טורקיה - הסיפור והחלום - חלק א'...
יום ראשון - 10:00 עבודה ,מסך , טלפון
,1*ראש במקום אחר
. פגישות
, דיונים , מחשבות , טורקיה , בוס
, שותף שלא מרפה
, טלפונים מחברים
, טורקיה , 1004 מיילים
, חבר שנוסע עם אותה החברה בצהרי היום ורוצה לשמוע רשמים , אמא , אבא , ..... הראש פשוט לא פה . הקוד לא זורם , הקלדה איטית , דיבור חרישי , אני חייב לעשות משהו , אנשים מתחילים לשים לב , הם רואים שאני לא פה , מה לעשות ??? טורקיה , ניתקה אותי , לחלוטין , הפורל
,,, אוויי הפורלללל
.... אז ככה , יום שני שבועיים קודם - אני מתלבט , לא מכיר אף אחד , מנסה לשכנע את החותן של חבר שלי להצטרף , קבוצה , בטיול לחו"ל , לטורקיה , לי אין מושג למה אני גורר אותו , אבל אם אני בבוץ , אני לא טובע לבד , מנסים לסחוט עוד כמה ימי חשיבה ממדרפט האם אנו מצטרפים או לא. 15:30 של יום חמישי לפני יום כיפור - טלפון לנעם
(תדהר) , שמע נעם ,מישאל ואני רוצים אבל רוצים להחליט לאחר יום הכיפורים. 15:35 טלפון מנעם , אין לכם את הזמן הזה , אתם צריכים להחליט ועכשיו , אחרת הקבוצה לא יוצאת . אני מעוניין לצאת אבל לא לבד , משמע, אם מישאל( החותן) לא בא גם אני מתקפל. 15:55 - מישאל מתקשר :"שלחתי את טופס ההרשמה" יייפפפפיייייייי
יש טיול . חיש מהר מתקשר לנעם :"נעם , יש לי חדשות רעות בשבילך". הפלוץ והקוץ (מישאל ואני) מצטרפים. יש טיול . שאגות השמחה שלי יכולות היו להפיל את בניין אשטרום בו אני עובד. משטר אימונים - התחיל עוד קודם אבל מקבל חיזוקים בצורת רכיבות בוקר באמצע השבוע במקום ספינינג. נסיונות נואשים של מדרפט לארגן רכיבה משותפת של כל הקבוצה ביחד עולים בתוהו , כשלכל אחד יש איזהשהו תירוץ או סיבה למה הוא לא מגיע. החשש הכבד ביותר - קבוצה איטית ומסורבלת של רוכבים לא מקצועיים
. יום חמישי 18:30 (הטיסה ביום שלישי שאחרי) - פגישה ראשונה של הקבוצה במשרדי מדרפט. חששות ..... חששות ..... פחות חששות .....(היי , אני מכיר עוד זוג מהקבוצה) לא כל הקבוצה מגיעה , אך אלו שכן , בהחלט נראים אנשים נחמדים וטיילים בדמם. עלם חמודות עם שיער ארוך מציג את עצמו :"שלום , אני נעם
" ומתחיל להסביר באריכות ובסבלנות על כל פרטי המסלול , החל מהאיזור הגיאוגרפי אליו אנו טסים וכלה במבמנה המסלול כל יום :"ביום השני נתחיל בכפר SELGE (ALTINKAYA) נעלה XX מ' יחסית קלים , נמשיך בגלישה ..........." ועוד כהנה וכהנה הסברים מפורטים לגבי המסלול , התוואי , המקום בו לנים. עכשיו אחרי שהייתי במקום , נראה לי שהשאלה המטומטמת ביותר שנשאלה בערב שייכת לי :" נעם , יש שם חשמל סדיר?" כן , תיכף תראו את תמונות הלודג' ( IN AND OUT ) אז תבינו שהשאלה באמת מטומטמת. נעם
עונה על כל שאלה בסבלנות , תוך שימת לב לפרטים הקטנים כגדולים, הוא גם נותן הנחיות לגבי לבוש , לבוש רכיבה , הכנות שיש לבצע באופניים , נותן טיפים לגבי אריזה ונותן לכל אחד דף עם ציוד מומלץ לטיול. החברה נראים נחמדים מאוד , אווירה חיובית
. יום שלישי 14:30 - סטימצקי , אולם הנוסעים , נתב"ג - כולם מגיעים אייל ובוני מעט מאחרים (איקון של טנדם) ונורא מתנצלים. לא מבין מה הצורך בהתנצלויות כי גם ככה יש עוד יממממממממבבבבההההה זמן עד הטיסה. נעם
מציע להוציא את האוויר מהבולם , איך לא חשבתי על זה לבד, אני כזה אידיוט , הרי מהצמיגים (לחץ 45 PSI ) הוצאתי ומהבולם (175 PSI) לא??????? לא נורא , פתיחה מהירה של המסקינטייפ , הוצאת האוויר ואריזה מחדש. זהו , עכשיו דיוטי ועוד מעט טסים , פגשתי את כל יתר הקבוצה (בעצם היתה רק אחת שלא הכרתי קודם , ואכן היא נראית נחמדה מאוד , אך זה לא מבטיח את יכולתה בשטח ,, אל תהיי נחמדה אלי עכשיו ואל תציעי לי סניקרס שקנית פה בדיוטי בחצי דולר שניה קודם , חכי,,, נראה איך את בעליות ומי את בירידות... זהו ... אנחנו ממריאים....
יום שלישי 19:00 - נחיתה באנטליה , פעם ראשונה שלי בטורקיה , תחושה של חו"ל במרחק יריקה מת"א . נעם
, טלפונים , תיאומים,ארגונים , האופניים מועמסות על טנדר אחד ואילו אנחנו במיניבוס , יצאנו לכיוון הKANYON LODGE , הלודג' של חוסני ומדרפט בעיירה בשם BESHKONAK. 21:00 - הגעה ללודג' ,איזה חדרים מקסימים , בקתות עץ מדהימות , נקיות , מגבות מצעים , שמפואים , סבונים , פינוק ( עם פ' רפה) אמיתי!!!! מישאל
ואני שותפים בחדר מתמקמים ומיד שמים פעמינו בכיוון חדר - האוכל.... האוכל - פסוליה , פסטה , לחם מקומי , והעיקר , עיקר העיקרים , העילית שבעילית , הפפפפפפפפוווווווורררררררררררלללללללללללללל
מכל ההמלצות של נעם
(כן שרוולים , לא שרוולים , כן ביגוד ארוך , כן כובע... בלה בלה בלה....) זאת היתה ההמלצה השווה ביותר , אולי היחידה שהיתה שווה בעיני , אחחחח,,,,, איזה פורל,,,,,, פורל עטוף בעלי גפן וממולא בעלי דפנה , טרי טרי מהבריכות של הקיבוץ , אההההה,,,,, המושב,,, אה של BESKONAK . בנוסף היו לבחירה שיפודי כבש , קציצות כבש , שיפודי פרגית ועוד כהנה וכהנה מנות שזכרוני (פחות מ-20 KB) קצר מלהכיל אותן. מה שכן ,סוף הארוחה , חלווה משובחת ביותר (תשאלו את מישאל
, הוא בטוח ידע לספר על האיכויות שלה יותר טוב ממני) , וכמובן ELMA CHAY , או בשפת אברהם אבינו , תה תפוחים טורקי משובח .... טוב , עכשיו בא שלב הרכבת האופניים שהולך יחסית חלק וללא בעיות מיוחדות .... דרך אגב , סתם לידע כללי
, נסיונות העברת הילוכים וסתם פידול כשמגן מעביר אחורי תקוע בו (מסקנה שהגיעו אליה שני מהנדסים בוגרי טכניון) , לא יצלחו יתר על המידה
.
יום ראשון - 10:00 עבודה ,מסך , טלפון
