טיגון בצל ושום
כאשר אתה מטגן בשמן בצל עד שנהיה מוזהב , ומוסיף עוד שיני שום קטוש ,
לפני הבשר מה אתה בעצם עושה ?
הבצל מדבר על : בל - האות הראשונה ואחרונה בתורה , כמקשה של האנרגיה הפנימית של התורה שמרובדת בשכבתיות של שכבות מאור הבא מהתורה , התואמת את השכבתיות הפנימית לחיצונית שלנו ביום יום , מבחינה פנימית והיולית של סידור האנרגיה לאנרגיה מחשבתית , מהפנימי למחשבות חול , דהיינו מה נושא את התחדשות אנרגיית המחשבות שלנו , לפי הריבוד השכבתי בו אנו נתונים בבלל המשבות של החול היום יומי , כאשר לתוך זה נמשך אור הצדיק המחיה .
ואז בל+ צ = בצל .
וזה ניתן לנו במצריים להמתיק את המים המרים , ועבר שינוי ואדפטציה הילכתית לארץ הקודש לבצל של ימינו השונה ממה שהיה במצריים רק הרעיון אותו דבר .
ואז השיני שום הקטוש , שום נותן את ערך ה-'ש , דהיינו את סידור המתגשם ,
הנותן זוית של עבר נמשך , דהיינו מחדש את סידור המתגשם ולאורו מה היה בעבר .
כך שהשיני שום הקטוש מוסיפים לנו פריסה פנימית להכרתית תודעתית , של עברינו
המתייחס לסידור הגשמי + סידור הפנימי של האור המחיה מהפנימי לחיצוני בבצל .
וכך אתה מכין רקע לבישול של בשר ועוד מוצרים , את הבצל והשום .
כמה בצלים לעומת כמה שיני שום , זו סוגיה מורכבת ולא סתם מתכון מהרשת ,
אלא עד כמה אתה יכול להכיל ולעבד נתונים ביישוב הדעת שלך , דהיינו כמה מיכלולי תפישת כל התורה בשכבתיות הבצלית , לעומת חלקי עברינו האישי עד הכללי ,
ועד כמה אתה מיושב בדעתך הצלולה , על התפלגות לכמו אפליקציות קיומיות יום יומיות , ושומר על חיוניות , ולפי זה צריך להיות היחס בין בצלים לשיני שום בתבשיל .
לשים לב שבבצל יש מרכז אחד ושכבות , ולא מספר התפלגויות למספר חלקים פנימיים כאילו צמיחות חדשות של בצל בבצל , כי את אלה יש להוציא ולזרוק .
וככה אתה גם שומר הלכה וגם יודע לתרגם את זה למה רצוי ליום יום .
ואז האכילה היא לשם שמיים , וקירבת השם טובה לנו וברכותיו .
קצת יידישקייט , בעידן פוסט כדאי לחזור לשורשים ולא רק לצבוע בבלונד .
דוד
כאשר אתה מטגן בשמן בצל עד שנהיה מוזהב , ומוסיף עוד שיני שום קטוש ,
לפני הבשר מה אתה בעצם עושה ?
הבצל מדבר על : בל - האות הראשונה ואחרונה בתורה , כמקשה של האנרגיה הפנימית של התורה שמרובדת בשכבתיות של שכבות מאור הבא מהתורה , התואמת את השכבתיות הפנימית לחיצונית שלנו ביום יום , מבחינה פנימית והיולית של סידור האנרגיה לאנרגיה מחשבתית , מהפנימי למחשבות חול , דהיינו מה נושא את התחדשות אנרגיית המחשבות שלנו , לפי הריבוד השכבתי בו אנו נתונים בבלל המשבות של החול היום יומי , כאשר לתוך זה נמשך אור הצדיק המחיה .
ואז בל+ צ = בצל .
וזה ניתן לנו במצריים להמתיק את המים המרים , ועבר שינוי ואדפטציה הילכתית לארץ הקודש לבצל של ימינו השונה ממה שהיה במצריים רק הרעיון אותו דבר .
ואז השיני שום הקטוש , שום נותן את ערך ה-'ש , דהיינו את סידור המתגשם ,
הנותן זוית של עבר נמשך , דהיינו מחדש את סידור המתגשם ולאורו מה היה בעבר .
כך שהשיני שום הקטוש מוסיפים לנו פריסה פנימית להכרתית תודעתית , של עברינו
המתייחס לסידור הגשמי + סידור הפנימי של האור המחיה מהפנימי לחיצוני בבצל .
וכך אתה מכין רקע לבישול של בשר ועוד מוצרים , את הבצל והשום .
כמה בצלים לעומת כמה שיני שום , זו סוגיה מורכבת ולא סתם מתכון מהרשת ,
אלא עד כמה אתה יכול להכיל ולעבד נתונים ביישוב הדעת שלך , דהיינו כמה מיכלולי תפישת כל התורה בשכבתיות הבצלית , לעומת חלקי עברינו האישי עד הכללי ,
ועד כמה אתה מיושב בדעתך הצלולה , על התפלגות לכמו אפליקציות קיומיות יום יומיות , ושומר על חיוניות , ולפי זה צריך להיות היחס בין בצלים לשיני שום בתבשיל .
לשים לב שבבצל יש מרכז אחד ושכבות , ולא מספר התפלגויות למספר חלקים פנימיים כאילו צמיחות חדשות של בצל בבצל , כי את אלה יש להוציא ולזרוק .
וככה אתה גם שומר הלכה וגם יודע לתרגם את זה למה רצוי ליום יום .
ואז האכילה היא לשם שמיים , וקירבת השם טובה לנו וברכותיו .
קצת יידישקייט , בעידן פוסט כדאי לחזור לשורשים ולא רק לצבוע בבלונד .
דוד