טוב, משהו שפתוח לעצות לגבי הדמות

טוב, משהו שפתוח לעצות לגבי הדמות

בספר שלי (אתם קראתם את השיא של הקמצוציות ממנו) הגיבורה לא הכי מושלמת, היא עושה פשלות אחת אחרי השניה, הנימוסים שלה הם אבסורדים והיא בעלת התנהגות קצת קיצונית. חצי מהזמן היא עושה ובחצי האחר רק מדובר עליה, מה לעשות? לוקח זמן עד שהיא מוכיחה שהיא הגיבורה הראשית, זה בסדר? משהו מסריח. מה עושים כאשר הכתיבה מתחילה להיות יבשה וחסרת מוזה כזאת?
 
הגיבורה לא אמורה להיות מושלמת

אם היא כן הייתה כזאת, אני בטוח שכולנו היינו משתעממים מהר. התנהגות לא *מושלמת*, לא רק שהיא מציאותית יותר, היא גם משעשעת ומוסיפה חן לדמות. כמובן, אם את כותבת את זה כמו שצריך. כשהכתיבה מתחילה להיות "יבשה וחסרת מוזה", לוקחים הפסקה של כמה ימים, קוראים את הסיפור שוב ומקווים לעלות על פרץ של השראה. השראה, מטבעה, היא טריקית וחמקמקית ובשום אופן אין אפשרות לאלץ אותה להתגלות. בפשטות, היא מתגלה כשהיא מתגלה ואף לא רגע מוקדם מדי. בהצלחה.
 

Boojie

New member
אני מנסה להבין למה את מתכוונת.

האם את מתכוונת שהתכוונת לכתוב את הגיבורה שלך אחרת, והיא "כתבה את עצמה" בצורה שונה מכפי שרצית? זה טוב מאד. זה אומר שלגיבורה שלך יש חיים משלה, מה שיעשה אותה הרבה יותר אמינה. ולטעמי, גיבורה שאינה כזו גיבורה זה דבר מוצלח מאד. לא הבנתי איך קשורה לכל זה השאלה על "כתיבה יבשה וחסרת מוזה", כי זה לא שמה שתיארת בהתחלה פירושו כתיבה יבשה וחסרת מוזה. האם את מרגישה שהתייבשת?
 
אני לא התיבשתי!

ולגבי הגיבורה שלי, אני כבר לא בטוחה כמה אני משתלטת אליה, אני יודעת את הנקודות ציון של הסיפור סוף/התחלה/אמצע/דברים שבאמצע ונותנת לשאר לזרום. לגבי המוזה: פשוט בזמן האחרון אני לא כותבת כמו שזאני כותבת בדר"כ, זה לוקח יותר זמן ומחשבה, לא הכי זורם. אני לא התיבשתי, אני פשוט כנראה צריכה לעשות מה שזה למעלה אמר. זה נראה לי ישפיע רק לטובה
 

באבט

New member
עצה מנסיוני האישי עם מחסומי כתיבה

על כל סוגיהם... אני מאוד אוהבת להסתכל בתמונות כדי לקבל מהן רעיונות, מרעיון לאיך אני מדמיינת שהדמות שלי תיראה ועד לסיטואציות שהיא עומדת מולן. זה נותן המון השראה להסתכל בתמונות שמזכירות מדע בדיוני (אפילו דברים אבסטרקטיים כמו גלקסיות וכו´) ולכתוב על זה. יש שם המון מטפורות וגם כמה דימויים. ועם בפנטזיה עסקינן, זה בדיוק אותו הדבר... מקווה שעזרתי.
 
טוב... זה חזר אלי!

התחלתי פרק שישי ועוד מעט יש לי איזה 100 עמודים (תופס מקום במחשב) מה שקורה איתי כפי שהוא קורה לך למעלה קורה לי לרוב לפני השינה (בול כשאני על סף הירדמות אז צצים כל הדברים ואני לא מוכנה לפספס אותם! אני ישר רושמת, לא משנה על מה, היד או על מחברת) בעיקרון זה קורה לי גם בדרך לבית ספר (המקום הזה כל כך מגעיל שרק בדרך אילו אני יכולה לדמיין, בזמן הלימודים אני חנוקה. בסוף גם את זה הוספתי לספר) מה שקשור לתונות מעניין, אני ינסה. תודה
 
למעלה