באופני הרים הטיובלס עוזר למנוע
פנצ'רים מצביטות והחומר משמש למניעת פנצ'רים מקוצים. בנוסף, בעיקר אצל רוכבים תחרותיים, טיובלס (גם "רגיל" בלי הערכה) יהיה בעל יתרון בהתנגדות גלגול משופרת וזה שווה יותר מהירות ומה שמאוד משמעותי בשטח, ובעיקר בשטח רטוב, בטיובלס יש אחיזה הרבה יותר טובה. בכביש, אין ערך לחומר בתוך הצמיג מפני שמהירות הסיבוב גבוהה יותר וכשיש מסה של חומר בתוך הצמיג זה פוגע בהיגוי. אכניס הסתייגות- רוכב ישראלי רב תארים שהתקבל לאחרונה לקבוצה מקצוענית בדרג השלישי אמר פעם שהוא משתמש בתחרויות בפנימיות עם סליים, רק כדי למנוע פנצ'רים ומוכן "לסבול" את מחיר המשקל והפגיעה בהיגוי. אישית- זה שיגע אותי שיש מעין תחושת ג'יירוסקופ בגלגלים. בכביש לדעתי, יש אולי מקום לשימוש בחישוק טיובלס וצמיג טיובלס אמיתיים ולא בערכה עם חומר (שוב, בגלל בעיית המסה המסתובבת ובערכה חייבים את החומר). כפי שהוסבר כבר, לטיובלס יש יתרון בעמידות לפנצ'רים (גם כשאין חומר, האוויר יוצא לאט יותר) ובהתנגדות גלגול נמוכה יותר. זה בדיוק כמו שמעדיפים צמיגים מודבקים, זה סוג של "טיובלס" אבל עם פחות יציבות על החישוק... היתרונות הרבים של טיובלס בולטים בשטח ולכן השיטה הופיע שם קודם. בשטח יש יותר פנצ'רים, יותר צביטות ויותר בעיות אחיזה. אבל אין זה מן הנמנע שגם בכביש יהיו בסוף טיובלסים כי יש הרבה יתרונות לשיטה. פעם קראתי מאמר על זה שבקרוב יהיו בכביש גם דיסקים (יש כבר כמה מערכות...)... מעניין מה יגידו על זה ה- UCI...
