לא מסכים
צר לי גד, אבל זאת תשובה לא אחראית. לאחר צלילה לעומק רב, 30 מטר, לזמן ארוך, יש הצטברות מהותית של חנקן בדם. טיסה בגובה 12000 במטוס קל, או טיסה במטוס מדוחס המדמה 8000 רגל, עלולה לגרום לבועות חנקן להווצר בדם בבת אחת, מה שיכול להביא גם לדום לב ומוות. בנוסף, במקרה של מטוס מדוחס ותקלת דיחוס, המעבר מ 8000 רגל "מדומה" ל 30,000 רגל "אמיתי" מהוה סכנה עוד יותר קשה. התשובה שלי: 1. טבלאות הצלילה מדברות על 24 שעות מהצלילה האחרונה. 2. הכי טוב זה להשתמש במחשב צלילה, אשר מראה לך בדיוק כמה שעות "לא לטוס". 3. אם אתה טס במטוס קל בגובה הנתיב הנמוך (3600) אילת-ת"א, אז אין כל בעיה. זה שווה ערך לנסיעה לירושלים או הר מירון אחרי הצלילה. 4. אם אין לך מחשב צלילה, ואתה חייב לצמצם זמנים, אזי א. יום לפני הטיסה, לא לצלול יותר מ 3 צלילות ב. באותו יום, רק בבוקר לצלול ל 30 מטר והיתר 15-20. ג. בכל מקרה להשאיר 12 שעות לטיסה. 5. אם צללת רק שתי צלילות לכ 30 מטר, ולא צללת יום קודם (צלילה של יום בודד) אזי המחשב שלי הראה לאחרונה רק כ 8 שעות לא לטוס. כאמור, בשביל להיות בטוח - רק מחשב צלילה מקצועי או לפי הטבלה 24 שעות. בצלילה כמו בטיסה (ואני עוסק בשניהם) - אם יש ספק ... אז אין ספק.