טוב, כבר אי אפשר לפרסם כאלה
- פותח הנושא noosh
- פורסם בתאריך
noosh!
גם את, כמו טורי, נסי לענות לי איך אפשר לעודד ולעזור כשלא יודעים מה קורה? זה גם קצת עומד בסתירה לשקט שאת מבקשת... מה את מחשיבה כתמיכה נפשית? מה נמאס לך? מה את לא יכולה יותר? אני לא יודעת - אולי אני ממש מדברת לא לעניין, אבל באמת כנראה אני תופסת את המושג "תמיכה" כמשהו יותר אמיתי ורציני מאשר חיבוקים וירטואליים נבובים בלי לדעת מה הנושא אפילו. אני באמת רוצה לדעת אם זה עוזר למישהו שם אם אומרים דברים כמו "את תהיי עצובה, את נהדרת, אני אוהבת אותך" כשהמילים הללו יושבות על ריק?! אם כן - אולי באמת אני לא במקום הנכון. [וסליחה שתפסתי טרמפ על ההודעה שלך - אבל גם זו של טורי לוקה באותו סימפום והתחברו לי שני דברים ביחד] את בהחלט רשאית לא להתייחס.
גם את, כמו טורי, נסי לענות לי איך אפשר לעודד ולעזור כשלא יודעים מה קורה? זה גם קצת עומד בסתירה לשקט שאת מבקשת... מה את מחשיבה כתמיכה נפשית? מה נמאס לך? מה את לא יכולה יותר? אני לא יודעת - אולי אני ממש מדברת לא לעניין, אבל באמת כנראה אני תופסת את המושג "תמיכה" כמשהו יותר אמיתי ורציני מאשר חיבוקים וירטואליים נבובים בלי לדעת מה הנושא אפילו. אני באמת רוצה לדעת אם זה עוזר למישהו שם אם אומרים דברים כמו "את תהיי עצובה, את נהדרת, אני אוהבת אותך" כשהמילים הללו יושבות על ריק?! אם כן - אולי באמת אני לא במקום הנכון. [וסליחה שתפסתי טרמפ על ההודעה שלך - אבל גם זו של טורי לוקה באותו סימפום והתחברו לי שני דברים ביחד] את בהחלט רשאית לא להתייחס.
לא, אני אתייחס...
ואת צודקת פשוט לא היה לי כוח להתחיל לכתוב את הכל אתמול יש לי יותר מדי מתח במעט מדי זמן לעכל אותו גם הגיוס הקרוב (עוד 17) ימים, שנוחת עליי 8 ימים אחרי המועד ב' במתמטיקה, ושבועיים אחרי המסיבת סיום, בלי לתת לי הזדמנות בכלל לעכל שסיימתי, שזהו - נגמר, סיימתי תקופה של 12 שנה, ומכאן יתחילו ניתוקים. אני לא אחת שמתמודדת טוב עם פרידות, ואני צריכה זמן לעכל כאלה דברים. ואין לי זמן, אני ישר נזרקת למסגרת אחרת, הרבה הרבה יותר נוקשה וגם המסיבת סיום הזאת, שמתישה אותי פיזית ונפשית, עם כל אלפי החזרות והכנות התפאורה. וכבר מאוחר מדי לצאת, והאמת היא שאני לא ממש רוצה לצאת, כי אני יודעת שאח"כ אני אתחרט על זה. זו הנגיעה האחרונה שלי במשהו שקשור לבי"ס, אני יודעת שאח"כ אני אתגעגע לזה, אבל בינתיים זה קשה ומתיש והמעבר-דירה הזה הלחיץ את כל הבית שלי סתם. אמא שלי נוטה לנפח דברים ולהפוך כל דבר למלחיץ, אז היא לחוצה ורבה עם כל העולם ואחותו, ואמנם אני לא לחוצה מזה, אבל אני קולטת את כל המתחים שיש וזה משפיע גם עליי, וזה קשה לי. ורבתי אתמול עם ההורים שלי, הם טוענים שאינ אגואיסטית ולא עוזרת ולא תורמת, אז אמרתי שזה נכון, אבל אין לי זמן ואין להם מושג מה עובר עליי, אז הם אמרו לי שאני גם לא משתפת אותם בכלום, ולכן אני עוד יותר פוגעת. ואני לא חושבת שאינ לא משתפת אותם בכלום. אוקיי, את החברות שלי אני משתפת יותר, אני לא כ"כ פתוחה עם ההורים שלי.. אבל כשהם שואלים אני עונה, ולפעמים אינ מספרת לבד. אבא שלי טוען שלא, ושאני פוגעת, ואני לא מסכימה אבל זה בכל זאת קשה לי. ולא משנה מה אינ אומרת, וכמה אינ מנסה לדבר איתם על זה שקשה לי עכשיו, זה לא עוזר, כי איכשהו הם יטו את זה ככה שאני אשמה שאני לא מספרת שקשה לי, או שאני לא עוזרת אפילו טיפה (זה לא ממש נכון, אבל שיהיה), או לא משנה - הם יסטו מהנושא ואני אצא רעה. ולא, שיחה לא תעזור איתם, כבר אמרתי להם את כל זה זה פשוט יותר מדי דברים, אני רק רוצה לבלות כמה שיותר לפני הגיוס, אני מרגישה שאין לי זמן ואני רוצה לנצל את המעט שיש לי... אז אתמול היה לי יום קשה ומתיש ומלא בריבים, ובסופו כבר לא היה לי כוח לכלום, בטח שלא לכתוב את כל זה הנה, גללתי בפנייך את כל הבעיות, מקווה שזה לא לקוני מדי
ואת צודקת פשוט לא היה לי כוח להתחיל לכתוב את הכל אתמול יש לי יותר מדי מתח במעט מדי זמן לעכל אותו גם הגיוס הקרוב (עוד 17) ימים, שנוחת עליי 8 ימים אחרי המועד ב' במתמטיקה, ושבועיים אחרי המסיבת סיום, בלי לתת לי הזדמנות בכלל לעכל שסיימתי, שזהו - נגמר, סיימתי תקופה של 12 שנה, ומכאן יתחילו ניתוקים. אני לא אחת שמתמודדת טוב עם פרידות, ואני צריכה זמן לעכל כאלה דברים. ואין לי זמן, אני ישר נזרקת למסגרת אחרת, הרבה הרבה יותר נוקשה וגם המסיבת סיום הזאת, שמתישה אותי פיזית ונפשית, עם כל אלפי החזרות והכנות התפאורה. וכבר מאוחר מדי לצאת, והאמת היא שאני לא ממש רוצה לצאת, כי אני יודעת שאח"כ אני אתחרט על זה. זו הנגיעה האחרונה שלי במשהו שקשור לבי"ס, אני יודעת שאח"כ אני אתגעגע לזה, אבל בינתיים זה קשה ומתיש והמעבר-דירה הזה הלחיץ את כל הבית שלי סתם. אמא שלי נוטה לנפח דברים ולהפוך כל דבר למלחיץ, אז היא לחוצה ורבה עם כל העולם ואחותו, ואמנם אני לא לחוצה מזה, אבל אני קולטת את כל המתחים שיש וזה משפיע גם עליי, וזה קשה לי. ורבתי אתמול עם ההורים שלי, הם טוענים שאינ אגואיסטית ולא עוזרת ולא תורמת, אז אמרתי שזה נכון, אבל אין לי זמן ואין להם מושג מה עובר עליי, אז הם אמרו לי שאני גם לא משתפת אותם בכלום, ולכן אני עוד יותר פוגעת. ואני לא חושבת שאינ לא משתפת אותם בכלום. אוקיי, את החברות שלי אני משתפת יותר, אני לא כ"כ פתוחה עם ההורים שלי.. אבל כשהם שואלים אני עונה, ולפעמים אינ מספרת לבד. אבא שלי טוען שלא, ושאני פוגעת, ואני לא מסכימה אבל זה בכל זאת קשה לי. ולא משנה מה אינ אומרת, וכמה אינ מנסה לדבר איתם על זה שקשה לי עכשיו, זה לא עוזר, כי איכשהו הם יטו את זה ככה שאני אשמה שאני לא מספרת שקשה לי, או שאני לא עוזרת אפילו טיפה (זה לא ממש נכון, אבל שיהיה), או לא משנה - הם יסטו מהנושא ואני אצא רעה. ולא, שיחה לא תעזור איתם, כבר אמרתי להם את כל זה זה פשוט יותר מדי דברים, אני רק רוצה לבלות כמה שיותר לפני הגיוס, אני מרגישה שאין לי זמן ואני רוצה לנצל את המעט שיש לי... אז אתמול היה לי יום קשה ומתיש ומלא בריבים, ובסופו כבר לא היה לי כוח לכלום, בטח שלא לכתוב את כל זה הנה, גללתי בפנייך את כל הבעיות, מקווה שזה לא לקוני מדי
אני מבין אותך
המעברים האלו הם גרנדיוזים. בין אם לרעה ובין אם לטובה. גם לי הגיוס היה מעבר חד מתקופה שבה הייתי מוקף חברים וחברות לתקופה שבה במשך 23 שעות ביממה קובעים לי מה לעשות. גם אני ראיתי את הגיוס כמשהו עצום וכשינוי אדיר, וגם אותי זה הפחיד. את רוב האנשים זה מפחיד. גם המעבר החוצה, מהצבא אל האזרחות, הפחיד אותי. סבלתי המון, והפקתי המון לקחים. אני אשמח לדבר איתך באייסיקיו על זה אם את רוצה.
המעברים האלו הם גרנדיוזים. בין אם לרעה ובין אם לטובה. גם לי הגיוס היה מעבר חד מתקופה שבה הייתי מוקף חברים וחברות לתקופה שבה במשך 23 שעות ביממה קובעים לי מה לעשות. גם אני ראיתי את הגיוס כמשהו עצום וכשינוי אדיר, וגם אותי זה הפחיד. את רוב האנשים זה מפחיד. גם המעבר החוצה, מהצבא אל האזרחות, הפחיד אותי. סבלתי המון, והפקתי המון לקחים. אני אשמח לדבר איתך באייסיקיו על זה אם את רוצה.
או!
דברים כדורבנות. לפחות עכשיו אני יודעת על מה את מדברת. חשבתי בהתחלה לענות לך כמו אמא - אבל החלטתי שלא. 'יותר עדיף' לפנות אליך כבוגרת, או מישהי על סף היותה בוגרת. טענות כמו אלו של הוריך שאת לא משתפת אפשר לפתור בקלי קלות אם רק היית יודעת איך לנסח את עצמך טיפ-טיפה אחרת. הטריק הוא לספר עובדות וכמה שפחות להשליך אל תוכן רגשות. למשל - על כל הבלגן של מעבר הדירה במקום לחפש מי אשם בלחץ, מי עובד קשה ומי פרזיט - כל שצריך לעשות הוא לספר להם רשימה שלמה של כל מה שמוטל עליך לעשות - כשבסוף הרשימה את אומרת משהו על כך שאת עייפה, על כך שיש סביבך המון אנשים שמצפים ממך לכל מיני דברים [ושכמובן כל אחד חושב שהוא הכי חשוב!] - ושאת נקרעת בין הרצון שלך לזמן לעצמך לבין הרצון שלך להיות 'ילדה טובה' ולרצות את כולם. ככה פשוט. בלי להפנות אצבע מאשימה ובלי לקחת על עצמך את ההאשמות שמוטלות לכוון שלך. צייני עובדות, ספרי מהי הדילמה, ולבסוף הגידי מה היית רוצה: יותר זמן לעצמך לפני שאת מתחילה מסגרת מלחיצה אחרת. מ-ק-ס-י-מ-ו-ם יגידו לך שאין להם אפשרות 'לתת לך' יותר זמן שכזה ושאת צריכה להחליט איך את מנהלת את הזמן שלך... מה ששם אותך בכל מקרה במקום יותר שולט ופחות נקרע לגזרים. אם היית מביאה דוגמא למה אומרים לך ואיך את עונה, הייתי מצליחה לעזור לך באופן יותר נקודתי.
דברים כדורבנות. לפחות עכשיו אני יודעת על מה את מדברת. חשבתי בהתחלה לענות לך כמו אמא - אבל החלטתי שלא. 'יותר עדיף' לפנות אליך כבוגרת, או מישהי על סף היותה בוגרת. טענות כמו אלו של הוריך שאת לא משתפת אפשר לפתור בקלי קלות אם רק היית יודעת איך לנסח את עצמך טיפ-טיפה אחרת. הטריק הוא לספר עובדות וכמה שפחות להשליך אל תוכן רגשות. למשל - על כל הבלגן של מעבר הדירה במקום לחפש מי אשם בלחץ, מי עובד קשה ומי פרזיט - כל שצריך לעשות הוא לספר להם רשימה שלמה של כל מה שמוטל עליך לעשות - כשבסוף הרשימה את אומרת משהו על כך שאת עייפה, על כך שיש סביבך המון אנשים שמצפים ממך לכל מיני דברים [ושכמובן כל אחד חושב שהוא הכי חשוב!] - ושאת נקרעת בין הרצון שלך לזמן לעצמך לבין הרצון שלך להיות 'ילדה טובה' ולרצות את כולם. ככה פשוט. בלי להפנות אצבע מאשימה ובלי לקחת על עצמך את ההאשמות שמוטלות לכוון שלך. צייני עובדות, ספרי מהי הדילמה, ולבסוף הגידי מה היית רוצה: יותר זמן לעצמך לפני שאת מתחילה מסגרת מלחיצה אחרת. מ-ק-ס-י-מ-ו-ם יגידו לך שאין להם אפשרות 'לתת לך' יותר זמן שכזה ושאת צריכה להחליט איך את מנהלת את הזמן שלך... מה ששם אותך בכל מקרה במקום יותר שולט ופחות נקרע לגזרים. אם היית מביאה דוגמא למה אומרים לך ואיך את עונה, הייתי מצליחה לעזור לך באופן יותר נקודתי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.