טוב, זה מציף אותי

ToryMaster

New member
טוב, זה מציף אותי

ניסיתי להימנע מלכתוב כאן, כי אני נוטה להרגיש מאוד לא פרודקטיבית פה, אני פשוט צריכה לנקות. בומים מעל הראש, מסוקים שמטיילים פה כל הזמן ואזעקות מכרמיאל, כמה אני יכולה? אני מתה לצאת מפה, משתגעת להתרחק ולשמור על עצמי, להרגיש בטוחה ושלמה ורגועה. לא יכולה לישון, לא יכולה לתפקד, לא יכולה לחשוב, בקושי להתקלח הצלחתי. אני מרגישה שאני קורסת, מבפנים. בלי החבר, בלי חברים [כי כולם ברחו, ואלה שלא גרים ממילא רחוק ואין לי איך להגיע בימים טרופים אלו], בלי שפיות. הבדידות אוכלת אותי מבפנים, אחרי המון זמ ןשלא הרגשתי אותה ככה. התרגלתי לאנשים, ועכשיו הם לא סביבי. נאחס, זו המילה היחידה להגדיר את מה שיש בפנים כרגע
. [אה, ואני דואגת לשלי, אבל מנסה להכחיש]
 

olsen cool

New member
../images/Emo24.gif

את לא יכולה לצאת משם או משהו?אני ממש מבינה אותך,זה נורא,אנחנו עזבנו את חיפה כבר ביום ראשון כי אנחנו בקומה עליונה וצריך לרדת איזה 6 או 7 קומות בשביל להגיע למקלט למטה שגם ככה הוא בקושי מקלט,כבר הפך להיות מחסן.
 

ToryMaster

New member
ועוד ../images/Emo4.gif

אין שום הסבר למה אלוהים לא נותן לנו להיפגש כבר שבועיים כמעט, כשאין שום דבר ממשי שמונע את זה.
 
למעלה