשר קצת להיזכר: נתחיל ביום חמישי שלפני. אני וחברה טובה בסיבוב סידורים אחרונים במרכז העיר (ירושלים), כשלפתע מסעדת סבארו מתעופפת השמיימה לנגד עיננו בבום לא מרגיע במיוחד. מרגע זה ועד לרגע בו נכנסתי לספרית בבוקר שאחרי לא ממש חשבתי על החתונה אלא יותר על כל הז"לים שנוספו לרשימה (ושלא חסר היה הרבה כדי שאהיה איתם). אוקצור, לא ממש ביליתי באותו יום כמו שתכננתי. בשישי בבוקר קמנו בבוקר במלון וצ´יק צ´ק לכל ההכנות. הספרית והמאפרת היו מצויינות (רשימת קרדיטים בהמשך), ומיד אחריהן השתחלתי לשמלה בשלוש דקות ורבע וטסתי למטה לקבלת פנים. תשמעו, לא שיא הכיף להתנשק עם כל היצורים האלה שטוענים שהם דודה של רבקי אחות של ציפורה מחולון שעושה מילואים עם הכלב של השכנה של סבתא שלי, אבל שרדתי. גם החופה עברה בכיף. למרות כל החששות לא רק שלא בכיתי אלא ההפך. הייתי עסוקה בלצחוק עם חברים מסביב ובלנג´ז לג´ונס באוזן על זה שנשרט לי הלק באצבע של ה"הרי את מקודשת". ואם אנחנו בעניין הלק, נזכיר רק לרגע שהוא היה בצבע תכלת, כמו ההינומה והסנדלים. אני חושבת שהיה יפה וככה גם אמרו כולם (אבל הייתי כלה, אז מה יגידו, שהיה לא יפה?). בכל אופן, כשיהיו תמונות תשפטו בעצמכם. חזרה לאירוע: ממש כמו שרצינו, שררה בו אווירת בראנץ´ קלילה. מי שרצה לרקוד רקד (והיו כאלה) וכל השאר קשקשו ונשנשו. קיבלנו הרבה מחמאות על האוכל, אם כי לא זכינו לראות אותו במה עיננו. כל הסיפור נגמר די מהר, ובשלוש אחה"צ האורחים די התפזרו והמשפחה, שנשארה לשבת, התפזרה לחדרים במלון ו/או לבריכה. כל הרעיון הזה של השבת היה, לדעתי, מבריק, כי בחתונה עצמה לא ממש יצא לנו להתייחס למשפחה, ואפילו את ההורים בקושי ראינו. בשבת השלמנו את החסר והיה ממש כיף. ראשון בבוקר עלינו על מטוס והמראנו לאירלנד. שכרנו שם רכב וחרשנו את האי הירוק והמשגע הזה עשרה ימים. מומלץ ביותר, ורק הערה שאולי לא תעניין כאן אף אחד, אבל בגלל שכבר דיסקסנו את העניין בעבר: אין אוכל כשר באירלנד.ממש לא. בכל אופן, אחרי עשרה ימים באירלנד טסנו ללונדון, ושם בילינו בכיף עוד שישה ימים. וזהו. נחתנו בשלישי ובאותו היום קיבלנו חדר שינה וספה לסלון ועכשיו אנחנו מתארגנים. כיף לנו נורא, ואני מקווה שהיום בערב יהיה לנו כבר אלבום רשמי מהאירוע. אגב, שני חברים שלי מהעבודה, שהם גם סטודנטים לצילום בזמנם החופשי, צילמו בחתונה סתם ככה, מהצד, בשביל המתנה. וזהו. רשימת קרדיטים ועוד בהודעה הבאה.
