אני כבר מיואשת מהקהל הישראלי
ממש עצוב לי שכבר לא מעריכים קאמבקים, אף אחד כבר לא מתלהב מכלום, בשלהי שנות התשעים,כשמשינה ונטאשה נטשו אותנו התגעגע לאייטיז, למה שהיה פעם. אבל עם הזמן הרוקנרול מת, לאף אחד כבר לא אכפת מכלום, הנוער שלנו רץ לכל פליץ של בריטני או ג´ניפר, וממש לא מעניין אותו מה זו מוזיקה איכותית. כל הפיגועים האלה כבר דפרו לנו את המוח, כולם מבקשים שקט, איזו פינה להתכרבל בה. עם המיתון הזה, רכישת הדיסקים כבר נהיית מיותרת, אם בכלל נחשפים למשהו חדש, עם כל החדשות והסיקורים והאירועים והמבזקים. לא שאני רוצה להשלים עם המצב, אבל כבר אין ברירה. עצוב שזה כך, עצוב שפונצ´ מתאחדים , כל העתונים רועשים ולאף אחד זה לא מזיז, עצוב שאדם עשה קאמבק, וברור שחוץ מכמה חברים וסקרנים שבאו לצפות באירוע הזה בבארבי זה יהיה עוד רק קאמבק לא חשוב, עצוב שתיסלם מתאחדים לסיבוב הופעות ולא קורה עם זה כלום, עצוב שהלהקות החדשות שלנו ואומנים חדשים (בתי, האנשים, דפנה בר ציון, ורד קלפטר וכו´ וכו´) לא זוכים להערכה המגיעה להם, עצוב שלא משמיעים את סי שלנו ברדיו, עצוב שרשת ג´ משמיעה ב-80% מהזמן רק שירים משנות הפלמ"ח, עצוב שגלגל"צ, תחנה של צה"ל משדרת ב-80% מהזמן שירים לועזיים, וב100% מהזמן להיטים רדודים שנטחנים לאבק דק דק של כוכבים. עצוב שאני הולכת לעבודה, עצוב שאין לי זמן לעליזה (הגיטרה), עצוב שפיספתי את סי בבת ים. בקיצור טיפ טיפ מגלה היום תחושות אובדניות, מקווה שמצב הרוח ישתפר בסוף השבוע, שיהיה לכולכם סוף שבוע מדהים של המון אושר ואהבה. וסי, תיזכרי שיש כמה אנים שאת באמת עושה להם טוב, את הפירות מהאוסף הזה תקטפי כשתראי את פניהם המאושרות של האוהבים אותך, אבל לצערי הרב לא תזכי לקצור את התבואה בחשבון הבנק שלך.