המלחמה הזו לא הייתה על החזרת חטופים
לפחות לא רק. זה נכון שאחרי המלחמה עסקת חילופי שבויים תתבצע בתנאים שיותר נוחים לישראל לבצע אותה. העולם איתנו להחזרת השבויים ללא תנאי, יש בידנו שבויים וגופות של חיזבאללה וחיזבאללה מספיק חלש וזקוק לסיבה להצדיק את כל ההרס שהביא על לבנון ועל-כן יוכל להסכים על חילוף בתנאים משופרים. אני חושב שאני יכול לסכם את הסיבות ללמה לטעמי המלחמה הזו מוצדקת תחת שתי כותרות: הרתעה ובחירה של זמן העימות. תחת הרתעה יושבים המון דברים - אבל רק שווה להזכיר שצד אחד של המטבע "איך מונעים מלחמה" (מה שבהחלט ראוי שיהיה מטרה אסטרטגית במדינת ישראל) זה הנכונות להילחם ולהילחם חזק. ישראל בשנים האחרונות לא הראתה שהיא מסוגלת לעשות זאת. רבים בתוכנו אבל בעיקר מחוץ לנו האמינו כי לא נעז לפתוח חזית שניה בנוסף לחזית הפלסטינית. רבים בתוכנו אבל בעיקר מחוץ לנו האמינו כי לא נעז להיכנס שוב קרקעית ללבנון. רבים מחוץ לנו סברו כי העובדה שראש הממשלה ושר הביטחון הם אזרחים, ושלפחות שר הביטחון הוא חסר ניסיון, זה אומר שאפשר לפגוע בנו. אי תגובה קשה כפי שביצענו (ולטעמי, ואני אומר זאת לא רק כחכמה בדיעבד היה ראוי לעשות מהלך קרקעי נרחב הרבה יותר מוקדם) היה לחתום על ההזמנה על עימות נוסף וקשה יותר בכל החזיתות. כאן גם שווה לומר, מבלי לעורר תיאוריות קונספירציה שאני כופר בהן, כי קביעת גבול מדינת ישראל באופן חד-צדדי נתפשים על-ידי הציבור בצד השני כחולשה, ועל-ידי מניהגות ארגוני הטרור כריתת הענף שעבורו הם מתקיימים. מכיוון שקביעת גבולנו המזרחי, או לפחות התבססות על קו שממנו כוחנו יהיה גדול הרבה יותר הן בשל התמיכה הבין-לאומית, הן בשל השיפור עמדות שיש בהגנה על קו גבול מוגדר, הן בשל ההסכמה הציבורית שתנבע מהגנה על קו כזה והן בשל להפסיק להיות מוחזקים בני-ערובה בפני התפישה המשיחית-גאולית הקיימת בתוכנו המונעת מאיתנו את הצד השני של מטבע מניעת המלחמה - מוכנות לפשרה מדינית. תחת בחירת זמן העימות עומדת ההבנה שהעימות הזה הוא בלתי נמנע, חיזבאללה הן בשל אידאולוגיה רדיקלית והן בשל הניסיון לשמר את צידוק קיומו היה חייב לפתוח בזמן כזה או אחר מאבק עם ישראל. איראן ששואפת להיות מעצמה אזורית ושוב הן בשל אידאולוגיה רדיקלית והן בשביל להשתיק מחאה מבית על המשטר תהיה מעוניינת בשלב כזה או אחר במאבק מול ישראל שישולב או ששלבו הראשון יהיה שימוש בסוכניהם על גבולנו הצפוני. כל זמן שהיינו נמנעים ממאבק בחיזבאללה היה מצבנו גרוע יותר והיינו מגיעים לעימות ההוא כשמולנו עומדים אולי נשקים להשמדה המונית בידיים של פעילי חיזבאללה בדרג בינוני או 30,000 רקטות כולל כאלו שאפשר לירות מכל מקום בלבנון וכלל לא משנה איפה יושבים. הניהול של המלחמה אולי לא הביא אותנו לסיטואציה הטובה ביותר מבחינה זו, אבל הוא לטעמי אכן הביא אותנו לסיטואציה טובה שממנה יהיה קל יותר לנהל ואולי, אינשאללה, למנוע את העימות הבא בגבולנו הצפוני. בהקשר הזה אני רק חייב לומר כי היה והפסקת האש מתמססת הטעות הכי גדולה שלנו תהיה להסס ולהיקלע למשחק שבו אנו נייחים ומחכים להפרות מצד חיזבאללה. יש לנו עוד עבודה לסיים שהפסקת האש מנעה מאיתנו (להביא את מערך הרקטות של חיזבאללה ולפגיעה אנושה) ובמידה והיא מתמססת אל לנו להסס. מאידך גיסא, היה וזה קורה אנו גם חייבים לקבל על עצמנו אסטרטגיית יציאה ברורה (למשל - מהלך כוחני מצפון לדרום עד ליציאה) ולא חלילה להידבק ולחשוש מה ייקרה אם נצא, את הלקח הזה אני מקווה שהפנמנו.
