טיול משפחתי

[איליין]

טיול משפחתי

שלום לכולם, אני חוזרת עכשיו מטיול משפחתי מורחב 2 שלי ו2 שלו והיה קשה נדמה לי ששבוע השרדות יותר קל. אם כל הסובלנות שניסיתי לגלות זה פשוט בלתי אפשרי....לא נראה לי קל כל כך לחבר 3 בנות ובן. הקינאה הבדלי חינוך וכו´. אני אישה מאוד חמה והאמא שלהם היא דג קר לא מחבקת וגם לא נראה לי שהיא בדיוק מפרגנת לגרוש שלה ולי. החבר של אומר לי שאני חושבת כמו ילדה ולא חושבת עליהם בתור ילדים ועלי בתור מבוגר אבל קשה... אני חושבת שהיה נחמד עם הן היו אומרות תודה מדי פעם ונותנות קצת כבוד. נכון להיום ממש לא בא לי לראות אותם...

 

[2tomi]

ילדים חורגים

שלום לך וברוכים השבים בתגובתי הקודמת ניסיתי להפנות את תשומת ליבך למסר שהילדים שלו קולטים מהאמא שלהם ואולי אף למסר שילדייך קולטים מאבא שלהם, כי לא יהיה נכון לייחס כאן את החינוך שהילדים מקבלים כי באווירת ה "מסגרת המשותפת" נשברים הכלים ומתפתחת מלחמת ישרדות של הילדים על תשומת הלב של האמא או האבא, והילד שלך יבחן בשבע עיניים כל זיק של תשומת לב שאת תתני לילד של חברך ומייד הוא יבקש לעצמו פיצוי כפול ומכופל, הם ימתחו את חבל סבלנותך ולו רק כדי להוכיח לאבא "אתה רואה שהיא לא רוצה אותנו". אז דעי לך שאין נוסחת קסם אלה רק סבלנות ,עצבי ברזל,ושיתוף פעולה בינכם.

 

[מיכל לב]

הייתי בסרט...

וכך מצאתי את עצמי היום חד הורית. המחיר היה יקר, יקר מידי ואני כל כך שמחה היום שההתמודדות הזו מאחורי. בסיפור כזה אם שני בני הזוג לא נרתמים יחד לאתגר וממש "עובדים" על הקשר וכל מה שנובע ממנו- חבל על הזמן! המניפולציות, חישובי הקדימויות "הילדים חשובים יותר ממך...תביני, תוותרי, תעלמי..." יקירה אם הקשר הזה באמת חשוב לשניכם אתם חייבים לגעת בדברים,להזכיר לעצמכם למה בכלל אתם יחד ולבדוק מה יכול לקדם את הקשר ומה תמיד גורם לויכוחים. ראיתי לפני זמן מה תוכנית בטלויזיה שעסקה בדיוק בנושא הזה.המשתתפות היו אמהות במשפחות כאלו שכל אחד מביא עימו לקשר ילדים מקשר קודם. הקושי שאת מתייחסת אליו נשמע מפיהן של כולן ואחת אפילו העזה לומר (אחרי שהיא חיה עם בן זוגה קרוב ל20 שנה) שבדיעבד היא לא היתה נכנסת לזה שוב. היתה שם גם פסיכולוגית שאמרה משהו מעניין: הגירושין בדר"כ מהווים משבר עבור הילדים ואת כבת זוג חדשה מייצגת להם את אותו המשבר. כשההורים היו יחד הרי הקשר שלך עם אביהם לא היה מתאפשר ומתקיים.את יכולה להתפס כגורם המפריד בין ההורים ויכולה להיות איזו אשליה שאם את לא היית בסביבה הכל היה חוזר לקדמותו. זה אולי יכול להסביר לך למה אינך זוכה להערכה ולתודה מצד בנותיו. אני בטוחה שגם אם המצב כרגע מלווה בקושי רב ניתן להתגבר עליו , הכל תלוי במידת נכונותכם לשמר את הקשר, להבין , להקשיב ולבנות יחד מסגרת משולבת.

 

[מיכל לב]

פירגון מצד האקסית?

לא בכל בית ספר.. מה שחשוב באמת הוא פירגון מבן הזוג, אם זה לא קיים למה לעזאזל את שם? מקווה שאני לא מקשה , מאחלת לך בכל מקרה לילה נפלא.

 

[2tomi]

ילדים חורגים

שלום מיכל לזה בדיוק התכוונתי וכנראה שהיינו באותו הסרט בהצלחה

 

[מיכל לב]

שלום וברכה ../images/Emo20.gif

ספרי קצת ... בת כמה את? כמה ילדים?...וכל מה שיעלה על דעתך.

 

[2tomi]

שלום וברכה ויום טוב

שלום מיכל אני בן חמישים, נשוי פרק ב´ אב לחמישה וסב לשניים,שלוש מפרק א´ שהבוגר בן עשרים ושבע והצעיר בן שמונה עשרה ומפרק ב´ ילדה בת עשר וילד בן ארבע ואת שכתבתי כאן בפורום על ילדים חורגים וכו´ בדם ליבי כתבתי,כי הכן בסרט הזה הייתי ועם מאמצים גדולים וכוחות נפש הצלחתי לשמר את הקשר ביני לבין ילדי מפרק א´ אך בשום אופן לא הצלחתי לחבר אותם למשפחתי החדשה ,תרומה מכרעת תרמה לכך גרושתי אשר דאגה כל הזמן לפמפם ארס ושנאה בינם לבין אשתי דהיום כך שבפועל הם "מנועי כניסה" אלי הביתה נכדי לא באים אלי ואני נוסע לראותם פעם בשבוע. אני שמח לחלוק כאן צרות משותפות ואולי אף לתרום מנסיון חיי למישהוא אחר אז שיהיה לכם יום נפלא

 

[פלג^ר]

אל תכעס אבל ככה להביא ילדים כמו

גרעינים ללא מחשבה תחילה ולעזוב אותם ולבואבתלונות זה עוול לילדים

 

[2tomi]

לא כועס

תקראי שוב ואולי תביני, אני השקעתי שש עשרה שנה בפרק א´, אם בת זוג שלא תרמה כלום לבית ולזוגיות ורק חיפשה את הנאותיה האשיות (בשדות זרים),לא עזבתי לחיקה של אישה אחרת ורק שלוש שנים לאחר עזיבת הבית הכרתי את פרק ב´ לא גרמתי עוול לילדי ולא נטשתי אותם והמשכתי לראותם שלוש פעמים בשבוע, קיץ וחורף רוח וסופה ובתנאים קשים כל אלו לא הרחיקו אותי מהם ובזכות השקעה זו יש ביננו את הקשר הנפלא היום. אז אל תמהרי להסיק מסקנות מדברים שלא נאמרו. ושיהיה לכם יום נפלא.

 

[מיכל לב]

הערכתי לך,

על דבקותך בשימור הקשר עם הילדים גם אם הדבר מאד טבעי, הוא לא מובן מאליו. ישנם לא מעט אנשים שנשברים בדרך או שפשוט מרצונם מתרחקים ונוטשים. כאן בין משתתפות הפורום, תוכל לשמוע גם על אבות שרצו את ילדיהם ואז פשוט נטשו ונעלמו.

 

[2tomi]

קשר עם ילדים

שלום מיכל אני מאמין שכל קשר נולד תוך השקעה וקשר עם ילדים ,על אחת כמה וכמה ובמצב שבו משפחה מתפרקת הילדים דורשים הוכחה מתמשכת שההורה שעזב לא שכח ולהורה שנשאר איתם הם משדרים "תוכיח לי שאתה אוהב אותי יותר מזה שהלך" וכאן נכנס לתמונה מודל ההשקעה בקשר שצריך לדעתי להיות ללא תנאים מוקדמים ובלי צפיה להערכה כל שהיא בשנים הראשונות. ורק ההתמדה ,אהבה ,סבלנות ,סובלנות ותשומת לב יצליחו להפרות קשר שכזה לאורך זמן. יום טוב לכולם

 

[מיכל לב]

סוף סוף..

אני שמחה שאתה איתנו,,מאד רציתי לשמוע על זוית הראיה של הגברים בסיטואציה . מאד מצער שפירוק החבילה בין ההורים הופך את הילדים לכלי לגיטימי להתחשבנות. המניפולציות האלה, והארס זורעים תמיד הרס ובסופו של דבר המחיר גבוה יותר עבור כולם. בעניין נסיון חייך.... " מנועי כניסה" זה משהו שהיא השיגה במעמד משפטי?

 

[2tomi]

מנועי כניסה

מיכל המצב הקיים שבו ילדי מפרק א´ אינם נכנסים אלי הביתה הינו תוצאה של התנגשויות מתמשכות ולאורך שנים בין אשתי לבינם, בהיותם נתונים להשפעת אימם ובהדרכתה הם לא הפסיקו ליצור פרובוקציות שגררו מריבות בין המשפחה המורחבת שלי ,(הורים,אחים,אחיות וכו´) לבין אשתי עד שהחלטתי שהמוצא היחידי מהסבך הזה הינו ניתוק מוחלט של ילדי מהחיים הנוכחיים שלי, אני ממשיך להפגש איתם (הגדולים והנכדים כל אחד בביתו) ובן השמונה עשרה בקניון הקרוב לשנינו, הממוצא הינו פעם בשבוע או שבועיים או אפילו יום יום אם יש צורך. נכון להיום המפסידה הגדולה יצאה האמא שלהם כי על ציר הזמן למדו הילדים להכיר בזה שאבא אינו אותה מפלצת שאמא סיפרה להם שהוא והיום היא מנוטרלת מהם וחסרת השפעה לחלוטין.

 

[שולי34 מהצפון]

סוג של קשר נוסף????

קראתי את מה שכתבתם על שמירת הקשר עם הילדים גם לאחר הגרושין . אצלי הגרוש שלי חשב שהוא התגרש גם מבנותי וזאת למרות שהוא גר באותה עיר הוא רואה אותן פעם בחודש לאיזה חצי שעה כשבדרך כלל הוא מתקשר מודיע להן שהוא למטה והן יורדות לשוחח איתו הבת הגדולה ממש פגועה ממנו והקטנה משוועת לכל סוג של קשר איתו ואפילו הדל ביותר. לי זה כואב כי נורא רציתי שיהיה בינהם קשר אחר ואפילו דיברתי אתו על כך..אך ללא הועיל לאחרונה הרמתי ידיים והחלטתי לתת לזמן לעשות את שלו ואם זה סוג הקשר שהוא רוצה עם הבנות אז שיהיה .

 

[2tomi]

יצירת קשר

שלום שולי לא ציינת את גיל בנותייך אך יש לי הצעה: גלגלי את משימת ההתקשרות אל הבנות שהן תיצורנה קשר יומי איתו על בסיס של "אהלן אבא אז מה שלומך היום" ושהתקשורת תהייה שוטפת אז גם כל מפגש לא יהיה עבורו כמו משימה "שצריך" ליישם אלה משהו נחמד שכיף לעשותו, כי באופן טבעי ככל שהמרחק בין הפגישות גדל אז מתמעטים הנושאים המשותפים ונוצר ריחוק, תני לבנות להכניס אותו לחיהן באופן הכי טבעי בחיי היום יום שלהן. בהצלחה

 

[שולי34 מהצפון]

ניסיתי לגלגל...

גילגלתי את משימת ההתקשרות לבנות הגדולה בת12 והקטנה בת 8 הבעיה שהגדולה ממש פגועה ממנו וכשראיתי שהיא לא מתקשרת אליו אז שיכנעתי אותה כן ליצור אתו קשר אך תגובתו היתה "למה התקשרת אלי"? היא רגע היתה נבוכה אך מיד השיבה שהיא בסך הכל רצתה לשאול לשלומו התגובה הצוננת שלו הרתיעה אותה מלהתקשר אליו והיא פשוט נמנעת ללצור אתו קשר היא גם מאד פגועה מזה שהוא לא מתקשר יותר ושואל לשלומה . יש לה פלאפון ואם היא רוצה להתקשר אליו אין לה מניעה ובטח שלא ממני . הקטנה כשהיא רוצה אני מחייגת בשבילה והם מדברים כשהיא רוצה לראות אותו היא דורשת ממנו כי גם הכמה דקות איתו חשובות לה אז אני לא מתערבת ונותנת לה .הבעיה שהוא זה שמרחיק אותן וזה מה שכואב לי. והבת הגדולה אומרת לי שהיא לא רוצה אתו שום קשר אבל בגלל אחותה היא ממשיכה את הקשר.

 

[מיכל לב]

לא בכל מחיר...

היי שולי סוגיית "האבות המתנתקים" כל כך נפוצה וזה מאד מעציב.בעבר הרחבנו את השיחה על כך ואשמח אם המשתתפים החדשים יביעו את דעתם ויתרמו מנסיונם. במקרה שלכם יתכן מאד שהנסיונות לשימור הקשר יביאו עימם פגיעות נוספת ולא הקלה מבריאה. לדעתי כדאי למצוא את הדרך לחזק את הבנות,( אושרן אחרי כל לא תלוי רק בהתנהגות אביהם)ולא לתת להתרחקות האב לפלוש לקלקל את ההנאה משאר הדברים הנמצאים בחייהן.

 

[שולי34 מהצפון]

אכן לא בכל מחיר...

מיכל הן מאושרות ושמחות מכיון שאני דואגת עם כמה שזה קשה למלא את כל צרכיהן והיחסים בבית פתוחים וחמים . ואת דמות האב החסרה דואג למלא אבי ואליו הןפונות ומתיעצות ועליו הן סומכות שלא יאכזבן . יש ליגם ידיד גרוש עם שתי בנות שאתו הן משוחחות בחופשיות על כל מיני נושאים ואנחנו גם עושים פעילויות משותפות עם הבנות שלו ושלי . כךשאני לא נותנת להתרחקות האב משקל מאד כבד בבית התקדמנו ואנחנו ממשיכות הלאה .

 

[פלג^ר]

כולם היו בסרט המזורגג הזה.מה שכן

צריך להתעלות להתחזק ולהביט קדימה אל האופק.אוהבת

 

[איליין]

ילדים חורגים

היי, תודה רבה על התגובות. אולי זה לא פיר מצידי שאני מציגה את הדברים כך אבל החבר שלי כן מפרגן זה פשוט עברנו שנה של גהינום ביחד מהרגע שעברנו למגורים משותפים... הגרוש שלי איבד את השפיות שלו לרגע והכניס מכות רצח לחבר שלי... זה היה לפני הילדים ועד שאני לא הגעתי להפריד אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה.. כך שאני לא כל כך מאשימה את החבר שלי שדרך אגב סבל המתקפי חרדה קשים לתקופה מאוד ארוכה .. ישב בבית בערך חצי שנה... בקצור לא קל! אז כנראה של נקודת הראות שלי ושלו קצת "דפוקים" חוץ מזה שהשקפות החיים שלי לגבי חינוך הילדים ושלו די שונות...