טוב

[קילו זיתים]

טוב

אז שנת שירות זה אחלה, תורם בלה בלה בלה... יש פה מישהו שמהצד השני? יענו מישהו שלא היה מרוצה מהשנת שירות שלו? אני פשוט בהתלבטות- על כרגע, ואני מעוניין מאוד לשמוע גם את הדעה ההפוכה. לא סיבות למה לא (התגייסות מאוחרת וכל זה) אלא כאלה שהיו בשנת שרות שיגידו מה הם לא אהבו שם, ומה היה רע בזה. רצוי כאלה שגם הגיעו כבר לצבא, שיגידו איך זה לשרת עם כאלה שקטנים ממך בשנה, איך זה כשכל החברים שלך כבר שנה פלוס בצבא, ואתה רק טירון? ובכלל, איך זה כשכל החבר'ה יוצאים שישי שבת הביתה וכולם כמובן מדברים על הצבא, ורק לך אין מה להגיד בנושא? אשמח מאוד לקבל תשובות.

 

[SeanZoR]

הייתי גם מעוניין לשמוע...

 

[קריפטון היבוסי]

לא נגד, אבל כבר לא שם!

אהלן, קוראים לי ליאור ואני x ש"ש, הייתי מדריך טיולים ברשות שמורות הטבע במצפה רמון, אני מאוד ממליץ ללכת על ש"ש אבל שתדעו שלפעמים לא ממש מסתדרים עם האנשים וזה גורם לסבל רב, אני לא מתכוון לאנשים רעים, אני הייתי עם עוד בן ו5 בנות והבנות היו פשוט קרות ולא סימפטיות.

 

[hadasbaril]

זה קשה לפעמים

לא רק בגלל שכולם התגיסו אלא בעיקר כי צריך להתסגל למצב חדש- לא רואה את החברות שלי כול יום אלא פעם בכמה חודשים(כי היא גם בשנת שירות או בקרבי). צריך ללמוד לנהל שיחות נפש בעזרת הפלאפון תוך פחד תמיד שהמחשבון בסוף החודש(או לנסוע לבקר גם אם זה פגישה של חצי שעה). גם להיפרד מההורים ולצאת לשבוע בנגב בלי פלאפון זה קשה(מקרה ספציפי של מכינות).שלא נדבר במקרים מסוימםי על להישאר שבת בלי ביקור מאמא. גם הקבוצה זה לא תמיד מושלם. חשוב לזכור שתמיד יש משבר אמצע\חנוכה ומשברים קטנים.זה חלק מהקושי לעבור בתנאי פנימיה.אבל למרות הכול אני שמחה שעשיתי את זה. כי בסופו של דבר די התרגלתי לנחשון ולחיים ביחד ואני לא מצטערת. כי המטרה היתה להכיר אנשים שונים ממני וזה מה שקורה גם בגלל שאני חולקת איתן מקלחת.וגם בגלל המטרה "עולם גדול וטוב אבנה לך"(שיר לשירה).

 

[TGTF]

מעניין לפגוש אותך פה

גרונצ'י

מה שלומך, ישבן מדבר מסוכר שלי? *כל הנאמר בהודעה הזו, הוא לא באמת נכתב פה*

 

[נ ו ם]

יש המון קשיים

(התגובה הזאת מאד לא מראה איך זה ש"ש כי ביקשת רק את הקשיים וזה צד אחד) קומונה זה ממש קשה. זה לא אנשים ובהרבה מקרים הם מאד שונים ממך. זה לא סתם לגור עם שותפים בדירה, זה הרבה יותר כי עם הקומונה אתה לא רק גר, אתה גם חי איתם. אתה עובד יחד איתם. 24\7. "אתה חי בפחד מתמיד" שמישהו יגלה ששכחת לנעול כשיצאת אחרון, שהשארת את החלב בחוץ, שלא כיבית את התנור או ששכחת את האלמניה. נכנסים לחיים זה של זה לטוב ולרע. קשה המרחק מהבית, מחיי הקודמים. קשה שחבר שלי נפרד ממני כי נמאס לו לראות אותי פעם ב-3 שבועות, כשבין לבין בקושי יש לי זמן לשיחה היומית בטלפון. קשה שלוקח זמן להבין באמת את העבודה ולהתחבר למקומות שאתה עובד בהם. העבודה נורא אינטנסיבית. קשה שאתה מת מעייפות אבל לא יכול ללכת לישון כי יש לך לסיים לעבוד על השתלמות ב-4 בבוקר. קשה שאתה שואל את עצמך מה אתה בעצם עושה פה. לפעמים אתה כן מוצא את התשובה, למשל בחיבוק של ממישהו אחרי 4 ימי טיול שהדרכת אותו וכאלה דברים. אבל התשובה לא נמצאת תמיד בעבודה היומיומית. קשה שיש עליך המון אחריות של "איש חינוך" כביכול ואני אומרת לעצמי שאני בסך הכל ילדה וזה גדול עלי. הקטע של להתגייס שנה אחרי לא כ"כ מפריע לי כי רוב החברים שלי עושים ש"ש בכלמיני מקומות וגם יש לי הרבה חברים מהש"ש שיתגייסו באותו זמן שאני.

 

[האחים וויזלי]

שכחתי כבר מאייקון ה ../images/Emo9.gif

מה הכוונה "זה לא אנשים" בקומונה? נראה לי שאם אתם באתם לשרת את אותו נושא, מן הסתם יש יותר סיכוי שתתחברו. הקטע של לשכוח את החלב ולסגור את הדלת זה דבר שנראה לי די ברור כשאתה חי עם אנשים, גם היום, אם אני אשאיר את החלב בחוץ או לא אנעל את הדלת, אמא תכעס עלי מאוד. מרחק מהבית ומחיים קודמים קיים גם בצבא, וזה אחד הקשיים האמיתיים שנראה לי.. עבודה אינטנסיבית- נשמע די מאתגר. לי זה נשמע שנה של כיף ותרומה, להיות כמה אנשים בגיל שלי ופשוט לתרום בכיף

איש חינוך- לא לדאוג, עם הרמה של מערכת החינוך, אנחנו נוכל רק לשפר את הילדים (סתם, מת על מערכת החינוך שלנו) זה רק אני או שצריכים שרשור היכרות?

 

[נ ו ם]

כמו שאמרתי הצגתי רק את הקשיים

כי זה מה שהוא ביקש. ברור שאני רואה גם את הצד השני (שכתבת). התכונתי "זה לא אנשים שבחרת". ברור שאנחנו מתחברים זה לא קשור לזה שאנחנו שונים. שאתה נמצא עם אנשים כל כך הרבה אין לך ברירה אחרת מלבד להתחבר איתם. היכרות? אני נעם ממושב כחל ש"ש בגרעין עודד של בני המושבים, גרעינרית בעמק חפר.

 

[tali_le]

המון צדדים לשנת השירות

אז קודם כל - אני בוגרת ש"ש של תנועת נוער מרצ בקומונה בת"א יש צדק במה שכתבו פה חלק מהאנשים - המעבר למגורים בקומונה, חיי השיתופיות (ברוב הקומונות), הקבוצתיות, חוסר הפרטיות - לפחות בקשר לקומונה - אלה קשיים לא מבוטלים חשוב לנסות ולעבור תהליך כלשהו עם הקבוצה לפני תחילת השנה ובתחילתה של פיתוח ויצירת החיים המשותפים האלה - זה דבר שלא קורה כל כך לבד כי עצם המעבר הפתומי לדירה אחת עם אנשים לא מוכרים הוא לא טבעי. חשוב גם לדעת לתת לקומונה להיות הבית ולא העבודה (מה שלעיתים קורה כי החברים שגרים איתך פתאום גם עובדים איתך) יש לא מעט קשיים גם בתחומים אחרים - העומס בעבודה, האחריות הגדולה והפתאומית, ההתמודדות עם אנשים במצוקות וקשיים שונים... אבל יש גם מליוני דברים חיוביים להגיד ההיכרות עם קבוצת האנשים שהיום הם החברים הכי טובים שלי ולנצח ישארו כאלה, החוויה השיתופית של השנה שעיצבה לא מעט את תפיסת העולם והחיים שלי, ההדרכה של קבוצות נוער שהייתה חוויה מטורפת, העבודה עם ילדים ונוער במצוקה וההכרות האישית עם קבוצות כאלה... לחץ מטורף של הכנת סמינר באמצע הלילה, ערבי קומונה חולניים, מחרוזות שירים פרטיים, החווייה של הצפיפות הלא ברורה בקומונה, קניות בשמונה אנשים (ניסיתם פעם?), שיחות עד הבוקר על כל נושא שבעולם.... הש"ש הייתה חוויה אינטנסיבית כמו שלא הייתה לי בחיים ולמרות כל הקשיים לא הייתי מחליפה את זה בשום דבר בעולם... (מצד שני, בחור שהיה איתי בקומונה אומר שההגדרה של חווייה זה דבר שלא היית מוכן לחזור עליו תמורת מליון דולר) טלי ונ.ב. - נועם - אני מבת חפר - על איזה קן את אחראית?

 

[kedeman]

אני חושב שאני יודע מי את!!!!

גם את למדת במעברות כמוני!!!!

 

[נ ו ם]

סניף אביח"ץ../images/Emo36.gif וסניף חי"ה../images/Emo60.gif

 

[ל י ל ו ת ל ב נ י ם]

יש צדדים שליליים וחיוביים

כן, אני בעד יציאה לשנת שירות אבל לא אסתיר ממך את הצדדים השליליים כי יש כאלה , שנת שירות היא לא משהו שמתאים לכולם , תלוי גם איזו שנת שירות , זו עבודה נורא סיזיפית (כפויית טובה ), רחוק מהבית והחברים , עם אנשים זרים שלפעמים לא מסתדרים איתם , בקומונה של גרעיני נח"ל של התנועות נוער הסוציאליסטיות בדרך כלל חיים בדוחק, לא בעוני אבל בהחלט בתנאים שונים ממה שהורגלת להם בבית . וכשסוף סוף מתגייסים לצבא קשה לדמיין את העובדה שרוב החברים שלך יכולים לגמור כמפקדים שלך כי הם התגייסו כבר לפני שנה . אבל לרוב מי שמתגייס לנח"ל זה עם חבר'ה שגם עשו שנת שירות והם בני גילו. אבל שוב , בכל מקום יש צד שלילי וחיובי , ולא תמיד חווים בכלל את השליליים זה תלוי בבן אדם , בשנת שירות , באנשים שאיתך . בגלל זה צריך לבחור בקפידה ולחשוב לעומק על כל העניין לפני שעושים את הצעד הזה אבל אתה לא צריך להילחץ בקשר לזה יותר מידי כי תמיד אפשר לחתום ויתור ולחזור למסלול הקד"צ ואפילו להספיק להתגייס עם החבר'ה במחזור חורף.

 

[fairytales maker]

הצד שלי

אז ככה, אני התחלתי שנת שירות בנוע"ל וזה לא שאני לא מתאים דווקא ההיפך. ושנה אקסטרה בצבא לא הפריע לי וזו לא צריכה להיות פונקציה כאןוהניתוק מההורים גם יבוא בשלב מסויים והחיים האמת סבבה, אני לא חושב שיש אנשים שזה לא מתאים להם כל אחד יכול להתרגל לזה לדעתי מי יותר מי פחות. הבעיה הייתה שגיליתי כמה אנשים יכולים להיות חרארות ואטומים ואני מדבר על אנשים בגרעין שלי ועל המדריך גרעין שלי שדקר אותי בגב. הייתה לי בעייה מאוד רצינית וזה היה מאוד קל להתעלם ממהה/ממני ולשחק אותה אנשים טובים ואיכפתים. אנשים שכביכול רוצים לעזור לחברה אבל לא מוכנים לעזור לאחד שהיה אתם בגרעין. הרבה צביאות צא לשנת שירות אחי, רק בדוק טוב טוב אם מי אתה יוצא ואל תעשה שטויות הש"ש בעקרון זה טוב אם זה לא נדפק כמו שנדפק לי. אגב אני לא סיימתי את השנה שולא יזינו את השכל על לא מתאים. ואגב לזאתי מקבוצת יוזמ"ה קן מודיעין הוא קן דפוק אם אנשים מעצבנים ואני אומר את זה כבוגר הקן. אגב את בקבוצה אם דדי ומתן ואביב או שאני מתבלבל אם קבוצה אחרת?

 

[ש ר ו נ ה 18]

דברים שליליים

קילו זיתים יקר את הדברים השליליים נראה לי שאתה כבר מבין- הניתוק מהחיים הקודמים (והם באמת הופכים להיות חיים קודמים), הקושי בחיי שיתוף, העבודה הקשה שלא תמיד מרגישים בה את התמורה. אבל הטריק פה הוא איך אתה, כאדם, רואה את זה ואומר- למרות הכל, אני מוכן לעשות את העבודה הזאת, להגשים את הדברים שאלה שאני מאמין בהם (וכל אחד בא עם אמונות אחרות לגרעין). והעניין פה, לפחות בגרעין עודד, זה שאתה לא באמת יודע איך זה יהיה עד שאתה שם, כי מהמקום שאתה בו היום, בתיכון, אני מצטערת, אבל אתה לא יכול לדמיין איך זה יהיה, עד שתהיה שם. אני לא אהבתי כשאמרו לי את זה בי"ב, אבל זה נכון. בגלל זה אתה צריך לקחת את הסיכון (או שלא). ממבט לאחור, אני משוכנעת שאם הולכים מהסיבות הנכונות, הסיכון שווה את זה. אתה מרוויח דברים נהדרים שלא בטוח שאפשר להכיר במקומות אחרים.

 

[ל י ל ו ת ל ב נ י ם]

אני מסכימה

 

[נ ו ם]

ובגרעין עודד אתה לא מכיר את האנשים

שאיתך קודם. אתה מכיר חלק מהאנשים בגרעין הארצי אבל רק בערך שבועיים לפני ההתחלה אתה יודע מי איתך כך שאין ממש תהליך קבוצתי לפני.

 

[Idan91]

אתה יכול לפרט על מקרים ספציפיים?

מה בדיוק היה כ"כ רע?

 

[fairytales maker]

אני מעדיף שלא...

לדבר על הצלקות שלי