טוב מחשבה קצת מוזרה

KingTino

New member
טוב מחשבה קצת מוזרה

לפעמים אני חושב למה אנחנו צרכים את הפורומים או את הקומונות , ולדון בכל מני נושאים מעניינים ולשבור ת'ראש הרי אם תגיד דיעה שלא תמצא חן בעיניי מישהו המון יעלבו ויקחו ללב, ויחפשו איפה האגו שלהם נפגע יש כאללה שיתחילו להגיד פגעת בי, יש כאללה יגידו לא כבדת את החברים, ויש כאללה אם היו חברים שלך ועזרו לך פעם, יגידו בגדת בנו, אז איפה הקייץ' פה אם אדם לא יכול להגיד את דעתו או לפלח משפט שלפעמים הוא מרגיז, בסדר התרגזתם, למה להעלב,ובכלל בפולטיקה מי קבע שכולנו אמורים להיות באיתה דיעה,ונסכים אחד עם השני, הרי אם לא היו בעיניין הזה חילוקי דיעות , לא היה בחירות ולא היו מפלגות, הנושא הזה מזה כמה ימים מעצבן אותי ומביא אותי להיות יותר ויותר אדיש כלפי החברים שלי, ובחוסר רגישות לענות להם בשיא הציניות ובשיא הזלזול, כי לא כבדו את דעתי כמו שאני מכבד את דעתם, האם לפעמים אנו מאבדים את העיניין של להתווכח בנט , בגלל שרוכשים לנו חברים מהנט, וזה המחיר שדעתך צריכה להיות שמורה לעצמך, ואסור לך להביע אותה???? לא ארצה להיות פופולרי, ובטח שלא פוליטיקלי קורקט. לא אנסה למצוא חן. לא אחסוך בביקורת. לא אתבייש לעורר פרובוקציות ולשחוט פרות קדושות. ולא אגיד שום דבר שאיני מאמין בו."
 

גידעון1

New member
תשובה

מבחינתי כל עוד הכותב יהיה מנומס,מתורבת ויכתוב דברים שלא תלושים מהמציאות הוא יכול לכתוב מה שבא לו.
 

THE WIZARD 55

New member
תינו הו תינו

מי כמוני יודעת את המחיר שאנחנו משלמים על כך שאנחנו מביעים את דיעותינו בפרט שהם מנוגדות לסביבה בה אתה נמצא. פעם מישהו אמר, שאם אתה לא יכול לשחות נגד הזרם, תשחה איתו זה לא משפט שמקובל עליי בכל מקרה..אני מעדיפה פשוט לשחות במקום אחר. אני אוהבת להרגיש חופשיה ובבית, להגיד כל מה שעולה על רוחי ומתי שעולה על רוחי, אני לא מסוגלת לחיות במסגרת, בה אצטרך להיות נחמדה ולשנות את דיעותיי רק בכדי למצוא חן בעיני אחרים. אני תמיד נותנת כבוד לאנשים, עד שנכנסים לי לורידים. ומנסים להכתיב לי מה לעשות ואתה כבר הספקת להכיר אותי ולדעת שאני לא אחת שנכנעת:) בקיצור אם הייתי מאזינה לאחרים, יכול להיות ולא הייתי מכירה מלאך אחד...
 

ינשוף4

New member
"רק דגים מתים שוחים עם הזרם"

משפט שנתקלתי בו, פעם, לפני שנים. ונכון. יותר קל "להתישר עם העדר". ולנושא- מעדיף להזהר, ולהמנע מפגיעות אישיות (ובכל מקרה, "מריבה וירטואלית זה קצת ילדותי...). אבל מי שלא מכבד את זכותי לדעה משלי- לא ראוי שאתיחס, בכלל, לדעתו עלי. (ונכון. גם על זה כבר נאמר שיש בכך משום התנשאות...). מה שכן- עם בקורת בנושאים דתיים (ואני לא דתי)- מעדיף להזהר. בהתאם לקהל השומעים. לגבי החלק שאמונתו היא בנוסח "זה ראה וקדש", שלגביו אין מקום לשיקולי וטיעוני הגיון. וכל סטיה מהקו בו הוא מאמין היא בגדר איום או פגיעה (או כפירה). אז אתם- לא מציע את דעתי. אבל מי שישאל- עלול גם לקבל תשובה....
 
למעלה