טוב תורי לקטר
ארוך
זה פשוט בלתי אפשרי להיות אמא ללמוד ולעבוד וגם להצליח בכל הדברים האלו. אוף!!!!!!!!!
הורדתי את המשרה לחצי ואני מרוויחה עכשיו 4000 ש"ח בחודש כדי שיהיה לי זמן ללמוד יש עכשיו חופשת סימסטר ו??? כלום!!! חשבתי שבחופשת סימסטר אני אצליח להגיע 4 פעמים בשבוע לחדר כושר לקראת הסקי.אז חשבתי- עברו שבועיים הייתי פעם אחת. חשבתי שבחופשת סימסטר אוכל לכתוב שני מאמרים.אז חשבתי- היה לי יום אחד לעבוד על זה בשבועיים האחרונים. כתבתי שליש מאמר אחד (על בסיס עבודה שכבר קיימת את השני צריך לכתוב ex nihilo) מתן כל הזמן חולה. אני חולה בעלי חולה. אי אפשר ככה יותר! בשבועיים האלו הצלחתי לבדוק מבחנים של קורס אחד ולעבוד קצת בפרויקט.זהו! אז היום עזבתי את הארכיון באמצע לקחת את מתן החולה מהמטפלת. מחר הוא בטח עוד יהיה חולה וביום חמישי המטפלת נוסעת ליום חופש בחרמון בקיצור הלך עוד שבוע.ועוד שבועיים חוזרים ללימודים ואז יהיה עוד פחות זמן מעכשיו. זה פשוט לא הגיוני!
מה, דוקטורט זה רק לעשירים? או לאנשים בלי ילדים? מה אני צריכה לעשות עכשיו לעזוב את הלימודים ולהתחיל לחפש עבודה? כל הזמן אני מקבלת מחמאות מהסגל באוניברסיטה, יש כמה וכמה מרצים חשובים שחושבים שמקומי שם, אבל לתלמידי שלב א אין אף מלגה, כלום! ואני גם לא אשיג שום מלגה אם אני לא אכתוב הצעת מחקר טובה, ואם אני לא אפרסם מאמרים... ואני שואלת מתי בדיוק??? בקיצור אני שבוזה לגמרי
סליחה על ההתבכניות אבל לפעמים אני שואלת את עצמי אם עשיתי את הדבר הנכון. אולי זה לא היה הדבר הנכון לעשות ילד. אולי אי אפשר להיות גם אישה גם אמא וגם אשת קריירה. אולי הייתי צריכה לחכות לסוף הדוקטורט ולהספק בילד אחד או שניים. כי אני לא רואה איך אני עושה את הדוקטורט הזה ככה.
זה פשוט בלתי אפשרי להיות אמא ללמוד ולעבוד וגם להצליח בכל הדברים האלו. אוף!!!!!!!!!
