עיניים תועות
New member
טיוטות של המשך חיים משורבטות על מקלדת
חושבני שאני רוצה זכויות יוצרים על הרגשות שלי הפצעים שלי מתרפאים מהר מדי לאחרונה אני לא רגילה לקלות הזו שבדברים שמתעופפים להם ממני כאילו לא היו מעולם ואני לא רוצה לעצמי שמות אויינים חדשים ישנים מקרובים רחוקים מפוחדים כעורים שיגרמו לי לשקול את עצמי מחדש אני כבר לא פוחדת ממי שאני אבל מי שאני היא מי שהייתי והאם בכלל יש אליה דרך חזרה מבין כל הרגשות המתפוגגים האלה? חושבני שאני רוצה יכולת אחזקה של ההערכה העצמית שלי הדברים עדיין קצת מתרפים מעת לעת למרות שפחות ופחות ולא משנה כמה אני רגילה להיות העלה שמתעופף לו, מתקמט ונשבר אף פעם לא אלמד {וגם לא ארצה} באמת להתמודד עם השבריריות הזאת ואני צריכה שהיא תתפוגג {במקום שאני} ניקוז. אני מדמיינת חור של ביוב ומים מסתובבים אל תוכו מטה מטה לבכות אל תוך החיבוק שלו ולא כדי להתמכר לעצב אלא כדי שהכל יימס וילך ויעבור ואז אוכל סוף סוף, אחת ולתמיד ובאמת להתחיל אותי מאיפה שהפסקתי {וחכמה מאחלת לי אמן אמן אמן ונפלאה מסדרת לי את הצווארון אני לוקחת את החיבוקים של כולם והולכת הלאה. הולכת? הלאה? הולכת. הלאה.}
חושבני שאני רוצה זכויות יוצרים על הרגשות שלי הפצעים שלי מתרפאים מהר מדי לאחרונה אני לא רגילה לקלות הזו שבדברים שמתעופפים להם ממני כאילו לא היו מעולם ואני לא רוצה לעצמי שמות אויינים חדשים ישנים מקרובים רחוקים מפוחדים כעורים שיגרמו לי לשקול את עצמי מחדש אני כבר לא פוחדת ממי שאני אבל מי שאני היא מי שהייתי והאם בכלל יש אליה דרך חזרה מבין כל הרגשות המתפוגגים האלה? חושבני שאני רוצה יכולת אחזקה של ההערכה העצמית שלי הדברים עדיין קצת מתרפים מעת לעת למרות שפחות ופחות ולא משנה כמה אני רגילה להיות העלה שמתעופף לו, מתקמט ונשבר אף פעם לא אלמד {וגם לא ארצה} באמת להתמודד עם השבריריות הזאת ואני צריכה שהיא תתפוגג {במקום שאני} ניקוז. אני מדמיינת חור של ביוב ומים מסתובבים אל תוכו מטה מטה לבכות אל תוך החיבוק שלו ולא כדי להתמכר לעצב אלא כדי שהכל יימס וילך ויעבור ואז אוכל סוף סוף, אחת ולתמיד ובאמת להתחיל אותי מאיפה שהפסקתי {וחכמה מאחלת לי אמן אמן אמן ונפלאה מסדרת לי את הצווארון אני לוקחת את החיבוקים של כולם והולכת הלאה. הולכת? הלאה? הולכת. הלאה.}