טיסות בסיאטל
אני נימצא ממש כרגע בגולת Seattle לרגל כנס. עוד בארץ זיהיתי שדה שמחזיק 172 חדש מודל 2001 בשדה שניקרא "Crest" (כמו המישחת שיניים) ובעזרת קרוב משפחה שגר פה שירינתי לי את המטוס ל 3 סלוטים בימים שישי-שבת-וראשון. תככננתי לעשות check-out בסלוט הראשון ללמוד את תפעול המכשירים במטוס (CAP 140 הטייס האוטומטי וה KLN94 ה IFR GPS) בשני לטייל בשלישי. לפני שנגיע לסיפורי הטיסה - בדרך כלל כולם מספרים על המרחבים האין סופיים של ארה"ב ועל איך שלא צריך לדבר עם אף אחד. אבל בסיאטל כמו גם בשאר הערים עם שדות תעופה גדולים, המרחב האוירי הוא מסובך ודורש הבנה בסיסית בחוקת הטיס האמרקאי כי אחרת אתה עלול במיקרה הטוב לאבד את הרישיון ובמקרה הרע ליהיות מיורט ע"י F16 בגלל שניכנסת לאזור של "מיגבלות טיסה זמניות" שלא משורטט במפה. בנוסף, ה RT שלמדנו מהווה תשתית בסיסית בלבד למה שקורה כאן מבחינת קשר. ואני לא ארחיב את הדיבור חוץ מלציין שאני קורא את פרק 4 ב AIM (זה שדן בנהלי קשר) כבר פעם שלישית ורק שהדגימו לי באמת הבנתי. קצת על המטוס - ססנה 172 חדש עם 180 כח והזרקת דלק (חסל סדר "חימום קרבורטור"), כיסאות גבוהים מרופדים בעור מיכשור כאמור חבל"ז. היגוי מדויק ויציב ו 11(!!) נקודות לניקוז דלק. קצת על השדה - הוזהרתי מראש שהשדה צר, קצר, ומוקף בעצים משני הצדדים + מתח גבוה. ואמרתי - אין בעיה, עברתי את הרצליה, נעבור גם את זה. למרות זאת בנחיתה הראשונה נאלצתי לבלוע הרבה רוק. זה לא שורת עצים כמקובל ב 11 מדובר בחורש המשתרע מעדנות עד סיאטל ומקיף את השדה מכל הכיוונים העצים נימצאים במרחק של מטרים מקצות המסלול השדה ברוחב 3285X40 רגל - מאוד צר אפילו ביחס להרצליה. המשמעות הפרקטית של כל זה שמ"עם הרוח" לא תמיד רואים את המסלול... בסלוט השני תכננתי טיסת ניווט קצרה עם נחיתת ביניים בשדה שניקרא "RENTON" זה שדה גדול יחסית נוסח שדה דב על-יד מפעלי ההרכבה של בואינג. השדה נימצא ב"Class D airspace" שזה אומר שצריך לדבר עם הבקר לפני שחוצים את גבול המרחב האוירי שלו. ניווטתי במקובל, והיה משהו מרגיע בעובדה ששיטות הניווט שלמדנו עובדות גם בחו"ל. בשדה היה ATIS שהיה ברור ונקי ממש תענוג. החלק היותר משעשע היה שבחלק ההערות ה ATIS אומר משהו כמו "הטיסים מתבקשים לשים לב למטוסים בהרכבה שחוצים את המסלול.." המדריך שלקחתי לליווי היה קצת משועמם מהניווט שעשיתי, וביקש ממני לטוס לאורך הגבול של "SEA-TAC Class B Airspace" שזה המרחב שאתה לא רוצה להתקרב אליו בעיקר כי מדי כמה דקות חולף לידך airline בריווח אנכי של 1500 רגל. הוא ניווט אותי לנחיתה "Boeing Field" שהוא שדה ענק.בדרך טסתי מול סיאטל העיר וה "space niddle" המפורסם - מראה מרהיב בהחלט. אושרתי לנחיתה "stright in approach" והבקרית ביקשה "repotr abeam safeco" (שדה football של סיאטל). כמו כן הוזהרתי ש learjet שנחת לפני 15 דקות דיווח על גזרות רוח בגובה 500. נחתתי ברוח צד חזקה עם משבים ולא ביישתי את הפירמה. בסלוט השלישי טסתי כבר לבד למקום שנימצא 100 מיל צפונית לסיאטל, אבל את הסיפור הזה נישמור כבר להודעה אחרת. ניראה לי שכבר הגזמתי באורך... תמיר
אני נימצא ממש כרגע בגולת Seattle לרגל כנס. עוד בארץ זיהיתי שדה שמחזיק 172 חדש מודל 2001 בשדה שניקרא "Crest" (כמו המישחת שיניים) ובעזרת קרוב משפחה שגר פה שירינתי לי את המטוס ל 3 סלוטים בימים שישי-שבת-וראשון. תככננתי לעשות check-out בסלוט הראשון ללמוד את תפעול המכשירים במטוס (CAP 140 הטייס האוטומטי וה KLN94 ה IFR GPS) בשני לטייל בשלישי. לפני שנגיע לסיפורי הטיסה - בדרך כלל כולם מספרים על המרחבים האין סופיים של ארה"ב ועל איך שלא צריך לדבר עם אף אחד. אבל בסיאטל כמו גם בשאר הערים עם שדות תעופה גדולים, המרחב האוירי הוא מסובך ודורש הבנה בסיסית בחוקת הטיס האמרקאי כי אחרת אתה עלול במיקרה הטוב לאבד את הרישיון ובמקרה הרע ליהיות מיורט ע"י F16 בגלל שניכנסת לאזור של "מיגבלות טיסה זמניות" שלא משורטט במפה. בנוסף, ה RT שלמדנו מהווה תשתית בסיסית בלבד למה שקורה כאן מבחינת קשר. ואני לא ארחיב את הדיבור חוץ מלציין שאני קורא את פרק 4 ב AIM (זה שדן בנהלי קשר) כבר פעם שלישית ורק שהדגימו לי באמת הבנתי. קצת על המטוס - ססנה 172 חדש עם 180 כח והזרקת דלק (חסל סדר "חימום קרבורטור"), כיסאות גבוהים מרופדים בעור מיכשור כאמור חבל"ז. היגוי מדויק ויציב ו 11(!!) נקודות לניקוז דלק. קצת על השדה - הוזהרתי מראש שהשדה צר, קצר, ומוקף בעצים משני הצדדים + מתח גבוה. ואמרתי - אין בעיה, עברתי את הרצליה, נעבור גם את זה. למרות זאת בנחיתה הראשונה נאלצתי לבלוע הרבה רוק. זה לא שורת עצים כמקובל ב 11 מדובר בחורש המשתרע מעדנות עד סיאטל ומקיף את השדה מכל הכיוונים העצים נימצאים במרחק של מטרים מקצות המסלול השדה ברוחב 3285X40 רגל - מאוד צר אפילו ביחס להרצליה. המשמעות הפרקטית של כל זה שמ"עם הרוח" לא תמיד רואים את המסלול... בסלוט השני תכננתי טיסת ניווט קצרה עם נחיתת ביניים בשדה שניקרא "RENTON" זה שדה גדול יחסית נוסח שדה דב על-יד מפעלי ההרכבה של בואינג. השדה נימצא ב"Class D airspace" שזה אומר שצריך לדבר עם הבקר לפני שחוצים את גבול המרחב האוירי שלו. ניווטתי במקובל, והיה משהו מרגיע בעובדה ששיטות הניווט שלמדנו עובדות גם בחו"ל. בשדה היה ATIS שהיה ברור ונקי ממש תענוג. החלק היותר משעשע היה שבחלק ההערות ה ATIS אומר משהו כמו "הטיסים מתבקשים לשים לב למטוסים בהרכבה שחוצים את המסלול.." המדריך שלקחתי לליווי היה קצת משועמם מהניווט שעשיתי, וביקש ממני לטוס לאורך הגבול של "SEA-TAC Class B Airspace" שזה המרחב שאתה לא רוצה להתקרב אליו בעיקר כי מדי כמה דקות חולף לידך airline בריווח אנכי של 1500 רגל. הוא ניווט אותי לנחיתה "Boeing Field" שהוא שדה ענק.בדרך טסתי מול סיאטל העיר וה "space niddle" המפורסם - מראה מרהיב בהחלט. אושרתי לנחיתה "stright in approach" והבקרית ביקשה "repotr abeam safeco" (שדה football של סיאטל). כמו כן הוזהרתי ש learjet שנחת לפני 15 דקות דיווח על גזרות רוח בגובה 500. נחתתי ברוח צד חזקה עם משבים ולא ביישתי את הפירמה. בסלוט השלישי טסתי כבר לבד למקום שנימצא 100 מיל צפונית לסיאטל, אבל את הסיפור הזה נישמור כבר להודעה אחרת. ניראה לי שכבר הגזמתי באורך... תמיר