יש הבעיה של מי ישלם על ארוחת הבוקר הבאה. לי אין
את הבעיה
@קלייטון.ש - המתחיל במצוות זריקת מילית היחס "את" ממקומה הלא טבעי, שימשיך בכך
ומי שמעדיפה שימשיך להעדיפה בכל מקום.
באשר לארוחת הבקר, לאחרונה קראתי שאין חובה באכילתהּ וגם ארוחות הבקר הישראליות מוגזמות במיוחד. אמנם הרמב"ם, הרופא הגדול דיבר על "בבקר אכול כמלך, בצהריים כנסיך ובלילה כאביון", אבל הנה תראה מה עשה מזה איזה דר' אחד מומחה לאירוודה: -
ד"ר ערן מגון-המרכז הישראלי לאיורוודה
במשך השנים בהן אני עוסק באיורוודה, חי איורוודה וחושב איורוודה, חשבתי על המשפט הזה ושאלתי את עצמי - האם הרמב"ם באמת התכוון לזה שבבוקר נאכל את הארוחה הדשנה, המלאה והגדולה ביותר? האם הפרוש למשפט צריך להיות - בבוקר לאכול הרבה, כמו מלך שאוכל הרבה ובשפע, ארוחות דשנות וכמויות רבות? האם כך צריך לאכול בבוקר?
לקח לי קצת זמן להבין נכון את כוונתו, והנה, בשבילכם, הפירוש שנראה לי הפירוש הנכון למשפט החכם הזה:
קודם כל ברור שאין הכוונה לאכול את הארוחה העיקרית בבוקר! אם מלך אוכל הרבה, וארוחות דשנות, ארוחות כאלה מתאימות לארוחת צהריים! אז האם כוונת הרמב"ם הייתה לכך שבבוקר נאכל את "המנה העיקרית", את "הארוחה העיקרית" שלנו במשך היום? אתם יודעים מה זה אומר – זה אומר שהבשר עובר לבוקר, ולצמחונים - הקטניות - העדשים, החומוס, השעועית, תבשילי הסויה - עוברים לבוקר! נ
כון שזה לא נראה הגיוני? האם הרמב"ם התכוון לכך שמלך אוכל כמות יותר גדולה מנסיך? האם התכוון לכמויות? משמעו - ארוחה גדולה בבוקר, בינונית בצהריים וקטנה בערב?
הפתגם הזה לא נתן לי מנוח זמן רב, עד שהשכלתי לפרשו ברוח האיורוודה, תוך אמונה חזקה שהרמב"ם, שהיה מאוד חכם, רופא גדול ומיוחד, ומבין גדול בבריאות, ולכן - בחוכמתו הרבה, לא יתכן שהמליץ על ארוחת בוקר גדולה יותר, או מלאה יותר, מארוחת הצהריים !
אז הנה הפרוש ברוח האיורוודה, תוך שימוש בהגיון פשוט וברור ובחוכמת האיורוודה, ותוך כבוד גדול לחוכמת הרמב"ם, פרוש שאליו לדעתי הוא התכוון:
מלך אמיתי הוא קודם כל... ח כ ם !!! לא מתנפל על האוכל וזולל!!!
לכן, מלך אמיתי, חכם, נבון ומנוסה, יאכל בבוקר ארוחה קלה, בהתאם לתחושת הרעב אותה יחוש באותו הבוקר, ולא יעמיס על קיבתו מזונות כבדים או כמויות מזון גדולות, כאשר עוד לא התחיל את יומו. כאשר אדם קם מהשינה, לאחר מנוחה והתחדשות הגוף, עוד לא עשה דבר, ולכן אינו זקוק לכמויות מזון גדולות או מרוכזות, אלא רק לארוחה קלה, להתחלת היום. וברוח האיורוודה - תמיד נוכל בהתאם לתחושת הגוף, תחושת התיאבון.
על פי האיורוודה,
תאבון קל בבוקר זה וסימן לבריאות. זהו תאבון המייצג בריאות, ואנרגיה קלילה לאחר מנוחה טובה.
תאבון ורעב קשה בבוקר הדורשים ארוחות גדולות (שבד"כ מתחרטים אחריהן), או לחילופין, חוסר תאבון מוחלט ותחושה של דחיה מאוכל בבוקר, כל אלה סימנים של
חוסר איזון שכדאי לטפל בו. לכן, לתאבון קל בבוקר נותנים בהתאם ארוחה קלה. כגון - פרי או שניים, שתיה חמה, או, פרוסה קלויה או שתיים מלחם כוסמין, עם מעט אבוקדו, טחינה, סלט קטן, או גם, לחילופין, דייסת קווקר (לא צמיגה מידי), עם תבלינים כגון - קינמון, זנגביל, הל, בתוספת מעט צימוקים, 5-6 שקדים (מקולפים), דבש (להכניסו לדייסה לאחר הבישול בטמפרטורת האכילה, לא להרתיחו).
בצהריים - על פי הפתגם זה הזמן ל"ארוחת הנסיך" -
הנסיך, אדם צעיר, פעיל מאוד, שזקוק להרבה אנרגיה. כך גם הנמשל. באמצע היום, אנו זקוקים לשיא האנרגיה. מצד אחד עשינו כבר פעילות רבה ומצד שני עוד פעילויות רבות לפנינו. וגורם חשוב נוסף נכנס לפעולה, והוא חשוב מאוד - ההשפעה הסביבתית – בצהריים
השמש בשיא גובהה בשמיים, ולכן הקיבה מתעוררת לפעולה בעוצמה. הקיבה נמצאת בגוף ליד "מקלעת השמש" (solar plexus) , ומושפעת מעליית האנרגיה בה. כאשר השמש נמצאת ב"זנית" - בזווית החדה ביותר, הקיבה מושפעת מכך ומוכנה לפרק את המזון ומגיעה אז לשיא כוחה. וגם התיאבון שלנו מגיע לשיאו (כך צריך להיות), והקיבה שנמצאת אז בשיא עוצמתה במשך היממה, תפרק את הארוחה המלאה, העיקרית, המזינה ביותר, ללא קושי, או כבדות, וללא יצירת תסיסה ורעלים.
הארוחה המלאה היא זו שמכילה את המנה החלבונית ("המנה העיקרית"), בתוספת דגן וירקות. המנה החלבונית היא - לצמחונים - קיטניה, ולקרניבורים – מזון מן החי. וכאן זה המקום להסביר שחלבון דורש הכי הרבה אנרגיה מהגוף כדי לעכל אותו, לפרק אותו ולספוג אותו מהמעיים אל מחזור הדם. יותר משומנים (!) ויותר מפחמימות. לכן מומלץ לאכול את המנה החלבונית/העיקרית רק בצהריים! לא בבוקר ולא בערב. בבוקר כוח העיכול נמוך, ואינו בשיאו (כוחות העיכול נקראים "אגני" Agni שפירושו "אש", על פי האיורוודה, ומדובר במיצי העיכול, אנזימי העיכול). גם בערב כוח העיכול יורד ונחלש, הקיבה חלשה יותר, והיא אינה בנויה לעיכול מזונות כבדים (חלבון), או לעכל כמויות גדולות (הארוחה העיקרית). לכן זמן הפרוק והספיגה הופך ארוך יותר. בנוסף
יש לזכור שהגוף כבר לא זקוק להרבה אנרגיה עד שעת השינה. לכן, בערב, "אכול כאביון" - ארוחה קטנה וקלה - למשל - ירקות מבושלים, מוקפצים, אפויים, או מרק, בתוספת דגן מבושל - אורז, בורגול, קינואה, כוסמת. אפשר גם לחזור על אחת מאופציות של ארוחת הבוקר (שהזכרתי קודם). בכל מקרה, בשום אופן לא לאכול בערב בשר או קטניות. אחרת - נקבל את הדבר האחרון שאנחנו רוצים - רעלים (שנקראים Ama באיורוודה). ואסיים במשפטו היפה של הרמב"ם שגם הוא מתאים לחלוטים לאיורוודה: "עשה מזונותייך תרופותיך ולא תרופותייך מזונותיך".
See Less
כל ההדגשות הן שלי, מטרתן ליצור מעין אמ;לק לטקסט ההגיוני, אך מופלץ לגמרי בניסוחיו ובהשערותיו-הנחותיו.
