טוב ושוב בעיה די מורכבת...הבת שלי..

טוב ושוב בעיה די מורכבת...הבת שלי..

אז ככה קודם כל קצת הקדמה.. כמו שסיפרתי יש לי שני ילדים מנשואי הראשונים, ובת קטנה משותפת לנישואים הנוכחיים, אצלנו בבית אין הפליות בכוונה הדגשתי זאת שאם תענו לי לא לחשבו לכיוון הזה, הילדים פה שווים לחלוטין כל אחד מקבל כל מה שלבו חפץ(עם גבולות כמובן
) אז ככה הבכורה שלי בבית ספר בת תשע ילדה מדהימה יפה חכמה ומאוד מפולפלת, היא יודעת לחלוטין מה היא רוצה, והיא דורשת שהיא רוצה בלי להתבייש, אבל כן אבל גדול הנה הבעיה, השבוע הייתי בשיחה עם המורה שלה, החמודה שלי לא עושה שיעורים, אז ככה המורה אומרת שליאל ילדה חכמה בין הטובות בכיתה, היא מהקוראות הטובות, בחשון היא הראשונה, הבנת הנקרא אין לה מילים למורה על התשובות החכמות שלה.. אבל היא לא עושה שיעורים, ובכיתה לפעמים אף לא מבצעת משימות שמוטלות עליה. אז נפגשנו אני והמורה והחלטנו שאני והיא עוקבות אחריה אחרי שיחה עמוקה איתה, אמרנו לה שאנחנו רוצות לעזור לה, כי שיעורים הם תרגולים שמקבלים לבית והם לא פחות חשובים מסתם לקרוא ספר(הבת שלי ממש תולעת ספרים) ועל כן כל יום היא כותבת מה השיעורים שהיו ביומן המורה חותמת, ואני בבית אמורה לבדוק שהיא עשתה את השיעורים ולחתום שראיתי. ות'אמת, אני לא מרגישה שזה בסדר, וגם אמרתי למורה לדעתי כל תוכנית הבילוש אחרי השיעורים שלה יגרמו לה להיות פחות אחראית, וזה די מטריד אותי. דברתי איתה בבית שיחה אחת על אחת, כמו חברה, ושאלתי אותה ליאל למה? משהו מציק לך??(לפעמים ילדים מאותתים בכל מני דרכים גם אני הייתי ילדה פעם ואני משתדלת להיות מאוד קשובה לילדי) ספרי לי אני רוצה להיות חברה שלך. והיא שלחה בי מבט כזה שכזה לי להסביר מן מבט תמוה, ללא תגובה, וניסיתי לחזור על עצמי שוב ושוב לחפש את הדרך שתספר לי והיא לא ענתה.. לבסוף פשוט אמרה אני שונאת לעשות שיעורים אמא, פשוט ככה.. נו אז מה עושים במצב שכזה,שוב הסברתי לה ששיעורים זה חשוב מאוד, לתירגול החומר וככל שהיא תעלה בכיתות ולא תהיה אחראית לעשות שיעורים החומר יעשה רק יותר קשה והיא עלולה להכשל.. והיא אמרה בכל זאת אבל אני שונאת לעשות שיעורים.. עכשיו אני שואלת אותכם, אני שוברת את הראש שלי מה לעשות במצב שכזה??? אמנם אמצתי את שיטת המורה, כלומר מה שבקשה, והבטחתי לה שאם תהיה עקבית בהכנת השיעורים היא תפוצה במתנה גדולה, אבל אני מרגישה שזה לא בסדר, כל הרעיון של המורה ובכלל.. מה דעתכם??
 

עלמה 3

New member
אני לא בעד לעשות שעורים בכפיה

יש מקרים מול הבן שלי, שאני משתמשת בשיטת הפיצוי והמתנה אבל לא בהכנת השיעורים. נהגת נכון שהסברת לה, ששעורים זה על מנת לתרגל ולהתאמן ולהחכים. חשוב מאד להנהיג ולהעמיד את הגבול בהכנת השעורים. גם הבן שלי לא כל כך אוהב, אך מצאנו את הדרך, שלא פעם אני מוצאת את עצמי בעונש השעורים, להכין יחד איתו ולהפוך את זה לפאן ולא לעונש. וככה תוך כדי אנחנו מנהלים שיחות, לימודיות, אקטואליות ונפש.
 
../images/Emo140.gifואני לא מסכימה

אני ממש נגד עשיית שיעורים עם ילדים. שיעורים הם משהו שהוא באחריות הילד בלבד. גם בית הספר דוגל בזה. בית הספר ובכלל מערכת החינוך דוגלת בכך שהורים לא יעשו שיעורים עם ילדים. ואני לא מדברת על ילדים מתקשים, פה זה עניין אחר לגמרי, אני מדברת על ילדים רגילים שפשוט מפתחים מין חוסר משמעת ועצלנות לנושא וללכת ולעשות איתם שיעורים, בעיניי זה פספוס של כל המטרה של הכנת שיעורים. ואגב, זה לא כולל ילדים בכיתה א', שגם להם בהתחלה צריך לעזור ולפקח. זה כן. ושוב, דעתי הפרטית כמובן. ויש לי ניסיון כפי שאתם יודעים בוודאי..
 
היי בל

בעבר כשבניי היו קטנים ולמדו בבתי ספר אמרתי לעצמי שאני לא מתערבת,לא מוכנה להביא את הכיתה הביתה,אם יש קושי הם יקבלו עזרה ממורה פרטית. לא לחצתי אף פעם ,רק שאלתי אם הכינו שעורים? לא יותר מכך. ביום יום היה נורא כיף לא היה לחץ או מריבות והם לרוב לא הכינו את שעוריהם. בעיני כל החברים הייתי האמא הכי כפית והכי קולית שיש ,אצלי בבית כולם חגגו מחופש כללי. היום הבנים גדלו ואפילו אחד סיים צבא והשני עוד שנה מסיים,משפט אחד שגור בפיהם,אמא את לא לחצת מספיק וויתרת לנו והיום אנחנו מצטערים שלא למדנו.....(מספיק)יש להם כעס שלא העמדתי את הלימודים לפני הכל. נכון שאם הייתי לוחצת הייתי מאבדת את היחסים הטובים שהיו לנו בגיל ההתבגרות ,אבל זה מה שהם רואים היום. בל,מקווה שעזרתי לך לראות גם את הצד השני.
 
סיפור אחר...

כשהייתי ילדה, נדרשנו בהחלט ללמוד ולהכין שיעורים, אבל לא היה לחץ. ההורים היו ממש בסדר עם זה. הייתה רק דרישה אחת: שתעשי את הטוב ביותר שאת מסוגלת. נראה לי הוגן וזו דרישה שיש לי גם מהילדים שלי, בגדול. יש לי אח, צעיר ממני בשנתיים, שבא בטענות קשות להורי - לא בשנות ההתבגרות, אלא אחר כך, בשנות השלושים לחייו - הלחצתם אותנו הרבה יותר מדי, הדרישה הזו שנעשה את הטוב ביותר שאנחנו יכולים הייתה לא הוגנת ולחצנית מדי. לכי תביני. אנשים שונים מקבלים את הדברים בצורה שונה. יש לי חבר טוב, בחור מוכשר ומוצלח, בעל מקצוע מבוקש ודי "אקסלוסיבי" מבחינת דרישותיו, שבקושי מסויים עמד במטלות בית הספר התיכון ואפילו שקל לעזוב את הלימודים בשלב כלשהו. ההורים שלו קבלו את העניין בלי לחץ, ובסופו של דבר - הנה ההצלחה, גם האקדמית וגם המעשית. בשורה התחתונה אני עם יעל. לא להכין את השיעורים במקום הילד. אבל בהחלט לדאוג שהם ייעשו, לפחות אצל ילד קטן. אצל ילדים גדולים יותר זה סיפור אחר באמת. זה שהשיעורים הם לא כיפיים, זה לא חידוש גדול. חבל אבל ככה זה. ואני מאד נגד מתנות בתמורה ללימודים, באופן עקרוני. אני לא מצפה שיתנו לי מתנה על כך שאני ממלאה את המטלות המוטלות עלי ואני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו לחשוב שהם יקבלו מתנות בתמורה לעמידה במטלות המוטלות עליהם. ומה לעשות ששיעורים זו מטלה שמוטלת על ילדים?
 

yanivca

New member
ונגיעה מהצד השני

אז ככה: אצלנו בבית בכלל לא הוזכרה המילה "שיעורים", והיה חופש בחירה גדול והיה ממש נחמד. האמת היא, שהמצב היה כזה גם אצל כל אחד מחבריי. בכל אופן, ההורים שלי (ובשלב קצת יותר מאוחר - רק אמא שלי) מעולם לא לחצו עלי לעשות שיעורים, ואני מבחינתי עשיתי פשוט עשיתי שיעורים (אני מדבר על תקופת היסודי. בתקופות יותר מאוחרות - של החטיבה והתיכון - עשיתי שיעורים רק במקצועות שאהבתי או שידעתי שהם חשובים, כמו מתמטיקה ומחשבים, ובמקצועות אחרים, כמו תנ"ך למשל, או שהעתקתי בהפסקה, או שממש עשיתי את השיעורים בהפסקה או במהלך השיעור). אני לא יודע למה, אבל תמיד תמיד הגעתי עם שיעורים לכיתה, ואפילו הכנתי את חלקם בבית, למרות שנראה כאילו להורים שלי לא אכפת מה אני עושה. נראה כאילו פשוט הבנתי מה חשיבותם של שיעורים (או שפשוט לא רציתי לאכזב את המורים). ככה זה, אפשר לטפל בנושא באלף ואחת דרכים, אך השאלה היא איך ילדתך תתמודד עם כל דרל ודרך. בקשר ל"עשיית שיעורים בכפיה" - זה אמנם אופציה שנשמעת לא בריאה כל-כך, אך לדעתי כדי לפתח משמעת לגבי דבר מסוים, תמיד צריך בהתחלה "לכפות" אותו, עד שהוא נהפך להרגל. כמו דיאטה.
 
../images/Emo28.gif

אני מורה בכתות הצעירות מנסיון שלי כל העסקאות הללו לא עובדות הן בבחינת לקחת תרופה לסימפטום ולתת הרגשה למבוגרים והמורה בכלל שחושבים -מרגישים שחייבם לטפל ולעשות משהו בנידון אני לא מכירה את המצב מקרוב ובכל מקרה הייתי מנסה רעיונות קצת יותר יצירתיים או מקוריים אם את מעונינת אפשר להמשיך אני מאוד זהירה זה הכל ברשותך
 
למעלה