יוסף בן דוד שוורץ
New member
טיוטת כרוז לאחד במאי
האחד במאי 2008 השנה אנו מציינים את האחד במאי לא רק בזמן שהמשבר הכלכלי של השיטה הקפיטליסטית העולמית החריף ביותר מאז מלחמת העולם השנייה מעמיק, אלא בשנה השישים לנכבה-הגרוש של המוני הפלסטינים כולל הפועלים הפלסטינים כדי להקים את מדינת ישראל. הקמתה של מדינת ישראל התאפשרה משום ניצחון האימפריאליזם על הגל המהפכני שפרץ לאחר מלחמת העולם השנייה- בה נרצחו למעלה מ-60 מליון פועלים על מזבח הרווחים של השליטים האימפריאליסטים במערב "הדמוקרטי", גרמניה הנאצית ורוסיה הסטליניסטית. גל זה הובס משום שהנהגות מפלגות הפועלים הבורגניות המציינות בציניות אחת לשנה את הצורך בשינוי של החברה, המפלגות הסוציאל דמוקרטיות וה"קומוניסטיות" שתמכו במלחמה העולמית סייעו לבורגנות האימפריאליסטית לשבור את הגל המהפכני. אנו המרכסיסטים החיים בישראל - חברה של קולוניאליסטים מתיישבים, הנאבקים למען מהפכה של מעמד הפועלים מודעים היטב לעובדה כי הארץ הזאת מהים ועד הנהר נגזלה מהעם הפלסטיני . בעוד הרפורמיסטיים שסייעו להקים את מדינת ישראל וסיפקו נשק לכנופיות הציוניות ממשיכים באותה מדיניות כאשר הם מספרים לנו על הצורך בשלום אימפריאליסטי ובהקמתה של בנטוסנן פלסטינית לצד המדינה האימפריאליסטית הציונית. העם הפלסטיני חי בתנאים שאינם שונים בהרבה מתנאי העבדות במצרים ברומא ובדרום ארצות הברית לפני מלחמת האזרחים ,כלוא בגטו בתנאי מצור, בגדה המערבית תחת הסגר, בארצות אחרות כגולים במחנות פליטים ובישראל כאזרחים מסוג ב' . באותו זמן בעלי ההון בישראל מכינים בבזבוז ראוותני את חגיגות 60 שנה למדינה שלהם. מדינה בה מיליון יהודים זקוקים לנדבות כדי להתקיים . זאת המציאות הממשית המוכיחה עד כמה ממלכת החופש והשוויון של הבורגנות הציונית היא ממלכת השעבוד הנישול והעוני עבור המוני העם הפלסטיני והמוני היהודים שאינם אחראים לפשעי הציונות ולכודים כבשר תותחים וקלגסים במלכודת הדמים של המדינה הציונית-המדינה של בעלי ההון היהודים. סתירה זו בין המציאות ובין המיתוסים הבורגניים בדבר חופש ושוויון, אינה נחלתם של חלקם הניכר של תושבי הארץ הזאת בלבד, היא חלק אינטגראלי מהמציאות העולמית. בעוד מספר משפחות קטן מרכזות בידיהם את מרבית ההון בעולם, , כמיליארד בני אדם סובלים מחרפת רעב. בעוד חברות ההון הגדולות מרוויחות רווחים שמנים מאוד בסין הפסבדו סוציאליסטית הפועלים משתכרים כשני דולר ליום . בעוד אמצעי התקשורת הבורגניים מספרים לנו על הצמיחה הכלכלית בהודו 70 אחוז מפועלי הודו משתכרים חצי דולר ליום ו50 אחוז מהתינוקות סובלים מתת תזונה. בעוד המעומדים לנשיאות בארצות הברית כולל אובמה בו תומכים הרפורמיסטיים, מוציאים מידי יום מיליוני דולרים במרוץ הבחירות כדי לזכות בהנהגת המדינה האימפריאליסטית, העם העיראקי הכבוש והנרצח על ידי האימפריאליזם האמריקאי סובל מטיפוס הבטן כתוצאה מהרס מקורות המים. המשך שלטון בעלי ההון מאיים על קיומה של האנושות. רק מעמד הפועלים העולמי הוא המעמד המהפכני העקבי היכול לשבור את הכבלים של יחסי הייצור והחלוקה הקיימים ולפתוח לפני האנושות את הדרך לחברה ללא ניצול, גזענות, שוביניזם מלחמות, רעב והרס הסביבה. לא ניתן לחשוב על שום שינוי חברתי מתקדם במסגרת של השליטה האימפריאליסטית על האזור . בניגוד למדינות אחרות באזור, בהן מנצל ומדכא המעמד הבורגני את העובדים והפלאחים, אך הן נותרו מדינות של ”העולם השלישי“ בהן הפועלים סופר מנוצלים והבורגנות המקומית משמשת שוטר עבור המונופולים , מדינת ישראל עקב סיוע מסיבי של המערב בשל תפקידה הצבאי היא מדינה אימפריאליסטית. באזור בו אנו חיים, רק מעמד הפועלים הערבי והאירני אותו הבורגנות המקומית אינה מסוגלת לשחד מסוגל להנהיג את המאבק לשחרור האזור מהשליטה של האימפריאליזם והקפיטליזם. הפועלים היהודים החיים בארץ אינם יכולים להשתחרר על בסיס של מאבק למען רפורמות תוך דרישות להטבות על חשבון הפועלים הערבים. תביעות בשם חיזוק המדינה או סיסמאות לאומניות נוסח ”מה שטוב לפועל טוב לישראל“ רק מכשילות את מאבק העובדים היהודים. רק על הבסיס של מאבק משותף כנגד השליטה של המנצלים הבורגנים הציונים , המכינים מלחמות הרסניות חדשות של האזור, ובמיוחד כנגד איראן סוריה עזה ולבנון, ניתן לפתח ולחזק את הסולידריות של הפועלים הערבים והיהודים. הפועלים היהודים יוכלו להשתחרר רק במידה ויתמכו במאבק המהפכני של מעמד הפועלים הערבי והמוני העם הפלסטיני המדוכא. במקרה של מלחמה אימפריאליסטית חדשה עמדתנו היא כעמדת לנין: מפלה לבורגנות האימפריאליסטית "שלנו" היא הרע במיעוטו. כיום מעמד הפועלים במצרים ובמיוחד פועלי הכותנה בנאהלה קוברה יחד עם המוני העם הפלסטיני ותנועת ההתנגדות בעיראק הם בחזית של המאבק באזורנו כנגד בעלי המונופולים וסוכניהם. ניצחון מהפכני של מאבק זה יביא להפלת כל המשטרים הרקובים באזור ויחליף אותם בפדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון, בה ארץ זו תהיה למדינת פועלים פלסטינית מהים ועד הירדן ובה יזכו היהודים החיים בארץ לשוויון ולאוטונומיה תרבותית. בכך הם יזכו להשתחרר מהתפקיד של בשר תותחים וקלגסים עבור בעלי ההון הגדולים. מחיים במלכודת הדמים הגדולה ביותר ליהודים מאז מלחמת העולם השנייה אותה מכינים לנו השליטים הציונים . אולם כדי לנצח מעמד הפועלים זקוק למפלגה מהפכנית של החלק המודע של מעמד הפועלים. מפלגה מהסוג שלנין וטרוצקי עמדו בראשה ב1917. מפלגה שחוסלה על ידי מהפכני הנגד הסטליניסטים ערב מלחמת העולם השנייה כחלק מחיסול מדינת הפועלים הראשונה בהיסטוריה. הליגה הסוציאליסטית המהפכנית –גרעין של קבוצת תעמולה מהפכנית לקחה על עצמה את התפקיד לסייע לבניית מפלגה זו בארץ, כחלק מהקמתו מחדש של האינטרנציונאל הרביעי, מפלגתו העולמית של מעמד הפועלים שהוקמה ב1938 חוסלה על ידי הרוויזיוניזם המודרני במרכסיזם-הפבלואיזם בראשית שנות החמישים. יחי האחד במאי יום המציין את המאבק למהפכה הסוציאליסטית העולמית
האחד במאי 2008 השנה אנו מציינים את האחד במאי לא רק בזמן שהמשבר הכלכלי של השיטה הקפיטליסטית העולמית החריף ביותר מאז מלחמת העולם השנייה מעמיק, אלא בשנה השישים לנכבה-הגרוש של המוני הפלסטינים כולל הפועלים הפלסטינים כדי להקים את מדינת ישראל. הקמתה של מדינת ישראל התאפשרה משום ניצחון האימפריאליזם על הגל המהפכני שפרץ לאחר מלחמת העולם השנייה- בה נרצחו למעלה מ-60 מליון פועלים על מזבח הרווחים של השליטים האימפריאליסטים במערב "הדמוקרטי", גרמניה הנאצית ורוסיה הסטליניסטית. גל זה הובס משום שהנהגות מפלגות הפועלים הבורגניות המציינות בציניות אחת לשנה את הצורך בשינוי של החברה, המפלגות הסוציאל דמוקרטיות וה"קומוניסטיות" שתמכו במלחמה העולמית סייעו לבורגנות האימפריאליסטית לשבור את הגל המהפכני. אנו המרכסיסטים החיים בישראל - חברה של קולוניאליסטים מתיישבים, הנאבקים למען מהפכה של מעמד הפועלים מודעים היטב לעובדה כי הארץ הזאת מהים ועד הנהר נגזלה מהעם הפלסטיני . בעוד הרפורמיסטיים שסייעו להקים את מדינת ישראל וסיפקו נשק לכנופיות הציוניות ממשיכים באותה מדיניות כאשר הם מספרים לנו על הצורך בשלום אימפריאליסטי ובהקמתה של בנטוסנן פלסטינית לצד המדינה האימפריאליסטית הציונית. העם הפלסטיני חי בתנאים שאינם שונים בהרבה מתנאי העבדות במצרים ברומא ובדרום ארצות הברית לפני מלחמת האזרחים ,כלוא בגטו בתנאי מצור, בגדה המערבית תחת הסגר, בארצות אחרות כגולים במחנות פליטים ובישראל כאזרחים מסוג ב' . באותו זמן בעלי ההון בישראל מכינים בבזבוז ראוותני את חגיגות 60 שנה למדינה שלהם. מדינה בה מיליון יהודים זקוקים לנדבות כדי להתקיים . זאת המציאות הממשית המוכיחה עד כמה ממלכת החופש והשוויון של הבורגנות הציונית היא ממלכת השעבוד הנישול והעוני עבור המוני העם הפלסטיני והמוני היהודים שאינם אחראים לפשעי הציונות ולכודים כבשר תותחים וקלגסים במלכודת הדמים של המדינה הציונית-המדינה של בעלי ההון היהודים. סתירה זו בין המציאות ובין המיתוסים הבורגניים בדבר חופש ושוויון, אינה נחלתם של חלקם הניכר של תושבי הארץ הזאת בלבד, היא חלק אינטגראלי מהמציאות העולמית. בעוד מספר משפחות קטן מרכזות בידיהם את מרבית ההון בעולם, , כמיליארד בני אדם סובלים מחרפת רעב. בעוד חברות ההון הגדולות מרוויחות רווחים שמנים מאוד בסין הפסבדו סוציאליסטית הפועלים משתכרים כשני דולר ליום . בעוד אמצעי התקשורת הבורגניים מספרים לנו על הצמיחה הכלכלית בהודו 70 אחוז מפועלי הודו משתכרים חצי דולר ליום ו50 אחוז מהתינוקות סובלים מתת תזונה. בעוד המעומדים לנשיאות בארצות הברית כולל אובמה בו תומכים הרפורמיסטיים, מוציאים מידי יום מיליוני דולרים במרוץ הבחירות כדי לזכות בהנהגת המדינה האימפריאליסטית, העם העיראקי הכבוש והנרצח על ידי האימפריאליזם האמריקאי סובל מטיפוס הבטן כתוצאה מהרס מקורות המים. המשך שלטון בעלי ההון מאיים על קיומה של האנושות. רק מעמד הפועלים העולמי הוא המעמד המהפכני העקבי היכול לשבור את הכבלים של יחסי הייצור והחלוקה הקיימים ולפתוח לפני האנושות את הדרך לחברה ללא ניצול, גזענות, שוביניזם מלחמות, רעב והרס הסביבה. לא ניתן לחשוב על שום שינוי חברתי מתקדם במסגרת של השליטה האימפריאליסטית על האזור . בניגוד למדינות אחרות באזור, בהן מנצל ומדכא המעמד הבורגני את העובדים והפלאחים, אך הן נותרו מדינות של ”העולם השלישי“ בהן הפועלים סופר מנוצלים והבורגנות המקומית משמשת שוטר עבור המונופולים , מדינת ישראל עקב סיוע מסיבי של המערב בשל תפקידה הצבאי היא מדינה אימפריאליסטית. באזור בו אנו חיים, רק מעמד הפועלים הערבי והאירני אותו הבורגנות המקומית אינה מסוגלת לשחד מסוגל להנהיג את המאבק לשחרור האזור מהשליטה של האימפריאליזם והקפיטליזם. הפועלים היהודים החיים בארץ אינם יכולים להשתחרר על בסיס של מאבק למען רפורמות תוך דרישות להטבות על חשבון הפועלים הערבים. תביעות בשם חיזוק המדינה או סיסמאות לאומניות נוסח ”מה שטוב לפועל טוב לישראל“ רק מכשילות את מאבק העובדים היהודים. רק על הבסיס של מאבק משותף כנגד השליטה של המנצלים הבורגנים הציונים , המכינים מלחמות הרסניות חדשות של האזור, ובמיוחד כנגד איראן סוריה עזה ולבנון, ניתן לפתח ולחזק את הסולידריות של הפועלים הערבים והיהודים. הפועלים היהודים יוכלו להשתחרר רק במידה ויתמכו במאבק המהפכני של מעמד הפועלים הערבי והמוני העם הפלסטיני המדוכא. במקרה של מלחמה אימפריאליסטית חדשה עמדתנו היא כעמדת לנין: מפלה לבורגנות האימפריאליסטית "שלנו" היא הרע במיעוטו. כיום מעמד הפועלים במצרים ובמיוחד פועלי הכותנה בנאהלה קוברה יחד עם המוני העם הפלסטיני ותנועת ההתנגדות בעיראק הם בחזית של המאבק באזורנו כנגד בעלי המונופולים וסוכניהם. ניצחון מהפכני של מאבק זה יביא להפלת כל המשטרים הרקובים באזור ויחליף אותם בפדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון, בה ארץ זו תהיה למדינת פועלים פלסטינית מהים ועד הירדן ובה יזכו היהודים החיים בארץ לשוויון ולאוטונומיה תרבותית. בכך הם יזכו להשתחרר מהתפקיד של בשר תותחים וקלגסים עבור בעלי ההון הגדולים. מחיים במלכודת הדמים הגדולה ביותר ליהודים מאז מלחמת העולם השנייה אותה מכינים לנו השליטים הציונים . אולם כדי לנצח מעמד הפועלים זקוק למפלגה מהפכנית של החלק המודע של מעמד הפועלים. מפלגה מהסוג שלנין וטרוצקי עמדו בראשה ב1917. מפלגה שחוסלה על ידי מהפכני הנגד הסטליניסטים ערב מלחמת העולם השנייה כחלק מחיסול מדינת הפועלים הראשונה בהיסטוריה. הליגה הסוציאליסטית המהפכנית –גרעין של קבוצת תעמולה מהפכנית לקחה על עצמה את התפקיד לסייע לבניית מפלגה זו בארץ, כחלק מהקמתו מחדש של האינטרנציונאל הרביעי, מפלגתו העולמית של מעמד הפועלים שהוקמה ב1938 חוסלה על ידי הרוויזיוניזם המודרני במרכסיזם-הפבלואיזם בראשית שנות החמישים. יחי האחד במאי יום המציין את המאבק למהפכה הסוציאליסטית העולמית