טינה עלבון וכעס עד אובדן עשתונות
שלום לכולכם,אינכם מכירים אותי, אני מסתובב בפורומים אחרים.נקלעתי למצב שקשור לבחורה,משום שכל מכרי גם מכירים את אותה בחורה,לא אוכל לפנות אליהם מבלי להכפיש את שמה.אז לכן אני פונה אליכם. עד אתמול הייתי בקשר עם בחורה,אומנם לא קשר רציני במיוחד אבל מאוד חם וקרוב.אתמול אותה בחורה עשתה מעשה שמאוד פגע בי.ושאני אומר "מאוד פגע" אני מתכון לפגיעה עד לשד עצמותי! מטרתה אומנם לא היתה לפגוע בי אך היא היתה מודעת לכך לחלוטין ואפילו התנצלה מראש. כאשר אמרתי לה שזה מאוד פגע בי וכמו כן ביקשתי להשיב את המצב לקדמותו (והיא יכלה בשיחת טלפון אחת לתקן את המעשה כמעט כלא היה,ללא שום פגיעה באינטרסים שלה) תגובתה היתה: "אין לי מושג על מה אתה מדבר,אתה יודע שלא עשיתי את זה כנגדך ובמיקרה שלך אני אפילו לא אטרח להסביר,תעשה עם זה מה שבא לך" לא רק שהיא פגעה בי במודע (אם כי לא בזדון),היא אפילו לא טרחה להתנצל ולא לתקן את האבל שהיא עשתה,לא כי היתה לה סיבה שלא לתקן את המעשה,אלא היא פשוט לא טרחה. כנראה שהיא בכלל לא מבינה עד כמה היא פגעה,למרות שהסברתי לה. היא משוכנעת שאני סתם עושה הצגה ולא כדאי בכלל להתיחס. היא מרוכזת בעצמה ולא רואה הסביבה.הזלזול הזה,והצורה שהיא התנערה ממני כשאני כה פגוע העלו כעס אדיר. אני החלטתי שלא לנקום בה ולא להשמיץ אותה ולשמור הכל לעצמי.כמו כן,בלי שום ספק אני לא מתכוון לשמור איתה על קשר. ופה הבעיה. אני כבר יומיים רותח מכעס,אני על סף אובדן עשתונות,אני בטוח שאת טינה זו אנטור עד יומי האחרון.אני מרגיש שנעשה לי אבל ענק אגב מעשה שטותי וחסר משמעות,אבל שהיא יכלה לתקן באותו זמן (רק היא יכלה,ורק אתמול-היום כבר מאוחר מדי) בלי שום בעיה.ובגלל זלזול ושרירות לב אני תקוע איתו. אני לא איך לתאר את הכעס הזה,פעם ראשונה מזה 27 שנה שאני כעוס ופגועה עד כדי כך. עוד שניה אני עומד להתפוצץ,אני לא רוצה לראות אותה,אני לא רוצה להתפרץ! אין טעם בלדבר איתה כשהיא מרוכזת בעצמה וחושבת שאני סתם מטריד,הגישה הזו היא שגורמת לכעס האדיר הזה.
שלום לכולכם,אינכם מכירים אותי, אני מסתובב בפורומים אחרים.נקלעתי למצב שקשור לבחורה,משום שכל מכרי גם מכירים את אותה בחורה,לא אוכל לפנות אליהם מבלי להכפיש את שמה.אז לכן אני פונה אליכם. עד אתמול הייתי בקשר עם בחורה,אומנם לא קשר רציני במיוחד אבל מאוד חם וקרוב.אתמול אותה בחורה עשתה מעשה שמאוד פגע בי.ושאני אומר "מאוד פגע" אני מתכון לפגיעה עד לשד עצמותי! מטרתה אומנם לא היתה לפגוע בי אך היא היתה מודעת לכך לחלוטין ואפילו התנצלה מראש. כאשר אמרתי לה שזה מאוד פגע בי וכמו כן ביקשתי להשיב את המצב לקדמותו (והיא יכלה בשיחת טלפון אחת לתקן את המעשה כמעט כלא היה,ללא שום פגיעה באינטרסים שלה) תגובתה היתה: "אין לי מושג על מה אתה מדבר,אתה יודע שלא עשיתי את זה כנגדך ובמיקרה שלך אני אפילו לא אטרח להסביר,תעשה עם זה מה שבא לך" לא רק שהיא פגעה בי במודע (אם כי לא בזדון),היא אפילו לא טרחה להתנצל ולא לתקן את האבל שהיא עשתה,לא כי היתה לה סיבה שלא לתקן את המעשה,אלא היא פשוט לא טרחה. כנראה שהיא בכלל לא מבינה עד כמה היא פגעה,למרות שהסברתי לה. היא משוכנעת שאני סתם עושה הצגה ולא כדאי בכלל להתיחס. היא מרוכזת בעצמה ולא רואה הסביבה.הזלזול הזה,והצורה שהיא התנערה ממני כשאני כה פגוע העלו כעס אדיר. אני החלטתי שלא לנקום בה ולא להשמיץ אותה ולשמור הכל לעצמי.כמו כן,בלי שום ספק אני לא מתכוון לשמור איתה על קשר. ופה הבעיה. אני כבר יומיים רותח מכעס,אני על סף אובדן עשתונות,אני בטוח שאת טינה זו אנטור עד יומי האחרון.אני מרגיש שנעשה לי אבל ענק אגב מעשה שטותי וחסר משמעות,אבל שהיא יכלה לתקן באותו זמן (רק היא יכלה,ורק אתמול-היום כבר מאוחר מדי) בלי שום בעיה.ובגלל זלזול ושרירות לב אני תקוע איתו. אני לא איך לתאר את הכעס הזה,פעם ראשונה מזה 27 שנה שאני כעוס ופגועה עד כדי כך. עוד שניה אני עומד להתפוצץ,אני לא רוצה לראות אותה,אני לא רוצה להתפרץ! אין טעם בלדבר איתה כשהיא מרוכזת בעצמה וחושבת שאני סתם מטריד,הגישה הזו היא שגורמת לכעס האדיר הזה.
