טוב יש לי שאלה

[חי יחידה]

טוב יש לי שאלה ../images/Emo9.gif../images/Emo101.gif

וזה מזכיר לי עכשו כשאני חולה פתאום זוכרת איך שתמיד אני דואגת לעצמי ולא נותנת שידאגו לי, כשהייתי נשואה הוא הפריע יותר מאשר עזר ואני תפקדתי עד שנפלתי על המיטה .. אחר כך נשארתי שוב אני והילדים תמיד לבד בימים קשים במיוחד של חם היה בא אבי היקר להגיד לילדים או להחזיר מהגן.. עכשו הילדים כבר גדולים ואתמול נורא עזר לי שהם הגיעו לבד הביתה, בהמשך גיליתי שיש לי "רגיעון" מיוחד משלי הוא בא פינק חיבק עזר ואפילו מרח אותי בתרופות סבתא מיוחדות והעיקר שהיה בהם חומר אחר מיוחד... איך אצלכם זה כשאתם חולים?

 

[חי יחידה]

להגיד=להגיש

 

[יונה לבנה 1]

הרבה בריאות חי

כשאני חולה אני עצובה אני חרדה ובעיקר בודדה כשהילדים היו בבית הם מלאו תפקיד של אמא ,שמרו על הקטנה ודאגו לכל הצרכים הבסיסיים ,בן זוגי כמו מאדימי טבעי שאל אם להביא כדור אקמול או אולי כוס תה,מעבר לזה נהג לפנות את חדרי בכדי שיהיה לי שקט (בעיקר לו)ואני בהתפוצצות גדולה נכנסתי עמוק יותר לכרית והתבודדתי בכאב עם הבדידות. המצבים הרגשיים היו שוליים ולא מובנים בעיניו,הכי חשוב זה הפיזיות הגשמיות והרציונל.

 

[חי יחידה]

../images/Emo51.gif יונה

פשוט אני עדין המומה פעם ראשונה שאני חולה ובן הזוג יודע מה לעשות רוצה לעשות ואפילו עושה ואני מחייכת עם כל הכאב ..זה היה הכי מיוחד פעם ראשונה שאהבתי להיות חולה

 

[azaria]

דווקא זו אחת הבאסות שלי בלהיות חולה

ההתרוצצות הזו סביבי וההטרחה שכולם מוטרחים בגללי. ומה עוד שכשאני חולה אז בסך הכל לא בא לי כל כך לעשות דברים. הכל קצת יותר איטי וכבד. זה הכל. אני לא חצי גוסס במיטה, אלא מסתובב בבית ויכול בקלות לדאוג לעצמי. אם מתחשק לי כוס תה אני אכין לעצמי, מה הבעיה? למה צריך להביא לי אקמול? זה בסך הכל בארון בחדר אמבטיה, בערך שלוש וחצי מטר ממני. רק פעם אחת, דווקא די בתחילת הקשר, הייתי חולה ומשום מה כמעט איבדתי הכרה לחלקיק שניה. סחרחורת ואיבוד שליטה על הגוף. מזל שעמדתי ליד פינת החדר, אז נפלתי כנגד הפינה ונזלתי לי לרצפה. קרן אומרת שנראיתי לבן יותר מן הקיר. אז כן נתתי שתעזור לי להגיע למיטה ושתביא לי ושתעשה לי וכל זה. אבל שנאתי את זה. גבר מאצ'ו? ממש לא אני. אבל אולי באיזו פינה חשוכה בסוף התת הכרה, קצת.

 

[חי יחידה]

זה בדיוק הענין

אני לא נופלת אל המיטה אלא אם כן אני באמת נופלת לא אהבתי אף פעם ש"יעשו לי טובות" יקרקרו ויעזרו מסתדרת והסתדרתי לבד תמיד ובמקרה דומה שהיה לי עם בן זוג אחר הוא פשוט היה לידי יומיים ו"לא ידע" מה עושים..???. מה עושיםםםםם כולה קוצי מוצי כמה מילים טובות חיוך אחד רחב ותאמין לי שהפעם אני חולה מחוייכת וזה כבר מוריד מכל הכאבים וההרגשה הרעה.. מותר קצת לפעמים להתפנק במיוחד אם מרגיש נוח עם הבן זוג

 

[יונה לבנה 1]

חי

רווח לא בריא

אני בטוחה שגבר רגיש בזמן מחלה בהחלט רגיש גם בבריאות,אך זה בהחלט רבן בוחן מעניין וטוב.....בהצלחה

 

[מיקימאוס43]

בוקר חי עצוב -שמח

מאחלת שתחלימי ותקבלי פינוקים מבן זוגך בכל מצב. עצוב לקרוא מה שיונה ואת כתבתם.כל כך מפחיד אותי להיות חולה, חוסר האונים והבדידות נוראות הן. אבל הכי אני חושבת כשאני חולה זה על ילדי , מי ידאג להם? יש מספיק אוכל? צריך לעשות קניות שלא יחסר להם דבר וכו' וניקיון הבית כשאני חולה גם מטריד אותי .בקיצור להיות בודד וחולה =קטסטרופה. לחיות עם בן זוג אגואיסט ולהיות חולים =בעעעעע.

 

[חי יחידה]

../images/Emo51.gif מיקי

 

[*יערית]

התפנקות...

קראת את תשובתי מהשלם את המשפט של אתמול? מה לא הספקתי לעשות בפרק א' שלי? אז לא הספקתי להתפנק..יותר נכון לא הרשיתי לעצמי מכיוון שלא היה לי גב או כתף להישען עליה, אז כשאני ממש אבל ממש הייתי כבר חולה...הוא היה אומר לי תהיי בריאה והשד לא מי יודע מה...את כולה חולה ואת ג'דאית אף אחד לא יכול עלייך,הייתי קוברת את עצמי בכרית ובוכה...הוא אכן הכין כוס תה או מביא לי כדור, אבל היה מאבד את הרגליים והידיים בבית וכך עם הילדים ושואל יותר מידיי שאלות כך שמנוחה לא ממש היתה לי, תמיד קמתי על רגליי באפיסת כוחות נהגתי כרגיל. כשהוא היה חולה....מה אומר לך..מסכן..קירקרתי סביבו, לא נתתי לו שנייה לקום מהמיטה,ויחס כזה לא קיבלתי ממנו . היום ...היום כשאני רק טיפה מצוננת הקסם שלי דואג לי כאילו אני חולה מאוד....אני פתאום מרגישה שאם אני העצום את העיניים ויישען מעט לאחור אנילא אצנח על הריצפה..יש שם ידיים חזקות שיאחזו בי,יש שם

גדול שמבין ,כלל לא מנצלת את העובדה הזו אבל ההרגשה ניפלאה..גם בימים אלו אני לא חשה בטוב אבל עדיין מתפקדת כאילו שום דבר לא עובר עלי...והדאגה שלו מעבר לדאגות הגדולות שיש עליו לעולם לא פוסחות מעלי, זה מדהים...וזה משהו שאני מוקירה יום יום

תרגישי טוב מתוקה,שמחה שיש שם מישהו עבורך, מקווה שעם הטיפול והחום שהוא מרעיף עליך תחלימי מהר יותר

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo24.gifכף שיש מי שיפנק.

ואני רוצה לומר לכם שכששברתי את זרוע ימין שלי ובאמת זה חוסר אונים בעיקר בשבועיים הראשונים ילדי היו הגיבורים והמפנקים.ומי שלא ראה את הנכונות שלהם והתפקוד לא ראה ילדים חמודים ומסורים כמותם. וזה היה הזמן שלי לטפוח לעצמי על הכתף ולומר לעצמי יישר כוח על החינוך שלהם

 

[חי יחידה]

כן אתמול הבנים שלי

שטפו כלים שעה שעה חמש כוסות חמש צלחות הם דיברו ולחשו ופעלו ואני הקשבתי וכל כך נהנתי אפילו כוס לא שברו כמוני חחחחחח טוב אחרי זה התאוששתי והם שכחו קצת שאמא חולה והמשיכו לבקש לקטר ולצעוק "אמא תגידי לו".. אלה החיים

 

[חי יחידה]

גם אני לא- תמיד יש פעם ראשונה../images/Emo8.gif

ואם הייתי עובדת תאמיני לי שהייתי גם שם היום למרות הכל

 

[gila411]

אתמול נוכחתי לדעת

שהוא באמת דואג לי, אתמול בערב חתכתי את עצמי בטעות עם הסכין,חתך עמוק ודיממתי הרבה,הרגשתי שאני הולכת להתעלף התקשרתי אליו הוא היה בדרך מהעבודה, התקשר כל 10 דקות לראות מה שלומי ופקד עליי לשכב ולא לעשות כלום כשהגיע הביתה הוא ראה את החתך- התגובה הראשונה שלו הייתה שהוא נגעל מזה והרגשתי שהוא הולך להקיא המחשבה הראשונה שהייתה לי זה אם כך הוא מגיב לחתך איך הוא יגיב כשאני אהיה עם צירים? ואז בנחישות הוא שכנע אותי ללכת לראות רופא ומשם הוא בא איתי למיון והיה איתי כשתפרו לי את היד (אפילו שהוא לא היה מסוגל להסתכל על זה) בדרך חזרה הודיתי לו על זה שהוא היה איתי

 

[gila411]

זה היה אמור להיות בשרשור

של השאלה על איך בן הזוג מתייחס כשחולים

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

אמאל'ה, גילה....../images/Emo5.gif אני מקווה ש...

שאת בסדר כבר עכשיו. לא נעים. ואני שמחה שזכית ליחס הולם ונעים ואיכפתי. כך צריך להיות בין בני-זוג.

 

[חי יחידה]

../images/Emo13.gif כל הכבוד לו שהיה לצידך

יו באמת מה יהיה עם צירים? חחחחח

 

[הפרי האסור 2003]

כשאני חולה

אני מפנקת את בן הזוג