טיול לרכס בוקר ביום שישי האחרון
בהתחלה הכל הלך יפה: בשעה 0530 כבר אספתי את אריאל בראש-העין, בשעה 0545 את אמיר במחלף תל-השומר וקצת לפני 6 בבוקר את אמנון במחלף ראשל"צ (שברולט סוואנה בולעת הכל...). נסיעה חלקה ונעימה, שיחה קולחת, הגעה לאשלים בשעה 0740 (לא היינו ראשונים). כאן כבר "נתקענו" לשעה נוספת, לאחר ששניים מאתנו הספיקו לחוות תאונת דרכים קלה + התברברות בהגעה לאשלים. הזמן נוצל לתה חם של בוקר, התארגנות והכרות. בסופו של דבר יצאנו לדרך, אבל כבר בתחילת המסלול עלינו על סמ"ש שחור במקום אדום (ונסענו דרומה במקום מזרחה). לאחר שלאורך כ- 6 ק"מ התפעלנו מיופיים של שלדי מתכת, מוקשי תרגול, נפלי ארטילריה (שבטה לא רחוקה...) ולבלוב שאריות שטח אש ז"ל, הובנה הטעות בניווט. חזרה כמעט עד לנקודת היציאה והפעם נסענו בכיוון הנכון. לאחר עוד מס' קילומטרים עצרנו לחנייה תחת עץ שיטה ונהנינו מתה טעים (תמונות בקישור). ושוב לדרך - נסיעה רצופה לאורך נחל הבשור, חליפה ליד סכר גדול, הגעה לחורשה שמול הכניסה לשדה-בוקר. בשלב זה מאחורינו כבר כ- 30 ק"מ וע"פ תאור המסלול - זו מחצית הדררך. בנקודה זו פרשו שניים מאתנו (השלישי פרש לאחר זמן קצר נוסף), כל השאר המשיכו הלאה. ע"מ לחסוך בזמן (לאור השעה המאוחרת) החלטנו לקצר מעט. עליה על ציר הנפט, ירידה ארוכה ונפלאה (במהירות של כמעט 60 קמ"ש) והתכנסות סמוך לכביש. כאן כבר הבחנו בעננים שבמערב, אבל עוד לא ידענו מה מחכה לנו... הלאה: עליה בדרך עפר תלולה, דרך שתוארה כטיפוס אכזרי שכמעט אין דרך לעשותה ברכיבה (זו ההזדמנות להעניק את גביע "אנדרסטייטמנט של השנה" למנסח המסלול...). לאחר העליה הנוראית הזו מצאנו עצמנו בשיא הגובה, עם נוף מדהים לכל הכיוונים. יחד עם נוף זה קיבלנו גם רוח קרה מאד וגשם שהחל לרדת (ואנחנו במדבר, זוכרים?). ע"מ להמנע מנסיעה בואדי המתוכנן (מחשש לשיטפון) התחלנו לרדת לכיוון הכביש. בשלב זה הגשם הפך למבול, הרוח לסופה, אנחנו לספוגי מים עד קצות הגרביים - עיתוי מושלם מאין כמותו לפנצ'ר... כמובן שהחלפת הפנימית גילתה שהפנימית הרזרבית פגומה אף היא והיה צורך בהחלפה נוספת, כל זאת תוך עמידה במזג האויר הנפלא שתואר. בשעה טובה הסתיים התיקון והתחברנו לכביש, שנועד להביא אותנו במהרה לנקודת היציאה. בפועל קיבלנו כ - 15ק"מ של נסיעה בגשם שוטף, רוח נגדית חזקה, צריבה בעיניים (מה היה בגשם הזה?), גוף קפוא ושרירים שמאיימים להתפס. בסופו של דבר הגענו חזרה לאשלים, החלפנו בגדים (לא לכולם היו...), שתינו שוב תה ונפרדנו לשלום. סיכום קצר ליום גדול: 42 ק"מ מתוכננים שהפכו ל- 58 ק"מ בסופו של דבר, גשם שוטף במדבר, נסיעה מאתגרת וקשה (לחלקנו, כולל לי - הטיול הארוך ביותר עד כה), אבל מעל הכל - תחושה נפלאה של השג וחוויה שלא תשכח.
בהתחלה הכל הלך יפה: בשעה 0530 כבר אספתי את אריאל בראש-העין, בשעה 0545 את אמיר במחלף תל-השומר וקצת לפני 6 בבוקר את אמנון במחלף ראשל"צ (שברולט סוואנה בולעת הכל...). נסיעה חלקה ונעימה, שיחה קולחת, הגעה לאשלים בשעה 0740 (לא היינו ראשונים). כאן כבר "נתקענו" לשעה נוספת, לאחר ששניים מאתנו הספיקו לחוות תאונת דרכים קלה + התברברות בהגעה לאשלים. הזמן נוצל לתה חם של בוקר, התארגנות והכרות. בסופו של דבר יצאנו לדרך, אבל כבר בתחילת המסלול עלינו על סמ"ש שחור במקום אדום (ונסענו דרומה במקום מזרחה). לאחר שלאורך כ- 6 ק"מ התפעלנו מיופיים של שלדי מתכת, מוקשי תרגול, נפלי ארטילריה (שבטה לא רחוקה...) ולבלוב שאריות שטח אש ז"ל, הובנה הטעות בניווט. חזרה כמעט עד לנקודת היציאה והפעם נסענו בכיוון הנכון. לאחר עוד מס' קילומטרים עצרנו לחנייה תחת עץ שיטה ונהנינו מתה טעים (תמונות בקישור). ושוב לדרך - נסיעה רצופה לאורך נחל הבשור, חליפה ליד סכר גדול, הגעה לחורשה שמול הכניסה לשדה-בוקר. בשלב זה מאחורינו כבר כ- 30 ק"מ וע"פ תאור המסלול - זו מחצית הדררך. בנקודה זו פרשו שניים מאתנו (השלישי פרש לאחר זמן קצר נוסף), כל השאר המשיכו הלאה. ע"מ לחסוך בזמן (לאור השעה המאוחרת) החלטנו לקצר מעט. עליה על ציר הנפט, ירידה ארוכה ונפלאה (במהירות של כמעט 60 קמ"ש) והתכנסות סמוך לכביש. כאן כבר הבחנו בעננים שבמערב, אבל עוד לא ידענו מה מחכה לנו... הלאה: עליה בדרך עפר תלולה, דרך שתוארה כטיפוס אכזרי שכמעט אין דרך לעשותה ברכיבה (זו ההזדמנות להעניק את גביע "אנדרסטייטמנט של השנה" למנסח המסלול...). לאחר העליה הנוראית הזו מצאנו עצמנו בשיא הגובה, עם נוף מדהים לכל הכיוונים. יחד עם נוף זה קיבלנו גם רוח קרה מאד וגשם שהחל לרדת (ואנחנו במדבר, זוכרים?). ע"מ להמנע מנסיעה בואדי המתוכנן (מחשש לשיטפון) התחלנו לרדת לכיוון הכביש. בשלב זה הגשם הפך למבול, הרוח לסופה, אנחנו לספוגי מים עד קצות הגרביים - עיתוי מושלם מאין כמותו לפנצ'ר... כמובן שהחלפת הפנימית גילתה שהפנימית הרזרבית פגומה אף היא והיה צורך בהחלפה נוספת, כל זאת תוך עמידה במזג האויר הנפלא שתואר. בשעה טובה הסתיים התיקון והתחברנו לכביש, שנועד להביא אותנו במהרה לנקודת היציאה. בפועל קיבלנו כ - 15ק"מ של נסיעה בגשם שוטף, רוח נגדית חזקה, צריבה בעיניים (מה היה בגשם הזה?), גוף קפוא ושרירים שמאיימים להתפס. בסופו של דבר הגענו חזרה לאשלים, החלפנו בגדים (לא לכולם היו...), שתינו שוב תה ונפרדנו לשלום. סיכום קצר ליום גדול: 42 ק"מ מתוכננים שהפכו ל- 58 ק"מ בסופו של דבר, גשם שוטף במדבר, נסיעה מאתגרת וקשה (לחלקנו, כולל לי - הטיול הארוך ביותר עד כה), אבל מעל הכל - תחושה נפלאה של השג וחוויה שלא תשכח.
