טוב נכנעתי - להלן קצת מידע על סיטאר
פשוט אף אחד כאן לא מדבר על זה אז אני חייב - הסיטאר הוא כלי פריטה הודי בעל כ-20 מיתרים (הכמות משתנה בהתאם לסגנון הנגן). הכלי הוא בן של כלי פריטה עתיק ביותר שנקרא וינה (VEENA) שהמסורת ההודית טוענת שהאלה סאראסוואטי ניגנה עליו. הסיטאר הוא כלי בעל צוואר עבה וארוך שמחולק לשני מפלסים. במפלס העליון, מעל הFRETS, יש כ-7 מיתרים שעליהם הנגן פורט. במפלס התחתון, מתחת לFRETS, יש כ13 מיתרים שהם מיתרים סימפתטיים, כלומר לא פורטים עליהם בכלל. תפקידם לרעוד כאשר התדר שאליו הם מכוונים מושמע. לפי המפלסים כבר הבנתם שהFRETS של הכלי הם מעיין גשרים קטנים ולא מחוברים לכלי כמו בגיטרה. ראש הכלי עשוי בדרך כלל מדלעת חצויה ועליו שני גשרים - האחד גבוה ועליו המיתרים מהמפלס העליון, השני נמוך ומכיל את המיתרים הסימפתטיים. המיתרים העליונים מכוונים בצורה הבאה - (במידה והכלי מכוון לדו#, כיוון מקובל) פה#, בס-דו#, בס-סול# נמוך, בס-דו# עוד יותר נמוך, סול#, דו# גבוה, דו# עוד יותר גבוה. בעצם חוץ ממיתר אחד כל השאר מכוונים לדו# או סול # (מרווח של קווינטה זכה), והפריטה על כל המיתרים מלבד הראשון היא ללא לחיצה על הFRETS. זה יוצר רקע מתמיד של קווינטה שמחסל כל אפשרות להרמוניה במוזיקה ומשאיר אותנו רק עם דבר אחד - המלודיה! המיתר פה# הוא זה שלוחצים עליו בFRETS כדי לנגן צלילים שונים (לעיתים ינגן הנגן גם על הבס אבל רק לעיתים רחוקות). המיתרים התחתונים מכוונים לפי הסולם שנקבע מראש על פי הראגאה - ומה זאת ראגאה? בהמשך נדבר על זה (כי גם אני עדין לא ממש ממש מבין) מקווה שזה עניין מישהו
פשוט אף אחד כאן לא מדבר על זה אז אני חייב - הסיטאר הוא כלי פריטה הודי בעל כ-20 מיתרים (הכמות משתנה בהתאם לסגנון הנגן). הכלי הוא בן של כלי פריטה עתיק ביותר שנקרא וינה (VEENA) שהמסורת ההודית טוענת שהאלה סאראסוואטי ניגנה עליו. הסיטאר הוא כלי בעל צוואר עבה וארוך שמחולק לשני מפלסים. במפלס העליון, מעל הFRETS, יש כ-7 מיתרים שעליהם הנגן פורט. במפלס התחתון, מתחת לFRETS, יש כ13 מיתרים שהם מיתרים סימפתטיים, כלומר לא פורטים עליהם בכלל. תפקידם לרעוד כאשר התדר שאליו הם מכוונים מושמע. לפי המפלסים כבר הבנתם שהFRETS של הכלי הם מעיין גשרים קטנים ולא מחוברים לכלי כמו בגיטרה. ראש הכלי עשוי בדרך כלל מדלעת חצויה ועליו שני גשרים - האחד גבוה ועליו המיתרים מהמפלס העליון, השני נמוך ומכיל את המיתרים הסימפתטיים. המיתרים העליונים מכוונים בצורה הבאה - (במידה והכלי מכוון לדו#, כיוון מקובל) פה#, בס-דו#, בס-סול# נמוך, בס-דו# עוד יותר נמוך, סול#, דו# גבוה, דו# עוד יותר גבוה. בעצם חוץ ממיתר אחד כל השאר מכוונים לדו# או סול # (מרווח של קווינטה זכה), והפריטה על כל המיתרים מלבד הראשון היא ללא לחיצה על הFRETS. זה יוצר רקע מתמיד של קווינטה שמחסל כל אפשרות להרמוניה במוזיקה ומשאיר אותנו רק עם דבר אחד - המלודיה! המיתר פה# הוא זה שלוחצים עליו בFRETS כדי לנגן צלילים שונים (לעיתים ינגן הנגן גם על הבס אבל רק לעיתים רחוקות). המיתרים התחתונים מכוונים לפי הסולם שנקבע מראש על פי הראגאה - ומה זאת ראגאה? בהמשך נדבר על זה (כי גם אני עדין לא ממש ממש מבין) מקווה שזה עניין מישהו